הינתקות השכר מפריון העבודה
הינתקות השכר החציוני מהפריון, הידועה בעיקר בשמה ההינתקות הגדולה ("Great Decoupling"),[1] היא הפער בין קצב הצמיחה של השכר החציוני לקצב הצמיחה של התוצר לנפש או הפריון, שתוצאתה היא הפרש הולך וגדל בין השניים. אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי הדגישו בעיה זו לקראת סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. [2] בעיה זו מובילה בנוסף לקיפאון בשכר החציוני חרף המשך הצמיחה הכלכלית הכוללת.[1][3][4] מבחינה מתמטית, אם אי השוויון גדל, אז ההכנסה העליונה וההכנסה הכוללת יכולים לעלות גם אם ההכנסה החציונית נותרת יציבה.
במחקר הוצעו מגוון גורמים להסבר לתופעת ההינתקות, ובתוכם התקדמות הטכנולוגיה כמו אוטומציה, וכן גורמים אחרים כגון גלובליזציה, עבודה עצמאית ואי-שוויון בשכר.[5][6][7] חלק מהפרשנים טוענים שניתן להסביר חלק מההינתקות הגדולה או כולה כתוצר של הנחות שגויות העומדות בבסיס מדע הכלכלה. [8][9]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בממוצע על פני 24 מדינות OECD, התקיימה הינתקות משמעותית בין הגידול השכר החציוני הריאלי לגידול פריון העבודה בשני העשורים האחרונים. בין המדינות הייתה שונות במידת ההינתקות, וכן במידת שבה ההינתקות באה גם עם סטגנציה בשכר החציוני הריאלי.
במספר מדינות בהן הייתה צמיחה בפריון העבודה מעל הממוצע, כמו קוריאה, פולין או סלובקיה, השכר החציוני הריאלי צמח הרבה מעל לממוצע ה-OECD למרות הינתקות משמעותית. עם זאת, כאשר צמיחת הפריון הייתה סביב או מתחת לממוצע ה-OECD, כמו בקנדה, יפן וארצות הברית, ההינתקות באה יחד עם סטגנציה כמעט מוחלטת בגידול השכר הריאלי.[9]
בכשליש ממדינות ה-OECD שנבדקו, השכר החציוני הריאלי צמח בשיעורים דומים או אפילו גבוהים יותר מפריון העבודה. במדינות מסוימות, כמו צ'כיה או שוודיה, הדבר נקשר לגידול בשכר הריאלי החציוני מעל הממוצע, אך בכמה אחרות עם גידול פריון נמוך מהממוצע, כולל איטליה וספרד, השכר החציוני הריאלי בכל זאת צמח בשיעורים נמוכים מאוד.[4]
עוד נמצא כי מאפיינים כגון חלקה היחסי של העבודה בהון במשק וכן אי השוויון בשכר השפיעו באופנים שונים במדינות שונות, מה שלימד על כך שגורמים פרקטיקולריים במדינות שונות היו בעלי השפעה ניכרת. בארצות הברית למשל, הירידה בחלקה של העבודה בהון המשקי (labour share) הסבירה כמחצית מההינתקות, בעוד שביפן זו הסבירה את רובה ככולה.[4]
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינויים טכנולוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טכנולוגיות המביאות להפחתת עלות ההשקעה מפחיתות את חלקה היחסי של העבודה בהון המשקי.[10] בין השנים 1995–2013, הייתה ירידה ממוצעת של 9% בעלות זו, שהביאה להפחתת נתח העבודה בהון בכ-1.7 נקודות אחוז.[11]
- מצד אחד, טכנולוגיה חדשה מרחיבה את מגוון המשימות הקיימות שניתן לבצע על ידי מכונות, ובכך מרחיקה את העובדים ומקטינה את נתח העבודה. מצד שני, טכנולוגיה חדשה יוצרת גם משימות חדשות שלא ניתן לבצע על ידי מכונות. [12] ככל שאופי הקידמה הטכנולוגית משתנה, האיזון בין עקירת עובדים ויצירת משימות מטכנולוגיות חדשות עשוי להשתנות. בפרט, יש המשערים שטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) העבירו את האיזון לכיוון עקירת עבודה והקלה על הופעתן של חברות עם נתחי עבודה נמוכים מאוד.
- נראה ששינוי טכנולוגי תורם גם לעלייה באי השוויון בשכר. שינוי טכנולוגי יכול להעלות את אי השוויון בשכר אם הוא מתגמל עובדים בעלי כישורים גבוהים אך יחליף עובדים בעלי כישורים נמוכים. בהתאם להשערה זו, היחס בין הוצאות מו"פ לתוצר קשור באופן חיובי לאי-שוויון בשכר ברמה המצרפית[13] והדיגיטליזציה נמצאה כקשורה לפיזור שכר גבוה יותר בין פירמות.[14]
הרחבת שרשראות ערך גלובליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוח אחרון של ה־OECD מצביע עוד יותר על כך שהרחבת שרשרת הערך העולמית צמצמה את נתח העבודה בהון.[10] ואכן, עלייה בהשתתפות בשרשרת הערך העולמית של 10 נקודות אחוז מהערך המוסף מפחיתה את נתח העבודה ב-1 נקודת אחוז. בהתחשב בכך שהעלייה הממוצעת בהשתתפות בשרשרת הערך העולמית שנצפתה ב־OECD במהלך השנים 1995–2013 הייתה בסביבות 6 נקודות אחוז, הדבר מצביע על כך שבממוצע בין מדינות הרחבת שרשראות הערך העולמיות הפחיתה את נתח העבודה ב-0.6 נקודות אחוז.
עוד נמצא שהשונות בשכר גדלה במגזרים שהפכו פתוחים יותר למסחר.[14] בסך הכל, העדויות האמפיריות המבוססות על מגוון מקורות נתונים ומתודולוגיות מצביעות באופן עקבי על כך ששינוי טכנולוגי והגברת האינטגרציה המסחרית תרמו לניתוק השכר החציוני מהפרודוקטיביות, הן על ידי הפחתת נתחי העבודה בהון והן על ידי העלאת אי השוויון בשכר. אין זה אומר ששינוי טכנולוגי והגברת האינטגרציה במסחר פוגעים בעובדים, שכן עדויות רבות מצביעות על כך שהתפתחויות אלו מעלות את הפריון המצרפי, לרבות באמצעות הקצאה מחדש לשיפור היעילות, מפחיתות מחירים ומרחיבות את מגוון המוצרים הזמינים. [15] עם זאת, היא מעלה את השאלה כיצד מדיניות ציבורית יכולה לתרום לחלוקה רחבה יותר של רווחי הפריון משינויים טכנולוגיים ושילוב מסחר מוגבר.
תפקידם של מדיניות ומוסדות ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות ציבורית ממלאת תפקיד מפתח בהבטחת רווחי הפריון כתוצאה משינויים טכנולוגיים והרחבת שרשרת הערך העולמית משותפים באופן נרחב עם העובדים. בהתבסס על מספר מחקרים עדכניים של ה־OECD, עולה מספר ממצאים מרכזיים. בפרט, שיפור ושימור כישורי העובדים חיוניים לא רק להעלאת צמיחת הפריון אלא גם לקידום שיתוף רחב יותר של רווחי הפריון, הן על ידי תמיכה בשכר בתחתית חלוקת השכר והן על ידי העלאת נתחי העבודה. לעומת זאת, למספר מדיניות אחרת הנוטה להעלות את הצמיחה בפריון יכולות להיות השפעות סותרות על נתחי העבודה ואי השוויון בשכר, כאשר הגודל היחסי של השפעות אלו עשוי להיות תלוי בהגדרות המדיניות הראשוניות.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Brynjolfsson, Erik; McAfee, Andrew (2013). "The Great Decoupling". mitsloan.mit.edu. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Great Decoupling: An Interview with Erik Brynjolfsson and Andrew McAfee". Harvard Business Review (באנגלית). 2015-06-01. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2024-09-20.
- ^ Škare, Marinko; Škare, Damian (4 במאי 2017). "Is the great decoupling real?". Journal of Business Economics and Management. 18 (3): 451–467. doi:10.3846/16111699.2017.1323793. ISSN 1611-1699.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Schwellnus, Cyrille; Kappeler, Andreas; Pionnier, Pierre-Alain (31 בינואר 2017). "Decoupling of wages from productivity: Macro-level facts". OECD Economics Department Working Papers (באנגלית). doi:10.1787/d4764493-en.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ "OECD Economic Outlook, Volume 2018 Issue 2, Chapter 2: Decoupling of wages from productivity: what implications for public policies?". OECD. 2018. p. 51. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wage growth and productivity growth: the myth and reality of 'decoupling'". British Politics and Policy at LSE. 13 בינואר 2014. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schwellnus, Cyrille (2019). "Decoupling of wages from productivity" (PDF). OECD. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pessoa, João Paulo; Van Reenen, John (באוקטובר 2013). "CEP Discussion Paper No 1246: Decoupling of Wage Growth and Productivity Growth? Myth and Reality" (PDF). cep.lse.ac.uk. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Decoupling of wages from productivity: What implications for public policies? – OECD". www.oecd.org. נבדק ב-30 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Schwellnus, Cyrille; Pak, Mathilde; Pionnier, Pierre-Alain; Crivellaro, Elena (4 בספטמבר 2018). "Labour share developments over the past two decades: The role of technological progress, globalisation and "winner-takes-most" dynamics". OECD Economics Department Working Papers (באנגלית). doi:10.1787/3eb9f9ed-en.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Autor, David; Salomons, Anna (30 ביולי 2018). "Is Automation Labor-Displacing? Productivity Growth, Employment, and the Labor Share" (באנגלית). doi:10.3386/w24871.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Acemoglu, Daron; Restrepo, Pascual (ביוני 2018). "The Race between Man and Machine: Implications of Technology for Growth, Factor Shares, and Employment". American Economic Review (באנגלית). 108 (6): 1488–1542. doi:10.1257/aer.20160696. ISSN 0002-8282.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ OECD (7 בדצמבר 2018). OECD Economic Outlook, Volume 2018 Issue 2 (באנגלית). OECD Publishing. ISBN 978-92-64-30873-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Berlingieri, Giuseppe; Blanchenay, Patrick; Criscuolo, Chiara (12 במאי 2017). "The great divergence(s)". OECD Science, Technology and Industry Policy Papers (באנגלית). doi:10.1787/953f3853-en.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Melitz, Marc J.; Redding, Stephen J. (במאי 2014). "Missing Gains from Trade?". American Economic Review (באנגלית). 104 (5): 317–321. doi:10.1257/aer.104.5.317. ISSN 0002-8282.
{{cite journal}}: (עזרה)