הירי בקפיטול של ארצות הברית (1998)
| חלק מירי המוני בארצות הברית | |
|---|---|
| תאריך | 24 ביולי 1998 |
| מקום | וושינגטון די. סי. |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | אקדח סמית' אנד וסון בקוטר 0.38 אינץ' |
| הרוגים | 2 |
| פצועים | 3 |
| מבצע | ראסל יוג'ין וסטון |
| מספר מפגעים | 1 |
  | |
תקרית הירי בקפיטול של ארצות הברית התרחשה ב-24 ביולי 1998. תוקף בודד, מעורער בנפשו, נכנס לבניין הקפיטול וירה בשלושה משוטרי משטרת הקפיטול ששמרו על המבנה ויושביו. שניים מהם נהרגו. התוקף נורה ונעצר.
תקרית הירי
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוקף, ראסל יוג'ין וסטון, היה בן 41. שש שנים לפני כן הוא אובחן בסובל מסכיזופרניה ומחשבות פרנואידיות, אושפז לזמן מה בבית חולים פסיכיאטרי ושוחרר. הוא הפסיק ליטול את התרופות שנרשמו לטיפול במחלתו. הוא היה מוכר לשירות החשאי של ארצות הברית כמי שהשמיע איומים כלפי נשיא ארצות הברית.
וסטון, שנשא אקדח סמית' אנד וסון בקוטר 0.38 אינץ' ובו שישה כדורים, נכנס לבניין הקפיטול בשעה 15:40. הוא נכנס דרך דלת בחזית המזרחית של הבניין, שבה היו אמורים להיכנס באותו בוקר חברי הקונגרס ואנשי צוותם בלבד. מעבר לדלת הייתה מוצבת עמדת בידוק שכללה מגנטומטר ומכשיר רנטגן לשיקוף חפצי המבקרים. באותו בוקר איישו אותה השוטר ג'ייקוב צ'סטנט ואיש ביטחון אזרחי, שלא היה חמוש. כאשר עבר וסטון דרך המגנומטר הוא התריע על הימצאות חפץ מתכתי אצלו. על כן ביקש השוטר צ'סטנט מווסטון לחזור אחורה. באותו רגע שלף וסטון את האקדח שנשא, ירה ופגע בצ'סטנט בצד האחורי של ראשו.
שוטר אחר, דאגלס מקמילן, שנמצא בתוך האולם, פנה לשמע הירייה וירה לעבר וסטון, אך החטיא. וסטון ירה ופגע במקמילן, ואז נמלט לעבר הדלת הפתוחה הקרובה ביותר. מקמילן לא הצליח לירות שוב לעברו משום שאנשים אחרים נמצאו במרחב שבינו לבין וסטון וחסמו את קו הירי שלו.
וסטון נכנס למסדרון קצר וממנו פרץ לתוך קבוצת משרדים ששימשו את חברי הקונגרס מהמפלגה הרפובליקנית. באחד מהם, ששימש את מצליף סיעת הרוב הרפובליקנית בבית הנבחרים טום דליי (אנ'), נמצא שוטר משטרת הקפיטול ג'ון גיבסון, שהיה מוצב בחוליית האבטחה של דליי. גיבסון, שלבש בגדים אזרחיים, שמע את היריות שנורו בתוך הבניין והורה לעובדים במשרד להסתתר תחת שולחנות העבודה שלהם. וסטון נכנס למשרד וירה לעבר גיבסון, שנפצע פצעים אנושים. למרות זאת הצליח גיבסון להשיב אש ולפגוע בווסטון. שני שוטרים נוספים הגיעו למשרד והשתלטו עליו.
התוקף והפצועים - כולל מבקרת שנפצעה מרסיס של שיש שניתז מהקיר עקב פגיעת קליע מאקדחו של מקמילן - פונו לבתי חולים בוושינגטון, אך צ'סטנט וגיבסון מתו שם מפצעיהם.
לאחר התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השוטר צ'סטנט היה בן 58, ושירת בעבר 20 שנה בחיל האוויר. השוטר גיבסון היה בן 42 ושירת במשטרת הקפיטול במשך 18 שנים. ארונותיהם הוצבו ברוטונדה של הקפיטול. הם היו השוטרים הראשונים - וצ'סטנט האפרו-אמריקאי הראשון - שזכו למחוות כבוד זו. הם הובאו לקבורה בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. הדלת שלידיה התרחשה התקרית נקראה על שמם ולוחית זיכרון לשניהם נקבעה לידה. חברי הקונגרס נטעו עץ לזכרם בגן המזרחי של הקפיטול. משרד דואר פדרלי במרילנד ומבנה בבסיס חיל האוויר בקרוליינה הצפונית נקראו על שמם.
וסטון נבדק לאחר התקרית על ידי פסיכיאטר, והסביר כי תקף את הקפיטול על מנת למנוע את חיסולה של ארצות הברית על ידי מגפה והמון של קניבלים. הוא נמצא כבלתי כשיר לעמוד לדין פלילי ועל כן נכלא במוסד פסיכיאטרי פדרלי. ב-2001 ניתן לו טיפול תרופתי בכפייה בצו של בית משפט. בשנת 2008 הגיש וסטון עתירה לבית משפט פדרלי לשחרורו מהאשפוז הפסיכיאטרי שבו נמצא. העתירה נדחתה. לו הייתה מתקבלת ניתן היה להעמיד את וסטון לדין באשמת רצח שני השוטרים. נכון לשנת 2018 הוחזק עדיין וסטון באשפוז פסיכיאטרי כפוי.
התקרית נחשבת לאחת מן הסיבות שהביאו לבנייתו של מרכז המבקרים של הקפיטול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת כתבות אודות תקרית הירי ואחריה, באתר וושינגטון פוסט
- לוחית הזיכרון לשוטרים צ'סטנט וגיבסון, באתר אדריכל הקפיטול
- על רצח השוטרים צ'סטנט וגיבסון, באתר הלא-רשמי של בית הקברות ארלינגטון