הכיתה המעופפת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אריך קסטנר |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | ספר ילדים |
| נושא |
חג המולד, פנימייה, כנופיית נוער, נאמנות  |
| תקופת התרחשות |
תקופת חג המולד |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1933 |
| מספר עמודים | 148 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אחיאסף |
| תאריך | 1955 |
| תרגום | אלישבע קפלן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001894139, 002292815, 002059101, 002149903, 002152946 |
  | |
הַכִּתָּה הַמְּעוֹפֶפֶת (בגרמנית: Das Fliegende Klassenzimmer) – ספר מאת הסופר הגרמני אריך קסטנר, שיצא לאור בשנת 1933.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסיפור, המכונה בפי קסטנר "סיפור-של-חג-המולד", מתרחשת בעיר קירכברג שבגרמניה בתקופת חג המולד. הספר מספר על קבוצת נערים המתגוררים בפנימייה ולומדים בגימנסיה הקלאסית בעיר. הוא מתאר את הווי החיים בפנימייה, את אופיו הייחודי של כל אחד מן הנערים ואת קשרי הידידות ביניהם. הכתה המעופפת הוא המחזה אותו כותב ג'וני טרוץ, אחד הנערים, ואותו מציגים הנערים בערב חג המולד.
עלילת המחזה אותו כותב ג'וני טרוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה "הכיתה המעופפת" מספר על כיתה שבה לומדים ילדים אשר הם והמורה שלהם מעופפים עם הכיתה (מטוס) אל המקומות שהם לומדים עליהם. במערכה הראשונה, מתחילים לנסוע. במערכה השנייה, הם מגיעים להר געש יורק אש. במערכה השלישית, הם מגיעים לפירמידות בגיזה. במערכה הרביעית, מגיעים לקוטב הצפוני. במערכה החמישית, המטוס לא מוּשגח ומידרדר עד שהוא מגיע אל גן העדן. שם הם פוגשים את פטרוס הקדוש ומבקשים להחזיר ילדה, שרעמסס השני חטף בגיזה (במערכה השלישית). פטרוס מסכים, ולאחר מכן הם שרים שיר, מדברים, וזהו סוף המחזה.
הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרטין טלר, מפקד החבורה, הוא גם "ראש הכיתה" – שילוב של תלמיד מצטיין וחברמן, אחד שסומכים עליו גם הילדים וגם המורים. נער מלא ביטחון, בעל חוש מנהיגות ורדיפת צדק מתמדת. מרטין עוסק בציור. הוריו עניים למדי ולימודיו בבית הספר ממומנים, אך הוא אינו מרשה לאיש לצחוק עליו בשל עובדה זו. חברו הטוב ביותר הוא ג'וני טרוץ. הוא אינו יכול לחזור הביתה מהפנימייה בחופשת חג המולד כיוון שלהוריו אין מספיק כסף לכרטיס רכבת, אך לבסוף הוא מקבל כסף לנסיעות ממנהל הפנימיה. בספר מתוארת משפחתו של מרטין כמלאת אהבה וחמימות.
- ג'וני טרוץ, חברו הטוב של מרטין, הוא נער שקט ומופנם שעוסק בכתיבת שירים. ג'וני הוא נער מאומץ שנולד בארצות הברית לאב ממוצא גרמני ואמא אמריקאית. הוריו התגרשו כשהיה בגיל קטן, ואמו עזבה את הבית. בגיל 4 הועלה ג'וני על ידי אביו שרצה להיפטר ממנו על ספינה המפליגה לגרמניה ושיקר לרב החובל שסבו וסבתו של הילד (שמתו זה מכבר) מחכים לו שם. קברניט הספינה שריחם על הילד לקח עליו אחריות ומסר אותו לאימוץ אצל בני משפחתו. כשבגר מעט הכניס אותו הקברניט לפנימיה בה מתרחש הסיפור. ברוב החופשות ג'וני נאלץ להישאר בבית הספר, אך לפעמים מגיע הקברניט לגרמניה ולוקח אותו אליו. ידידיו קוראים לו "אביר המשוררים", בגלל אהבתו לשירים. הוא כתב את המחזה "הכיתה המעופפת", שעל שמו נקרא גם הספר.
- מתיאס זלבמן, המכונה מתי או מץ, נער אמיץ וטוב לב, בעל כוח גופני רב, אך ללא כישרון בהכתבות. הוא עוסק בספורט ורעב תמיד. ידידו הקרוב אליו הוא אולי, ששונה ממנו כמעט בכל תחום.
- אולי פון זימרן הוא נער צנום וביישן וחברו הטוב ביותר של מץ. אולי סובל מביטחון עצמי נמוך וחושש שכולם רואים אותו כפחדן. כדי להוכיח שאין הדבר כך הוא קופץ מגג אולם הספורט עם מטרייה בהנחה שזו תשמש כמצנח, ושובר את רגלו. לאחר מעשה "הגבורה" שלו הוא הופך לגיבור והיחס אליו משתנה.
- סבסטיאן פרנק, החמישי והאחרון בחבורה, הוא נער ציני וחכם אך בודד וללא חברים.
- דוקטור בק, מנהל הפנימיה הוא אדם חכם וטוב לב. הוא מכונה בפי הנערים "יוסטוס" (צדק בגרמנית) מכיוון שלמרות תפקידיו כמנהל וכמורה הוא תמיד נוהג בצדק.
- "אסור לעשן" (רוברטס) מתגורר בקרון רכבת שיצא מכלל שימוש ליד הגימנסיה ועובד בלילות כפסנתרן במסבאות. הוא מכונה בשם "אסור לעשן" מפני שעל דפנות קרונו יש שלטים קטנים ולבנים שעליהם כתוב "אסור לעשן". "אסור לעשן" הוא רופא אך אינו עוסק במקצועו. הוא ידידו הטוב ביותר של דוקטור בק עוד מהימים בהם למדו יחד בפנימייה אך במרוצת השנים נפרדו דרכיהם וכעת אינם מודעים לקרבתם אחד לשני.
במהלך הסיפור מפגישים הנערים בין "אסור לעשן" ליוסטוס ו"אסור לעשן" מקבל את תפקיד הרופא בפנימייה.
סוציאליזם בספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הנקודות העיקריות בספר היא מצבו הכספי של מרטין, אשר הוריו היו מובטלים, ודבריו מובאים בהערכת הארגונים הפועלים לשיפור מצב העניים. הספר נכתב בתקופת המיתון הקשה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם, ומתאר את מצבם והשקפתם של מיליוני גרמנים באותה עת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טל קרא-עוז, לעולם אל תשכחו את ילדותכם!, באתר הארץ, 24 ביולי 2001