הלקסוס ועץ הזית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תומאס פרידמן |
| שפת המקור |
אנגלית  |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה |
פראר, סטראוס וג'ירו |
| תאריך הוצאה | 1999 |
| מספר עמודים | 374 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת הד ארצי |
| תאריך | 2000 |
| תרגום | עמוס כרמל |
| סדרה | |
| ספר קודם |
מביירות לירושלים |
| הספר הבא |
Longitudes and Attitudes |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002013354 |
  | |
הלקסוס ועץ הזית, הגלובליזציה - מבט אל עולם משתנה (The Lexus and the Olive Tree) הוא ספרו של תומאס פרידמן בנושא הגלובליזציה. הספר נכתב באנגלית בשנת 1999. הספר תורגם לעברית על ידי עמוס כרמל ויצא לאור בעברית בהוצאת הד ארצי בשנת 2000.
עידן הגלובליזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלקסוס, מכונית יוקרה תוצרת טויוטה היפנית מסמלת את העולם החדש המהיר, הטכנולוגי, הדינמי והפתוח, לעומת עץ הזית המסמל את העולם הישן, האיטי, הסגור והמסורתי. הגלובליזציה מוצגת כתהליך מהפכני הבא לעולם עם מאפיינים שונים בתכלית מהעולם הישן לאחר תום עידן המלחמה הקרה. הספר מתמקד בהבדלים שבין התקופות ובמאפיינים והאתגרים העיקריים שמלווים את עידן הגלובליזציה.
הגלובליזציה מתוארת בספר כתופעה עולמית שהתפתחה לאחר נפילת חומת ברלין. הגלובליזציה מתוארת כתופעה בלתי נמנעת, גורפת ובלתי צפויה. הניגודים העיקריים בינה ובין העידן שקדם לה, עידן המלחמה הקרה, הם הצורך של כל מדינה להוכיח את עצמה באופן עצמאי, העדרם של מעצמות שרודפות עם 'פנקס צ'קים' אחרי מדינות כושלות, חוסר היכולת לרצות את מה שפרידמן מכנה 'העדר' והתלות בדמוקרטיזציה פנימית.
רוב הספר עוסק בתופעת הלקסוס ובאפשרויות הגלומות בה ורק מיעוט מדפי הספר עוסקים בעץ הזית. לפי פרידמן, בתקופת המלחמה הקרה השאלה שנשאלה יותר מכל הייתה "מהו גודל הטיל שלך", ואילו בעידן הגלובליזציה השאלה הנשאלת יותר מכל היא "מהי מהירות המודם שלך". הפחד במלחמה הקרה היה מפני השמדה בידי אויב מוכר במאבק עולמי קבוע. הפחד בעידן הגלובליזציה הוא מפני שינוי מהיר על ידי אויב שלא ניתן לראותו, ובעיקר אובדן השליטה הפיננסית לטובת שתי קבוצות של משקיעים, לטווח קצר (סוחרי הון, משקיעים וכדומה) ולטווח ארוך (חברות בינלאומיות).
פרידמן כותב אודות מאפייני הגלובליזציה בין השאר בהציגו את תאוריית הקשתות המוזהבות, ולפיה אין מלחמה בין שתי מדינות בהן פועלים סניפים של מקדונלד'ס, כשהוא משתמש בחברת מקדונלד'ס הפועלת במדינות רבות כאחת מסמלי הגלובליזציה. עם זאת, פרידמן עצמו מציין חריגים דוגמת מלחמת יוגולסביה. טענה זו איננה נכונה גם בסכסוך הישראלי ערבי, למשל, ובמלחמת אוקראינה-רוסיה. הסיבה לפי פרידמן היא משום שהמלחמה בעידן הגלובליזציה היא עסק יקר הצופן בחובו הפסד כלכלי אדיר והמדינות המאופיינות על ידי הלקסוס יימנעו ממלחמות.
פרידמן מציג שלוש "דמוקרטיזציות" השולטות בעידן הגלובליזציה והן: כספים, טכנולוגיה ומידע. האינטרנט מאפשר יצירת קשר גלובלי בין בני אדם, החלפת ידע והפצת מידע. בשנת 1995 נמדדה העוצמה של מדינה או של חברה במספר המחשבים האישיים. בשנת 1998 נמדדה העוצמה על ידי הקישוריות ורוחב הפס ברשתות הפנימיות ובאינטרנט. המפתח לעושר הוא הדרך שהחברה או הארץ צוברים ידע, משיגים שיתוף בידע וקוצרים ידע. ההון האינטלקטואלי הוא בעל חשיבות עצומה, בניגוד לעבר, אז היה משקל יתר להון אנרגטי, למשל.
מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר כולל פרק פתיחה, ארבעה חלקים, פרק תודות קצר ומפתח העניינים. ארבעת חלקי הספר הם:
- איך להתייחס אל המערכת
- מתחברים למערכת
- מכת הנגד כלפי המערכת
- אמריקה והמערכת
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Thomas L. Friedman, The Lexus and the Olive Tree, Farrar, Straus and Giroux. 1999. ISBN ISBN 0-374-19203-0. 394 עמודים.
- תומאס פרידמן, הלקסוס ועץ הזית, הגלובליזציה - מבט אל עולם משתנה. תרגום: מאנגלית עמוס כרמל. 374 עמודים. הד ארצי הוצאה לאור, 2000.
- תומאס ל. פרידמן, העולם הוא שטוח, העולם הגלובאלי - החיים במציאות חדשה, תרגום: אינגה מיכאלי, אריה ניר הוצאה לאור. 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמוץ עשהאל, שוב במגדל בבל, ארץ אחרת
- הלקסוס ועץ הזית, באתר OCLC (באנגלית)