לדלג לתוכן

המדד החברתי כלכלי (למ"ס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המדד החברתי-כלכלי הוא מדד המשמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחישוב המצב הכלכלי והחברתי של תושבי ישראל לפי אזורים.

אופן חישוב המדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד כולל ארבע עשרה רכיבים המחולקים לארבע קטגוריות[1].

  • ממוצע שנות הלימוד בקרב גילאי 25–54.
  • אחוז בעלי תואר אקדמי בקרב גילאי 27–54.

תעסוקה וגמלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אחוז בעלי הכנסה מעבודה בגילאים 25–54.
  • אחוז נשים בגילאי 25–54 שאין להן הכנסה מעבודה.
  • אחוז בעלי הכנסה מעבודה הגבוהה מפעמיים השכר הממוצע.
  • אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום.
  • אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים (זו"ש) מתוך בני 20 ומעלה.
  • הכנסה חודשית ממוצעת לנפש.
  • ממוצע כלי רכב בבעלות ל־100 תושבים בני 17 ומעלה.
  • ממוצע אגרה בעד רישיון רכב (הערכה של שווי הרכב).
  • ממוצע מספר ימי שהייה בחו"ל בשנה.

שימוש במדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד משמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לרמה חברתית-כלכלית של האוכלוסייה[1]

המדד משמש את משרדי הממשלה להקצאת תקציבים, בהם:[2]

  • הקצאת תקציבי משרד הפנים (מענקי איזון) לרשויות המקומיות.
  • הקצאת תקציבי משרד החינוך לרשויות המקומיות.
  • הקצאת תקציבי משרד הרווחה והשירותים החברתיים לרשויות המקומיות.

בנוסף, משמש המדד להשוואות סטטיסטיות, בעיקר על ידי הרשות המבצעת, מכוני מחקר והעיתונות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]