הים המזרחי (הירח)
.png) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
ים ירחי  |
| על שם |
מזרח |
| נתונים ומידות | |
| אורך |
294 ק"מ |
| מיקום | |
| מיקום |
LQ17 |
| גוף שמיימי | הירח |
| קואורדינטות | 19°52′S 94°40′W / 19.87°S 94.67°W |
|
(למפת הירח רגילה)   הים המזרחי | |
  | |
הים המזרחי (בלטינית: Mare Orientale) הוא ים ירחי הנמצא בשוליים המערביים של הצד הירחי הנראה[1], בקווי אורך ורוחב 19.4° דרום ו-92.8° מערב. מראהו דומה למטרת ירי ענקית שקוטרה כ-930 ק"מ.
מקור פרדוקס שמו נובע מן העובדה כי למשך מאות בשנים שירטטו הסלנוגרפים את מפות הירח כשקוטבו הדרומי בקצה העליון, בשל התמונה ההפוכה שהופיעה לרוב בטלסקופים הראשונים – מה שהביא לבלבול (ואף נוח יותר להתייחס לצד זה כסמוך לצד המזרח בכיפת השמיים הארצית). בשנת 1961 שונו ההגדרות על־פי כיווני צפון-דרום (המקבילות לכדור־הארץ) וקווי הזריחה והשקיעה.
קוטר מכתש הפגיעה העיקרי 327 ק"מ. בתצלום ניתן להבחין ב"הרי הקורדילרה" שגובהם מגיע ל-6,000 מ' הסוגרים על האגן כטבעת. 6 טבעות הרים קונצנטריות נוספות שביניהן עמקים ממולאים חלקית בחומר מקיפים אותו, ובכך מגיע קוטרו לגודלו המרבי האמור לעיל. על פני 1,000 ק"מ נוספים זרועים פני השטח עיי מפולת גדולים, אשר ברור כי הועפו מתוככי המכתש בעוצמה אדירה. הים נוצר ככל הנראה מפגיעת אסטרואיד שקוטרו 50–100 ק"מ. הואיל ועיי המפולת רבים יותר ממערב למכתש, משתער מכך כי העצם התקרב לירח מצד מזרח ופגע בו מאחור.
משך שנים רבות הופיע צדו זה של הירח לעיני האסטרונומים במבט צדדי ובלתי ברור[1], עד יום ה-25 במאי 1967 בו חלפה הגשושית לונר אורביטר 4 מעליו וצילמה את מראהו לראשונה במבט אנכי. האסטרונום ג'ררד קאיפר מאוניברסיטת אריזונה סבר כי אם ניתן היה לראותו בצד הקרוב ממש, מיתולוגיה שלמה הייתה נוצרת סביבו.
