המדד החברתי כלכלי (למ"ס)
מראה
המדד החברתי-כלכלי הוא מדד המשמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחישוב המצב הכלכלי והחברתי של תושבי ישראל לפי אזורים.
אופן חישוב המדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדד כולל ארבע עשרה רכיבים המחולקים לארבע קטגוריות[1].
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חציון גיל.
- היחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה לאוכלוסיית הילדים והזקנים.
- אחוז משקי בית עם ארבעה ילדים או יותר.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממוצע שנות הלימוד בקרב גילאי 25–54.
- אחוז בעלי תואר אקדמי בקרב גילאי 27–54.
תעסוקה וגמלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחוז בעלי הכנסה מעבודה בגילאים 25–54.
- אחוז נשים בגילאי 25–54 שאין להן הכנסה מעבודה.
- אחוז בעלי הכנסה מעבודה הגבוהה מפעמיים השכר הממוצע.
- אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום.
- אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים (זו"ש) מתוך בני 20 ומעלה.
רמת חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכנסה חודשית ממוצעת לנפש.
- ממוצע כלי רכב בבעלות ל־100 תושבים בני 17 ומעלה.
- ממוצע אגרה בעד רישיון רכב (הערכה של שווי הרכב).
- ממוצע מספר ימי שהייה בחו"ל בשנה.
שימוש במדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדד משמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לרמה חברתית-כלכלית של האוכלוסייה[1]
המדד משמש את משרדי הממשלה להקצאת תקציבים, בהם:[2]
- הקצאת תקציבי משרד הפנים (מענקי איזון) לרשויות המקומיות.
- הקצאת תקציבי משרד החינוך לרשויות המקומיות.
- הקצאת תקציבי משרד הרווחה והשירותים החברתיים לרשויות המקומיות.
בנוסף, משמש המדד להשוואות סטטיסטיות, בעיקר על ידי הרשות המבצעת, מכוני מחקר והעיתונות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדד חברתי-כלכלי: שאלות ותשובות נפוצות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- המדד החברתי-כלכלי, דו"ח מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי של הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת
- ^ מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי, המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיאור וניתוח השימוש בו להקצאת תקציבים לרשויות המקומיות ותיאור מדדים נוספים