הלן קירפטריק
 | |
| הלן קירפטריק, 1944 | |
| לידה |
18 באוקטובר 1909 רוצ'סטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1997 (בגיל 88) ויליאמסבורג, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
לגיון הכבוד |
  | |
הלן קירפטריק (באנגלית: Helen Kirkpatrick; 18 באוקטובר 1909 – 29 בדצמבר 1997) הייתה כתבת צבאית אמריקאית שסיקרה את מלחמת העולם השנייה. אחת הנשים הראשונות שסיקרו קרבות מהקו הראשון.
תולדות חייה עד מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קירפטריק נולדה ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק להורים ממוצא סקוטי וסיימה תואר במשפט בינלאומי באוניברסיטת ז'נבה ב-1931. לאחר סיום לימודיה שהתה בצרפת ככתבת ניו יורק הראלד טריביון ובשנת 1937 עברה לבריטניה, בה סיקרה את תחום יחסי החוץ כעיתונאית פרילאנס עבור הסאנדיי טיימס. שהייתה הארוכה באירופה הקנתה לה ידע בשפה הצרפתית והיכרות עמוקה עם התרבות והפוליטיקה האירופאית, שחסרה לעיתונאים אמריקאים רבים שסיקרו את מלחמת העולם השנייה.
יחד עם עמיתיה, ויקטור גורדון-לנוקס (Victor Gordon-Lennox) מהדיילי טלגרף וגרהם האטון (Graham Hutton) מן האקונומיסט, יסדה קירפטריק כתב עת שנשלח בדואר למנויים מדי שבוע בשם "Whitehall News" (חדשות וייטהול), שתקף את מדיניותו הרופסת של נוויל צ'מברלין והתריע בפני עליית הדיקטטורות באירופה. רשימותיה מהתקופה, המהוות כתב אישום חמור נגד צ'מברלין ראו אור בשני ספרים: This Terrible Peace (1938) ו- Under the British Umbrella (1939).
במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה הייתה קירפטריק כתבת השיקגו דיילי ניוז בלונדון. העורך הראשי של העיתון פרנק נוקס, מי שיהיה מזכיר הצי בממשל פרנקלין דלאנו רוזוולט, אמר לקירפטריק שהוא אינו מעסיק נשים, היא ענתה בתגובה שאינה יכולה לשנות את מינה, אך הוא יכול לשנות את מדיניותו. נוקס לא שינה את מדיניות העיתון, אך העסיק את קירפטריק חרף מדיניות זו.
עד שנת 1943 דיווחה מלונדון על אודות הבליץ, אז עברה לאלג'יר וסיקרה את המערכה בצפון אפריקה. לאחר הנחיתה בנורמנדי הזמינו אותה מפקדי צבא צרפת החופשית למשרת העיתונאי שילווה את הכוחות הצרפתיים החלוצים על אדמת צרפת. ב-25 באוגוסט 1944 נכנסה לפריז מיד לאחר שחרור פריז, רכובה על הטנק של גנרל פיליפ לקלרק. בהמשך נכנסה ל"קן הנשרים", מפקדתו של אדולף היטלר.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה הייתה לכתבת הניו יורק פוסט וסיקרה את משפטי נירנברג. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 כיהנה כקצינת העיתונות של תוכנית מרשל במטה התוכנית בפריז. הישגה העיתונאי הבולט הראשון לאחר המלחמה היה הריאיון הראשון עם ג'ווהרלל נהרו.
בהמשך שירתה כדוברת אגף מערב אירופה של מחלקת המדינה של ארצות הברית בוושינגטון.
בשנת 1954 נישאה לרובינס מילבנק וכיהנה כנשיאת הקולג' בו למדה (סמית' קולג'). בני הזוג חיו בבתיהם בניו המפשייר ובקליפורניה, לאחר מותו של מילבנק ב-1985 עברה קירפטריק לויליאמסבורג, וירג'יניה, שם נפטרה.
עיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קירפטריק זכתה למדליית החירות האמריקאית (Medal of Freedom), הוכתרה לאבירת לגיון הכבוד הצרפתי ומדליית ההכרה הצרפתית (Médaille de la Reconnaissance française).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספד באינדיפנדנט, 8 בינואר 1998
- ביוגרפיה באתר קולג' סמית'
| בקרת זהויות |
|
|---|