המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון
| פעילות | מאגר תורמי מח עצם יהודים |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| תחום | תרומות מח עצם |
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | פתח תקווה |
| בעלות | עזר מציון |
| יושב ראש | ברכה זיסר |
| תקופת הפעילות | 1998–הווה (כ־26 שנים) |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל |
| https://www.ami.org.il/services/bone-marrow | |
המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון הוא מאגר תורמי מח עצם פוטנציאליים הגדול בישראל, והמאגר היהודי הגדול בעולם, והוא השישי בגודלו בעולם, והגדול בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה[1]. הוא מנוהל על ידי ד"ר ברכה זיסר ושייך לעמותת עזר מציון.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 נערך מבצע ראשון בארץ לאיסוף דגימות של מח עצם עבור נער בשם משה סחייק, במבצע גויסו 5,000 תורמים פוטנציאליים, אך לא אותר תורם מתאים והחולה נפטר. לאחר פטירתו הציעו הוריו של סחייק לד"ר ברכה זיסר ולעזר מציון להפוך את הדגימות שנאספו עבור סחייק למאגר שיוכל לשמש להצלת חולים אחרים. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998, הקימו מוטי וד"ר ברכה זיסר יחד עם עמותת עזר מציון את מאגר מח העצם, במטרה להגדיל את מספר תורמי מח העצם הפוטנציאליים בישראל.
אבני דרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין עזר מציון לצה"ל, לפיו לכל מתגייס יוצע להצטרף למאגר במהלך שרשרת החיול בבקו"ם. עד שנת 2020 הצטרפו למאגר דרך מיזם זה מעל 576,700 חיילים[2], ובוצעו בפועל 2,174 תרומות מצילות חיים. החשיבות שבצירוף החיילים למאגר הוא בכך שמתאפשרת כך גישה למאגר של תורמים פוטנציאליים צעירים ובריאים מרוב המוצאים האתניים הקיימים בישראל, בנוסף קיים מערך מקביל לגיוס תורמים פוטנציאליים מקרב משרתי השירות הלאומי[3].
בשנת 2009 נערך מבצע גיוס התורמים הגדול בעולם, כאשר ביום אחד צורפו למאגר 64,000 תורמים במבצע ממוקד עבור הילדה עמית קדוש.
בשנת 2011 עבר בכנסת חוק מרשם תורמי מח עצם שקבע כללים מחייבים לפעילות מאגרי תורמי מח עצם (למשל, אסר הכללת קטינים במאגר, אף אם נדגמו, למשל, עבור חולה שהוא בן משפחתם, וכן הסדיר את הכללים להעברת מידע בין מאגרים, וכן כללים להסדרת תרומות מח עצם מקטינים ופסולי דין, קבע כללים מחייבים לצורך שמירת הפרטיות של התורמים, חייב את העברת המידע למאגר חוקי אחר במקרה של סגירת מאגר, ואסר על גיוס תרומות לצורך תרומות מח עצם שלא על ידי מאגר מח עצם חוקי), וכן קבע מנגנון חוקי למימון ממשלתי לאיסוף דגימות מח עצם והכללתם במאגרים בישראל.
עוד בשנת 2011 הצטרף המאגר לארגון העולמי של תורמי מח עצם, וקיבל את תעודת ההסמכה (אקרדיטציה) שלו[4].
בשנת 2018 התקיים מבצע גיוס ייחודי ורחב היקף בעדה האתיופית עבור חולה בת העדה. באותה שנה, הוקם המרכז לאיסוף תאי אב של עזר מציון ולצידו מעבדה, ומאז תורמי מח העצם של עזר מציון אינם נדרשים עוד להגיע לבית החולים לצורך ביצוע התרומה.
בשנת 2019 עבר המאגר למשכנו החדש בפתח תקווה, למבנה ע"ש מוטי זיסר.
בינואר 2020 נחצה רף מיליון הדגימות והביא את ישראל לשיא עולמי של דגימות ביחס לגודל האוכלוסייה[4]. הדגימות הרבות הביאו ל-3,466 השתלות מח עצם שהתבצעו מאז הקמת המאגר[2].
בשנת 2024 היו במאגר יותר מ-1,200,000 תורמים פוטנציאליים, ונעשו באמצעותו יותר מ-5000 השתלות[5].
השפעת המאגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני ארגון המאגרים העולמי כ-70% מהחולים בישראל מצליחים למצוא תורם ממאגר ישראלי, לעומת ממוצע עולמי של כ-50%, ומאז הקמת המאגר הלאומי, ירד שיעור תרומות מח עצם המיובאות ממאגרים בעולם עבור חולים ישראליים בכ-50%[6][7].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המאגר ברשת החברתית פייסבוק
- עזר מציון, באתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לעזר מציון
- הדף של קהילת עזר מציון בפייסבוק
- המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מפעל חייו, (עמ' 28 - 36), קו עיתונות, סוכות תשע"ו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון חוגג מיליון, באתר "סרוגים", 28 בינואר 2020
- ^ 1 2 ענבר טויזר, חצה את המיליון: מאגר תורמי מח עצם בישראל - הגדול בעולם ביחס לאוכלוסייה, באתר ynet, 27 בינואר 2020
- ^ רשות השירות הלאומי-אזרחי, צירוף המתנדבים למאגר מח עצם
- ^ 1 2 בועז אפרת, 3,466 השתלות: יותר ממיליון ישראלים הצטרפו למאגר מח העצם של עזר מציון, באתר וואלה, 27 בינואר 2020
- ^ https://www.ami.org.il/services/bone-marrow/about-the-repository
- ^ ענבר טויזר, חצה את המיליון: מאגר תורמי מח עצם בישראל - הגדול בעולם ביחס לאוכלוסייה, באתר ynet, 27 בינואר 2020
- ^ מאגר מח העצם של עזר מציון הפך לגדול ביותר בעולם – ביחס לאוכלוסייה, באתר מאקו, 27 בינואר 2020