הכיבוש המוסלמי של אזרבייג'ן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר בקטגוריות והערות שוליים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר בקטגוריות והערות שוליים. | |
הכיבוש המוסלמי של אזרבייג'ן (אדורבאדגאן) או לפי מקורות אחדים הכיבוש הערבי של אזרבייג'ן היה מהלך צבאי שהוביל לכיבושה של אזרבייג'ן וסיפוחה לח'ליפות ראשידון האסלאמית. הכיבוש התרחש בשנת 643 לספירה, לאחר כיבוש ריי ומרכז פרס, בראשות המצביא עומר בן אל-ח'טאב, שהיה הח'ליף השני של ראשידון וחתנו של מוחמד, ופיקד על כיבוש אזרבייג'ן מידי האימפריה הסאסאנית, ששלטה בו עד אז, ונחלה מפלה בקרבות מול חילות הח'ליפות[1].
המהלך הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עומר מינה את חודאיפה לפקד על המערכה. והוא שעט עם צבאו לעבר העיר זנג'אן. חיל המצב המקומי ניסה להתבצר ולהתנגד למתקפה, אך לבסוף הוכרע והעיר נכבשה.
הכוחות המוסלמים צעדו לעבר ארדביל, שם הפרסים לא ניסו להתנגד ונכנעו בתנאים הרגילים של ג'יזיה (מס שנתי המוטל על לא-מוסלמים). מארדביל צעדו הצבאות המוסלמים צפונה לאורך החוף המערבי של הים הכספי. מערכה התרחשה באזור באב, שהיה באותה תקופה נמל חשוב בים הכספי. המוסלמים שבו וניצחו אף כאן, אך מסיבה שאינה ברורה הוחזרו וסיימו את מסעם.
לאחר מכן פתחו הפרסים במתקפת נגד, שגרמה למוסלמים לנטוש את עמדותיהם הקדמיות באדורבאדגאן (אזרבייג'ן). ובתגובה, שלח להם עומר כוחות תגבור, אחד בהנהגת בוקיייר בן עבדאללה ואחר על ידי אוטבה בן פרקד. המשלחת תחת בוקאייר נלחמה עם הפרסים ביורמיזן. כשעל חיילות הפרסים הסאסאנים פיקד אספנדיאר. הקרב היה סזיפי, ולבסוף הפרסים הובסו ומפקדם אספנדייר נלכד בחיים. אספנדייר שאל את בוקייר, "האם אתה מעדיף מלחמה או שלום?" בוקייר השיב לו שהמוסלמים מעדיפים שלום. אז אמר אספנדיאר, "אז שמור אותי איתך עד שאעזור לך בשיחות שלום עם תושבי אזרבייג'ן". הפרסים נסוגו למבצרים על הגבעות הסמוכות והסתגרו בפנים. כשהמוסלמים כובשים את כל שטחי המישור.
שלוש שנים לאחר מכן, הקוראן תורגם לדיאלקטים המקומיים של אזרבייג'ן וארמניה בניסיון למנוע בלבול לשוני עות'מאני.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The History of al-Ṭabarī Vol. 14: The Conquest of Iran A.D. 641-643/A.H. 21-23, State University of New York Press, 2015-06-16, ISBN 978-1-4384-2039-4. (באנגלית)