היסטוריה של בריטניה (סדרת טלוויזיה)
סוגה | סדרה תיעודית |
---|---|
יוצרים | סיימון שאמה |
כותבים | סיימון שאמה |
מנחים | סיימון שאמה |
ארץ מקור | הממלכה המאוחדת |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 3 |
מספר פרקים | 15 |
הפקה | |
חברת הפקה | BBC, ערוץ ההיסטוריה |
מוזיקה | John Harle |
אורך פרק | 59 דקות |
שידור | |
רשת שידור | BBC 2 |
תקופת שידור מקורית | 30 בספטמבר 2000 – 18 ביוני 2002 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
היסטוריה של בריטניה (אנגלית: A History of Britain) היא סדרת טלוויזיה תיעודית אודות תולדות האיים הבריטיים, שנוצרה והוגשה על ידי ההיסטוריון סיימון שאמה, בהפקת הבי בי סי וערוץ ההיסטוריה. שודרה במקור בערוץ BBC 2 מ-30 בספטמבר 2000 ועד 18 ביוני 2002, בשלוש עונות בנות 15 פרקים בסך הכל.
הפקה וקבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית הציגה את קורות בריטניה למן התקופה הפרהיסטורית ועד למאה ה-20, ומציגה אותן לא בתיעוד מפורט של הקורות אלא בהתמקדות באירועים ודמויות מרכזיים. לצד התיאורים וההסברים של שאמה, הוקראו מסמכים היסטוריים בידי צוות שחקנים.
קהל הצופים בשידור המקורי נאמד בבין 2.75 מיליון ל-4.3 מיליון לפרק, לפי נתוני המדרוג, הישג משמעותי לסדרה דוקומנטרית. שאמה קצר שבחים על כך שהצליח להנגיש את ההיסטוריה לקהל רחב.[1] הוא גם הואשם בהתמקדות כמעט בלעדית באנגליה והצגת היחסים עם האומות האחרות בעיקר מבעד לתהליך ההשתלטות שלה עליהן. התוכנית הייתה מועמדת לארבעה פרסי באפט"א לטלוויזיה (לעריכה, למגיש הטוב ביותר ופעמיים לסדרה הייעודית הטובה ביותר) ולפרס אמי לכתיבה הטובה ביותר. היא שודרה בארצות הברית בערוץ ההיסטוריה, ונמכרה גם למדינות אחרות.
פרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה ראשונה: בקצה העולם? 3000 לפנה"ס – 1603
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התחלות (3100 לפנה"ס – 1000). סקירה מהירה מתחילת ההתיישבות האנושית בבריטניה, הנפתחת באתרי טבעת ברודגאר וסקארה ברי, עבור בכיבוש הרומאי, התפשטות הנצרות והתנחלות האנגלו-סקסים, עד לאלפרד הגדול.
- כיבוש! (1000 – 1087). האירועים שסביב כיבושי ויליאם, עקירת המערכת האנגלו-סקסית לטובת תרבות ומנהלה נורמניות-צרפתיות.
- שושלת (1087 – 1216). ממות ויליאם ועד המגנה כרטה, תוך התמקדות במשפחתו של הנרי השני, מלך אנגליה.
- אומות (1216 – 1348). מלחמות הכיבוש של אדוארד הראשון בוויילס, סקוטלנד ואירלנד, שהביאו לעליונותה של אנגליה באיים אך גם לגיבושן הלאומי של האומות האחרות.
- המלך מוות (1348 – 1500). המוות השחור, שהמית מחצית מאוכלוסיית אנגליה וגרם לשינויים חברתיים מפליגים ולהתחזקות התלות של בעלי האדמות באיכרים, שמספרם פחת חדות.
- אמונות יוקדות (1500 – 1558). הרפורמציה באנגליה והסכסוך המר שעוררה בין קתולים, פרוטסטנטים קיצונים ואנגליקנים.
- גוף המלכה (1558 – 1603). חייה של אליזבת הראשונה ויחסיה עם מרי, מלכת הסקוטים. ההתקרבות בין אנגליה לסקוטלנד שעתידה להסתיים באיחוד.
עונה שנייה: המלחמות הבריטיות, 1603 – 1776
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלחמות הבריטיות (1603 – 1649). ההתפתחויות שהובילו למלחמת האזרחים האנגלית, עד להוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון.
- מהפכות (1649 – 1689). הפרוטקטורט של אוליבר קרומוול והתהפוכות שהביא באיים, מהטבח באירלנד ועד לשלטון הפוריטניות באנגליה.
- בריטניה בע"מ (1690 – 1750). האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד ויצירתה של ממלכת בריטניה הגדולה.
- האימפריה הלא נכונה (1750 – 1800). התפשטות השלטון הבריטי מעבר לים, המהפכה האמריקנית מחד וההתבססות בהודו הבריטית מאידך.
עונה שלישית: גורלה של אימפריה, 1776 – 1965
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כוחות טבע (1780 – 1832). פריחת הרומנטיקה והרדיקליות הפוליטית, על רקע ימי שלטון ג'ורג' השלישי והמהפכה הצרפתית.
- ויקטוריה ואחיותיה (1830 – 1910). העידן הוויקטוריאני על התיעוש, העיור והקדמה שלו ששינו מן היסוד את החברה.
- אימפריה של כוונות טובות (1830 – 1910). כפל פניה של האימפריה הבריטית בשיאה, שהייתה כרוכה בהתפשטות הקדמה ובשאיפה לתירבות וגם בשעבוד אכזרי, רעב המוני וטבח, מבורמה ועד אירלנד.
- שני וינסטונים (1910 – 1965). התמוטטות האימפריה והסדר הישן בשתי מלחמות העולם, המוצגים מבעד לחייהם של וינסטון צ'רצ'יל וג'ורג' אורוול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של היסטוריה של בריטניה
- "היסטוריה של בריטניה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "היסטוריה של בריטניה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "היסטוריה של בריטניה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- Justin Champion, Seeing the Past: Simon Schama's ‘A History of Britain’ and Public History, History Workshop Journal, Volume 56, Issue 1, 1 January 2003.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jonas Takors, Henry VIII in Twenty-First Century Popular Culture, Lexington Books, 2017. עמ' 49-50.