המומינים – דמויות

הדמויות המרכזיות בסדרת האנימה

להלן פירוט של מרבית הדמויות בסדרת ספרי המומינים. בנוסף לשלוש הדמויות הראשיות בסדרה, הסדרה כוללת כמות גדולה יחסית של דמויות משנה. השמות המקוריים השוודיים של דמויות הסדרה רשומים בסוגריים.

על מנת לראות את רשימת הדמויות בסדרת האנימציה "המומינים" לחצו כאן.

סיווג הדמויות

הדמויות השונות המופיעות בספרים פעמים רבות משויכות לזן מסוים.

• מומינים (שוודית: Mumintroll, פינית: Muumipeikko) – הדמויות הראשיות המתגוררות בעמק. מראם של המומינים מזכיר את זה של היפופוטמים, אך הם לבנים, וזנבם הארוך מסתיים בציצית. המומינים ניזונים באופן דומה לבני אדם, ואף מוזכרים כחובבי קפה. המומינים ישנים שנת חורף, אותה הם מקדימים בארוחת מחטי אורן. שלושת המומינים המופיעים בספרים הם מומינאבא, מומינאמא ומומינטרול.
• סנורקים (שוודית: Snorken) – הסנורקים הידועים הם סנורק וסנורקה (עלמת הסנורק). מראם של הסנורקים זהה כמעט לחלוטין לזה של המומינים, אך יש להם שיער על ראשם, והם נוהגים לשנות את צבעם בהתאם למצב רוחם, כך לדוגמה כאשר סנורק מפחד הוא משנה את צבעו לירוק.
• פיליונקים (שוודית: Filifjonkan) – הפיליונק (או פיליפיונק, על פי תרגום אחר) מופיעה כדמויות שונות ככל הנראה בספרי המומינים. בין השאר גברת פיליונק, שכנת המשפחה, בת דודתה של אמה (או פיונה), והפיליונק המופיעה ב-"עמק המומינים בנובמבר", יש אזכור גם למר פיליונק שהיה נשוא לאמה. הפיליונק הוא לרוב גבוה ורזה, והליכותיו מעודנות. ככל הנראה הפיליונקים מתגוררים בעמק הפיליונק מצפון מזרח לעמק המומינים.
• המיולינים (שוודית: Hemulen) – דמויות רבות באזור עמק המומינים הן המיולינים. מראהו החיצוני של המיולין דומה לזה של המומינים, אך הם לרוב לבושים בשמלות ארוכות, או מעילים. רבים מההמיולינים הם אובססיביים בנוגע לתחום מסוים, כדוגמת סקי, בוטניקה בולים או סידור וניקיון.
• בימבלים (שוודית: Mymlan) – חלק נכבד מהבריות דמויות האנוש בספרי המומינים מוגדרים שייכים למשפחת בימבל. השם בימבל יוחס לשתי דמויות שונות - אמה ואחותה של מאי הקטנה. סנופקין ככל הנראה הוא בימבל גם כן, ומאי הקטנה גם כן.

משפחת מומין

מומינטרול ב"פארק המומינים" בפינלנד

• מומינטרול/מומין (בשוודית: Mumintrollet) – הדמות המרכזית בסדרה. שוחר הרפתקאות וטבע וילד טוב. יחד עם חבריו יוצא מומין להרפתקאות רבות ומשונות ומפיק לקחים. הוא החכם והפיקח שבחבורה. הוא חברו הטוב ביותר של סנופקין. מאוהב בסנורקה בסתר ומפגין זאת בחשאי.
• מומינאבא (בשוודית: Muminpappan) – אביו של מומינטרול. ננטש על סף בית יתומים בילדותו, וברח משם כשהפך לנער כדי לגלות את העולם אך לבסוף החליט להקים משפחה ולהיות אב אחראי לילדו. כותב את סיפור ילדותו המרתק ומלא ההרפתקאות. הוא כמעט תמיד חובש כובע צילינדר שחור, ונוהג להרגע בעת עישון מקטרת.
• מומינאמא (בשוודית: Muminmamman) – אמו של מומינטרול. הייתה גם היא הרפתקנית בילדותה. בבגרותה היא אמא מתחשבת, מכניסת אורחים ורוקחת תרופות פלא מתוך ספר שהורישה לה אמה. מדי פעם היא מחליטה לעזוב את הבית לפרקי זמן קצרים, ועוברת הרפתקאות מעניינות. כמעט תמיד נמצא אצלה תיק היד השחור שלה. לובשת באופן קבוע סינר מפוספס.

חברים של בני המשפחה

סניף, מאי וסנורקה

• סניף (שוודית: Sniff, פינית: Nipsu) – סניף הוא יצור דמוי קנגורו או עכברוש, וחברו הילדותי במקצת של מומין, הנחשב כבן משפחה בבית המומינים. זוהי אחת הדמויות הבודדות בסדרה המגלה חומרנות וחיבה יתרה לכסף, אחריו היא רודפת באופן עקבי. כמו כן מאופיין סניף כפחדן, קמצן וזללן. בתרגומים לעברית הדמות כאלחי. סניף הוא בנם של פרימולה ופדלר (מופיעים בפרק "מסיפורי מומינאבא").
• סנופקין (שוודית: Snusmumriken, פינית: Nuuskamuikkunen) – חברו הטוב של מומין. נוהג לנדוד דרומה עם האוהל שלו בכל חורף והוא נוהג לחזור לעמק המומינים באביב. סנופקין הוא טיפוס שתקן ומופנם האוהב להתבודד, נערץ על ידי חבריו, בעיקר מומין, שמתייחסים אליו כאל חכם ובר–דעת. לראשו תמיד אותו כובע ירוק ישן ולגופו תמיד אותה חליפה ירוקה. סנופקין חי בפשטות באוהל ליד הנהר השוכן בעמק המומינים, נוהג לנגן במפוחית פה. הוא ניזון מהדגים שהוא דג בנהר. שלא כמו חבריו האחרים ב"עמק המומינים", בגלל רצונו להתבודד אינו רואה את בית המומינים כביתו שלו, אך זוכה שם באופן תמידי לאירוח מאיר פנים. סנופקין אינו מסכים שמומין טרול יצטרף אליו בנדודיו החורפיים, אך תמיד ראוי לקבלת הפנים מחממת הלב ממומין כאשר חוזר באביב. סנופקין, או בשמו המלא סנוסמומריקן, מופיע לראשונה בספר "כוכב השביט מגיע לעמק המומינים". סנופקין הוא אח למחצה של בימבל ומאי הקטנה, הוריו הם מימבל (מימבלינה, אימה של מאי הקטנה) ויוסטוס.
• סנורקה (שוודית: Snorkfröken, פינית: Niiskuneiti) – ידידתו הטובה של מומין ואף מאוהבת בו. היא מתאהבת באחרים לעיתים אבל חוזרת למומין כשהעניינים מתחממים יותר מדי. סנורקה היא עדינה ונבונה, תלויה במומין מאוד וסומכת עליו בכול. חברתה הטובה היא מאי הקטנה. סנורקה נשארת לכל אורך הסדרה אכפתית ועדינת נפש ומלאת אמונה בטוב שבעולם, סנורקה מוצאת עצמה כבת משפחה של המומינים אך נשארת נאמנה לאחיה סנורק ודואגת לו. סנורקה וסנורק הם בני גזע הסנורקים – תת-גזע של המומינים.
• סנורק (שוודית: Snorken, פינית: Niisku) – אחיה של סנורקה. מדען המנסה בין השאר לבנות ספינה מעופפת.
• מאי הקטנה (שוודית: Lilla My, פינית: Pikku Myy) – ילדה נערית קטנה, שובבה וזדונית, שלא מפחדת מכלום. מאי היא אחותה של בימבל (או כפי שנקראה בספרים בעברית, בימבולונת). לדברי בימבל, מאי הקטנה נמסרה לאחריותה על ידי אימן של השתיים (בימבלינה – שהיא בעצם גם אימו של סנופקין) מפני שזו התייאשה מלנסות לחנך אותה. לדבריה, אם בימבל לא תוכל לחנך אותה, אף אחד כבר לא יוכל. לכן, מסבירה בימבל את ניסיונות השווא שלה להשליט סדר על מאי כ"עניין של עיקרון". גודלה של מאי אינו ברור לגמרי – בחלק מהספרים מתואר גודלה כשל תפוז, אולם בסדרת הטלוויזיה היא מתוארת כילדה קטנה ונמוכת קומה בעלת ממדים רגילים. שערה של מאי הקטנה הוא אדמוני ואסוף תמיד ב"קוקו" מזדקר. היא לבושה תמיד בשמלה אדומה פשוטה. לצווארה סרט ורוד. מאי מעידה על עצמה שהיא אף פעם לא עצובה, אלא רק שמחה או נרגזת.

דמויות משנה עיקריות

מר המיולין ב"פארק המומינים" בפינלנד

השמנטפים ב"פארק המומינים" בפינלנד

• גברת פילפיונק (בשוודית: Filifjonkan) – מצטרפת כ"שכנה החדשה" לעמק המומינים. אישה נוקשה וקרירה שמחנכת את שלושת ילדיה בנוקשות יתרה. היא מפחדת מכך שילדיה ילמדו הרגלים לא טובים, ותמיד דואגת כשהם משחקים ביתר התלהבות. גברת פילפיונק רוצה שאופן הציות לכללים ולעקרונותיה יהיה מוחלט. גם הכישלון המזערי ביותר מדכא אותה, והיא נוחה לכעוס. על אף שגברת פילפיונק אחראית וצייתנית ברמה מקסימלית, ייתכן שעמוק בתוכה היא מקנאה קמעה בחייהם החופשיים וחסרי הדאגות של המומינים. גברת פילפיונק תמיד שומרת על ביתה ועל גינתה במצב הנקי והמסודר ביותר. יש לה חוטם מוארך, והיא לובשת שמלה אדומה וחובשת כובע מחודד תואם. היא מלבישה את ילדיה בדיוק באותו סגנון. היא לעיתים מתלבטת אם לעזוב את עמק המומינים אך תמיד נשארת (בספרים ישנן דמויות רבות נוספות המשתייכות לגזע הפילפיונק, הנקרא במקור "פיליפיונק").
• מר המיולין (בשוודית: Hemul) – קשיש מגזע "המיול" (נקרא על שם הגזע) שמתעסק באספנות. בתחילה אסף בולים, כאשר אסף את כל הבולים שבעולם, עבר לאיסוף פרחים למיניהם ולבסוף עבר לתחום הצפרות. אדם טוב לב ומעט אומלל בגלל תעלוליו המרושעים והבלתי פוסקים של סרח. נרתם לעזור למומין ולסנורקה בכל צרה. מנהל קשר שוטף עם "האגודה לצמחים חדשים" ומנסה לרשום שם את גילוייו. פעמיים זכה לקבלת הכבוד על גילויים של שני צמחים נדירים בעמק המומינים, שנקראו על שמו. האחד הוא גלדיולוס המיולינסיס והשני הוא גלדיולוס המליפורמיס. דודתו של מר המיולין גידלה את מומינאבא בבית היתומים.
• תו-תיקי (דינורה בתרגום הישן; בשוודית: Too-ticki) – חברה טובה של משפחת המומינים. היא אישה נבונה שיודעת כיצד לפתור דילמות מכל הסוגים בצורה הגיונית ובדרך פרקטית. דינורה תמיד קופצת מיד לפעולה, מנקה ועוזרת למומינים לשמור על סדר בחייהם. היא פילוסופית מעשית, יוצרת ואמנית. דינורה נבדלת משאר אוכלוסיית עמק המומינים בכך שאינה ישנה שנת חורף. היא מעבירה את החורף בבית המרחץ של משפחת המומינים שליד הים. שם היא חשה מאוד בנוח, ויצורי החורף הבלתי נראים מספקים לה חברה. דינורה אמנם מסוגלת לתקן כל דבר, אך היא מאמינה שלפעמים עליך לקבל את העובדה שלא כל מה שנשבר ניתן לתיקון. היא אינה מבקשת להורות לאחרים כיצד לחיות, כיוון שמאמינה שכל אחד לומד דרך ניסיונו האישי. דינורה לובשת חולצה מפוספסת ומכנסיים כהים, וחובשת כובע. הדמות מעוצבת על פי טוליקי פיאטילה (Tuulikki Pietilä), אמנית פינית ושותפתה לחיים של טובה ינסון. טוליקי וטובה ינסון שיתפו פעולה בפרויקטים רבים, כולל בסדרת ספרי המומינים.
• הגרוק (בשוודית: Mårran) – מפלצת קרה ובודדה. כל הנמצא בסביבתהּ הופך לגוש קרח. היא אינה רעה מיסודה, ותמיד מחפשת חברה וחום, אך בשל מראהּ החיצוני היא מביאה להרתעות מפניה. היא נוהגת להתיישב על מדורות בוערות כדי להתחמם, דבר הגורם מיד לכבייתן. מזכירה בצורתה ובהתנהגותה את פאפי.

דמויות משנה נוספות

• מימלה (בימבל/בימבלונת בתרגום הישן; בשוודית: Mymlans dotter) – אחותה הבכורה של מאי הקטנה, ואחות למחצה של סנופקין. גם לאמם קוראים בימבל, אך כיוון שהיא ידידותית ואחראית ומוכנה לעזור, בימבל לקחה על עצמה במהרה את הטיפול על אחיה ואחיותיה הצעירים וכן קיבלה את שם אמה מאוחר יותר. היא רואה עצמה אחראית לחינוך ושמירה על אחותה הקטנה, מאי. אף ששתיהן בנות לאותם הורים ובעלות מראה חיצוני דומה, בימבל ומאי הקטנה שונות בדרכים רבות. בימבל שקטה הרבה יותר ממאי הקטנה, ולעיתים קרובות חולמת על אהבה בחייה. בימבל אוהבת לישון. היא מאוד חולמנית, וחולמת בהקיץ במהלך היום - במיוחד על שוטרים. בימבל לובשת לעיתים קרובות שמלה ורודה, ואוספת את שערה על קודקודה בדומה למאי הקטנה.
• בימבלינה (בשוודית: Mymlan) – אמה של מאי ובימבל הבת (מופיעה בסדרה בפרקים של "זכרונות מומין אבא" ובפרק "מומין בונה בית"). בימבלינה קיימה רומן עם יוסטוס, והם הוריו של סנופקין.
• סרח (בשוודית: Stinky, בפינית: Haisuli) – יצור קטן ומציק, שרוב עיסוקו הוא מעשי קונדס אותם מבצע על תושבי העמק. הוא עושה זאת מתוך זדוניות – הוא מאוד נהנה להטריף את האנשים על דעתם ולגנוב דברים, אך תמיד מגלים אותו. תחביביו האחרים כוללים ציתות, ונדליזם והפרעה לפעילות המשטרה. סרח מאוד גאה במוניטין שלו כנוכל, ויעשה הכל כדי לשמור עליו. בגלל תעלוליו, אנשים משתדלים לא להזמינו למסיבות ולא מצרפים אותו לכל פעילות אחרת – אך משום מה הוא מופיע ללא הזמנה בכל מקרה. סרח מעט טיפש, וחושב רק על עצמו. הוא יגנוב כל דבר, אבל מעדיף דברי ערך. הוא אמנם גורם לא מעט צרות, אבל בני משפחת מומין משתעשעים למדי מן העובדה שהם מכירים עבריין אמיתי.
• ניני (בשוודית: Ninni) – ילדה שהפכה בלתי-נראית לאחר פגיעה נפשית ופיזית קשה על ידי דודתה העוקצנית בזמן שהותה אצלה ובזמן שהייתה בחזקתה. היא הובאה אל בית המומינים על ידי דינורה כדי להחזיר אותה להיות נראית. הילדים אירחו לה חברה, מומינאמא נתנה לה תרופת פלא פרי מרשמיהָ של מומינסבתא על מנת שתחזור להיות נראית. ניני איבדה אף את קולה, אך הוא שב אליה לאחר שהמשיך הטיפול המסור מצד המומינים, וזאת על אף תעלוליו הנבזיים של סרח ופשעיו. עם הזמן צץ לו חלק נוסף מגופה, עד שלבסוף היא חזרה להיות נראית לגמרי לאחר שהצילה את מומינאמא מניסיונו של מומינאבא לדחוף אותה לים בזמן שעמדה והרהרה על הצוק.
• המכשף הובגובלין (בשוודית: Trollkarlen) – מכשף קודר, חיוור וגבוה הרוכב על פנתר שחור. הוא מסוגל לקסום קסמים לכל אחד אחר, חוץ מלעצמו. לכן הוא נאלץ לעופף ברחבי היקום על פנתרו בחיפושיו אחר המרגלית המלכותית, שאותה הוא מוצא לבסוף בעמק המומינים, ומקבל את אחותה, המרגלית הקיסרית מבוב וטינגומי/קונצי ובובי (שני יצורים קטנים שמדברים ביניהם בשיבושי מילים מתוקים), שביקשו אותה כקסם עבורם. בתחילת הספר "משפחת החיות המוזרות" המגבעת שלו הגיעה לידי משפחת מומין וגרמה למספר תקריות (הפכה מים לפטל, הצמיחה עץ ענק, הפכה את מומין ליצור מוזר וגרמה להופעתם של עננות לבנות ויציבות לתעופה על גבן, לאחר שהוטלו בה קליפות ביצה, הפכה את עיניה של סנורקה לנוצצות וגדולות ובנוסף לכל זה שנתה את צורתו של ארינמל רשע ליצור קטן ומסכן).
• טינגומי ובוב (בשוודית: Tofslan och Vifslan; בחלק מהתרגומים: קונצי ובובי או קונצי וקובי או פונפון ובונבון) – צמד יצורים קטנים בלתי נפרד אשר כמעט תמיד מסתובבים יד ביד. הצמד הקטנטן והסקרן אוהב להסתתר במקומות בלתי צפויים, כמו מתחת לסמרטוטים או בתוך מגירות. הם תמיד ידידותיים אחד לשני, אך לאנשים אחרים לא תמיד מגלים את כוונותיהם. בוב וטינגומי הם תאומים זהים, אלא שניתן בכל זאת להבחין ביניהם: טינגומי חובש כובע אדום. בספר "משפחת החיות המוזרות" הם מגיעים לבית המומינים עם מזוודה בעלת תוכן מסתורי (אבן אודם שנגנבה מהגרוק ואותה האבן שמחפש המכשף הובגובלין). פירוש שמותיהם המקוריים: הסיומת –an משמעה שאלו שתי נקבות. (למרות זאת, רוב הגרסאות מתייחסות אליהן כאל צמד יצורים שלא ברור מינם. כך אתייחס אליהן כאן.) לאחת יש tofs – בשוודית ציצית שיער. השנייה מתקשרת עם המילה visslan, לשרוק, כלומר – היא בעלת היכולת לשרוק.
• עכבר המושק- מר מושקר (בשוודית: Bisamråttan) – פילוסוף מדוכא אשר מוצג לראשונה בספר "כוכב השביט מגיע לעמק המומינים". נוהג לקרוא את כתביו של אוסוואלד שפנגלר. הוא מחליט לבסוף לעזוב את ביתו ולעבור לגור במערה על מנת לזכות במעט שקט ושלווה.
• אריקסון (בשוודית: Fredrikson) – חבר ילדות של מומינאבא. דודו של פאדלר. בנה ספינה אשר באמצעותה מומינאבא וחבריו יצאו להרפתקאות במהלך ילדותם.
• יוסטוס (בשוודית: Joxaren) – אביו של סנופקין וחבר ילדות של מומינאבא. ניהל רומן עם מימבלינה.
• פאדלר (בשוודית: Rådd-djuret) – אחיינו של אריקסון ואביו של סניף. נשוי לפאזי. חבר ילדות של מומינאבא.
• פאזי (בשוודית: Sås-djuret) – אימו של סניף. נשואה לפאדלר.
• אדגר (בשוודית: Spöket) – רוח רפאים וחבר מתקופת נעוריו של מומינאבא. משפחת המומינים מזמינה אותו להכיר את הגבירה איליין באחוזת צ'אנדוס שמומינאבא ירש מאב קדמון שלו שנפטר. אדגר ידוע גם בתור "הרוח של האי", והוא אומלל בשל חוסר יכולתו להפחיד.
• האב הקדמון (בשוודית: Förfadern) – יצור שתקן ועתיק, המתגורר בבית המומינים, בתוך הארון או בארובה. בספר "עמק המומינים בנובמבר" האב הקדמון הופך לחברו של סבא גרמבל.
• הדייר מתחת לכיור (בשוודית: den som bor under diskbänken) – יצור שעיר וקטן, דומה במראהו מעט לאב הקדמון. הדייר מתחת לכיור מופיע רק בספר משפחת המומינים - חורף קסום, שכן הוא פעיל בעיקר בחורף. מומינטרול מנסה להחמיא לדייר על גבותיו, אך זה מתרגז בתגובה.
• עצוב-לי (בשוודית: Surku / Ynk) - כלב מלנכולי ומדוכא, שנמשך לקרוביו הזאבים בהרי הבדידות. מומינטרול פוגש את עצוב לי לאחר שהוא מתעורר משנת החורף. עצוב-לי מצטרף אל מסעותיו של מר-לין.
• הסנאי בעל הזנב המרהיב (בשוודית: en ekorre) – הסנאי הוא חברה של מאי הקטנה, והוא מופיע בספר "משפחת המומינים - חורף קסום". הסנאי קופא לאחר שהוא מביט בעיניה של הגבירה הקרה, ומומינטרול, דינורה ומאי חושבים שהוא מת, אך בסוף הספר מבחין בו מומינטרול מקפץ בין עצי היער.
• אמה (בשוודית: Emma) – מנקה ובעלת תיאטרון. אמה מסייעת בהעלאת המחזה "הילדים האבודים".
• אחייניתה של אמה (בשוודית: Emma systerdotter / Vilijaana) – פילפיונק עדינה, שנפגשת עם מומין וסנורקה בחג אמצע הקיץ.
• סבא גרמבל (בשוודית: Onkelskruttet) – מופיע בספר עמק המומינים בנובמבר, ידידו של האב הקדמון, וחסיד של מנהגים ומסורת.
• טופט (בשוודית: homsan) – ילד ביישן וקטן המופיע כדמות ראשית ב-"עמק המומינים בנובמבר". טופט מתגורר בתוך סירתו של המיולין, ונוהג לספר לעצמו סיפורים על המומינים. לאחר יציאתו אל עבר עמק המומינים הוא מוצא את המקום נטוש, ומתגורר בבית המומינים בחברת דמויות נוספות.
• הפילפיונק שפחדה מאסונות (בשוודית: Filifjonkan som trodde på katastrofer) – הפילפיונק שפחדה מאסונות מופיעה בספר "עמק המומינים בנובמבר" כמו גם בסיפור העוסק בה בקובץ הסיפורים "הילדה הבלתי נראית". מלבד הפחד הכפייתי של הפילפיונק הזו מפני אסונות וחרקים היא שואפת להיות דומה למומינאמא, וחובבת ניקיון ובישול.
• אדווארד (בשוודית: Edvard) – מפלצת ענק אשר נוהג לשלם עבור הלוויותיהם של האנשים עליהם הוא דורך בטעות.
• הגבירה הקרה (בשוודית: Isfrun) – גבירה יפה בעלת שלוש רגליים שמגיעה לעמק המומינים בעונת החורף. לגבירה הקרה סוס שלג שקיבלה מדינורה. מי שמביט בעיניה הופך לקרח. בפרק שבו היא מופיעה הסנאי יפה הזנב מביט בעיניה וקופא. לאחר שהגבירה הקרה עוזבת את העמק על גבי הסוס שקיבלה מדינורה, זהו סימן ששיא החורף חלף. בסדרת הטלוויזיה, בפרק ״הגבירה הקרה״, מאי הקטנה היא זו שקופאת ממבטה של הגבירה.
• שומר המגדלור/ הדייג (בשוודית: Fyrvaktaren) – אדם מבוגר ומתבודד, מתגורר על אי ומפעיל מגדלור. שומר המגדלור מופיע בספר מומינאבא והים.

המיולינים

• שומר הפארק (בשוודית: parkvakten) – ההמיולין השומר על הפארק, ואויבו של סנופקין. סנופקין מבריח את שומר הפארק בעזרת זרעי שמנטפים, וזורק את שלטי הפארק לנהר, משם הם נסחפים לביתה של אחייניתה של אמה.
• סוהרת הפארק (בשוודית: parken warden) – מסייעת לשומר הפארק בעבודתו. בסדרה היפנית מוצגת בתור "אשת השומר".
• מר לין (ידוע בתור ההמיולין המחליק בשוודית: Den vintersportälskande Hemulen) – מר לין מופיע בספר "חורף קסום" ומתגורר זמן מה אצל משפחת המומינים. מר לין הוא חובב סיכונים ואתגר, ועל כן נודד ממקום למקום לאחר החורף, שכן לדבריו הקיץ אינו קשה מספיק עבורו. מר לין אוהב במיוחד את הריבה שמומינאמא מכינה.
• דודה ג'יין/ג'יני (בשוודית: moster) – דודתו העשירה של מומינאבא, מופיעה בספר הקומיקס מומינטרול. בביקורה בעמק המומינים מנסה הדודה לשכנע את מומינאבא לשמור על כספה. בסדרה הטלוויזיונית היפנית מוקדש פרק לסיפורה של הדודה ג'יני.
• אספן העשים (בשוודית: hemul som samlar på insekter) – אספן העשים הציל את משפחת המומינים בספר כוכב השביט מגיע לעמק המומינים.
• מנהלת בית היתומים (בשוודית: moster) – בשוודית שמה זהה לזה של דודה ג'יין, וגם מראה החיצוני, אך אין הבהרה כי מדובר באותה דמות. מנהלת בית היתומים היא דמות קשוחה, שהייתה אחראית על מומינאבא בתקופת ילדותו לפני שברח מבית היתומים.
• ההמיולין הסוהר (בשוודית: hemul) – הסוהר ששומר על מומין, סנורקה ואחייניתה של אמה בספר "קיץ מסוכן בעמק המומינים", לאחר שאלו נעצרים בעוון שריפת שלטים. להמיולין הסוהר אחיין, שהוא ככל הנראה אינו המיולין.
• ההמיולין המסדר (בשוודית: Hemulen) – ההמיולין המסדר מופיע בספר "עמק המומינים בנובמבר". הוא אובססיבי לגבי סידור דבריו, כמו גם דבריהם של אחרים. מלבד חיבתו לסירתו, בה מעולם לא שט, ההמיולין מעריץ ומעריך את מומינאבא.

יצורים בעמק המומינים

• השמנטפים (בשוודית: Hatifnattar) – יצורים מוזרים ולבנים בצורת מקל עם ידיים קטנות, אשר צומחים מזרעים מיוחדים שנשתלו בליל אמצע הקיץ. השמנטפים הם יצורים אשר מפיקים חשמל, ונטענים מהברקים בלילות חורף סגריריים כשסופת ברקים מכה בעץ הארז העתיק בראש הרי הבדידות, מקום היקבצותם. מי שמתקרב אליהם מתחשמל, לכן הם נמצאים בבחינת אותם יצורים שיש לשמור מרחק מפניהם. יש להם ברומטר אשר תלוי על עמוד קולט ברקים שאומר להם מתי קרבה לה סופת ברקים, שם הם מתאספים כדי להיטען בחשמל.
• יצורי החורף / השרצים (בשוודית: Knytt) – יצורים ביישנים דמויי אנוש, שיוצאים ממחבואם בבוא החורף. מלבד מהופעתם בספר "משפחת המומינים - חורף קסום" הם גם משחקים תפקיד בסיפור "עץ האשוח". יצורי החורף נוהגים להקים מדורת חורף, יום לפני זריחת החמה בפעם הראשונה. גם בחג אמצע הקיץ נוהגים השרצים, כמו גם שאר תושבי העמק, להדליק מדורה גדולה.
• החדפים (בשוודית: näbbmöss) – יצורים קטנים ובלתי נראים. החדפים נעלמו ככל הנראה בשל ביישנותם הרבה, בדומה לניני מן הסיפור "הילדה הבלתי נראית". ישנם שמונה חדפים המתגוררים בבית הקיץ של המומינים. דינורה מטפלת בחדפים, ודואגת לרווחתם. בספר "משפחת המומינים - חורף קסום" דינורה מציגה את החדפים למאי הקטנה ולמומין, והם היחידים המודעים לקיומם.

ההבדלים בין הדמויות בסדרת הספרים לבין הדמויות בסדרת האנימציה

הדמויות הבאות, אשר נוצרו במיוחד עבור העיבוד הטלוויזיוני היפני לסדרת המומינים, אינן מופיעות בסדרת הספרים המקורית של טובה ינסון:

• אליסיה - נכדתה של המכשפה ומכשפה מתלמדת. אליסיה הופכת לחברה של המומינים, ומבקרת אותם בניגוד לרצון סבתה.
• המכשפה - המכשפה מתגוררת עם נכדתה אליסיה ביער. המכשפה תיעבה בהתחלה את משפחת המומינים, ולאחר שאליסיה מבקרת אצלם בניגוד לרצונה היא מטילה על המומינים כישוף, המונע מהם להתעורר משנת החורף. מאוחר יותר מסירה המכשפה את הכישוף, אך דורשת שאליסיה לא תבלה בבית המומינים. המכשפה נחשדת בקשר למאורעות רעים שונים, כגון ביצוע גנבות ואחריות לקולות פיצוץ עזים בלילות, לאחר שמשפחת המומינים מצילה אותה לאחר שנפלה בעת רכיבה על מטאטא וטפלה בה בביתה, הסכימה המכשפה שנכדתה תשחק ותתארח אצל המומינים. בהמשך אף עוזרת המכשפה למומינים בדרכים שונות- הצילה את מאי הקטנה מטריפה על ידי הממלוק, מצילה את מומין, סנורקה ומאי כאשר רחפו על גבי בועות, סייעה למומינים לגרש יזמים שתכננו לבנות בתי מלון בעמק.
• מפקח המשטרה – מפקח המשטרה הוא ככל הנראה המיולין. בתור מפקח הוא אחראי על שלושה שוטרים זוטרים. המפקח מאוהב בבימבל, אחותה של מאי.
• שומרי גן החיות – לאחר שסרח משחרר חיות שונות מגן החיות אל הג'ונגל שצמח בן-לילה בעמק המומינים יוצאים שומרי גן החיות להחזירן. החיות לא קיבלו טיפול נאות בגן החיות, ועל כן הן מתחבאות בבית המומינים, עד לעזיבת השומרים. בסופו של דבר חוזרות החיות לגן החיות המקורי, ממנו באו, ששומריו דומים למכרסמים.