היפוליטוס (מחזה)
היפוליטוס (ביוונית עתיקה: Ἱππόλυτος, Hippolytos) היה בנו של תסאוס במיתולוגיה יוונית, ושימש בסיס לטרגדיה יוונית עתיקה מאת אוריפידס, אשר הוצגה לראשונה בפסטיבל הדיוניסיה של אתונה העתיקה בשנת 428 לפנה"ס, וזכה במקום הראשון, כחלק מטרילוגיה.
המחזה מתאר את קנאותו של היפוליטוס לארטמיס, אלת הבתולים והציד, ולעגו לאפרודיטה, אלת החשק ואהבה. אפרודיטה מעוניינת להענישו, וזאת על ידי שידולה של אמו החורגת, פיידרה, לשכב עם היפוליטוס, מה שגורם לאביו לקללו, ולזו האחרונה - להתאבד.
זהו המחזה השני של אוריפידס בעל אותו שם. המחזה הראשון שהועלה לא הגיע לידינו, והוא מכונה לפעמים "היפוליטוס הנעדר". לפי ההשערות הקהל לא אהב את דמותה של פיידרה, שהוצגה כרודפת תאוות משגל בלתי-מרוסנת, מה שגרם לו לסיים את התחרות במקום האחרון.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה מתרחש בטרויזן, כפר בצפון מזרח הפלופונסוס. תסאוס, מלך אתונה, נמצא בגלות מרצון בשל רצח מלך מקומי ובנו. את בנו הממזר היפוליטוס, שילדה לו מלכת האמזונות היפוליטה, מאמץ מלך טרויזן, פיתאוס.
בתחילת המחזה מסבירה אפרודיטה על התחמקותו של היפוליטוס מעבודתה ועל התמסרותו לאלת הציד, ארטמיס. בשל אי-ציותו לה, מעוניינת אפרודיטה להרע להיפוליטוס, ו"יורה" בפיידרה, אמו המאמצת, חצי אהבה הגורמים לה ליפול באהבתו.
היפוליטוס מופיע עם מלוויו, משבח את פסלה של ארטמיס ובז לזה של אפרודיטה. משרת מתריע בו על כך אך הוא מתעלם.
המקהלה, המורכבת מבנות טרויזן הצעירות, נכנסת ומתארת איך פיידרה, אשת תסאוס, צמה במשך שלושה ימים. פיידרה מופיעה חולה עם האומנת שלה, וזו האחרונה מפצירה בה שתגיד לה את סיבת חוליה. לאחר מסע שכנועים מתוודה פיידרה על אהבתה להיפוליטוס, מה שמפתיע את האומנת והמקהלה. פיידרה מסבירה שבחרה להרעיב את עצמה למוות, לאחר שכל דבר שניסתה לא העלה רפואה בידה, כדי למות בכבוד ולא לבגוד בבעלה. מהר מאוד האומנת משנה את גישתה ומודיעה לה על תרופת פלא שיש לה, בעוד בליבה תכנונים אחרים.
האומנת הולכת להיפוליטוס ומספרת לו על אהבתה של פיידרה, לאחר שהשביע אותו לבל יספר לאיש. היפוליטוס מקבל את הידיעה בזעזוע עמוק ומעוניין לספר לאביו על כך במהירות האפשרית. פיידרה מבינה את האסון אליו נקלעה ומתאבדת בתלייה.
תסאוס חוזר ומגלה את גופתה המתה של אשתו. המקהלה הושבעה לא לגלות ועל כן לא אומרת לו דבר. הוא מגלה כתב פלסתר מגולגל בכף ידה, שטוען שהיפוליטוס פיתה אותה לשכב עמו. תסאוס מתמלא חימה ומקלל את בנו למות או לצאת בגלות. כדי לתת תוקף לשבועה קורא תסאוס לאביו, האל פוסידון, שהבטיח לו שלוש משאלות.
היפוליטוס נכנס וטוען לחפותו, אך לא יכול לגלות את האמת כיוון שנשבע לאומנת. תסאוס לא משתכנע ומגרש את בנו.
המקהלה מקוננת קינה להיפוליטוס.
שליח מגיע ומספר לתסאוס על האסון שקרה להיפוליטוס: כשעזב במרכבתו את הממלכה, יצא שור שואג מהים, הפחיד את סוסיו וגרם להם לסטות מהדרך אל הסלעים. היפוליטוס נפצע ושרוי במצב רע. השליח טוען לחפותו של היפוליטוס ואפילו כנגד מחווה גדולה יותר של נשים, אך תסאוס מתמיד בעמדתו.
כעסו של תסאוס נרגע עקב פציעתו של היפוליטוס. ארטמיס מתגלה לתסאוס ומאשימה אותו ברצח בנו: הוא פעל ביהירות ובמהירות ולא חיכה לבירור הדברים מאת נביא או מאות הציפורים. תסאוס מבין את טעותו ואת שקרה של אשתו. היפוליטוס מוטל בין חיים ומוות. ברגעיו האחרונים של המחזה היפוליטוס מוחל לאביו, הם מחליפים עוד מספר דברים, ומת.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוריפידס, היפוליטוס, הוצאת שוקן, 1992, בתרגום אהרון שבתאי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היפוליטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היפוליטוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
