הילדא לוטן
הילדא לוטן,1967 | |
לידה |
30 במאי 1902 נירנברג, גרמניה |
---|---|
פטירה |
10 בינואר 1983 (בגיל 80) ירושלים, ישראל |
מדינה | ישראל |
פעילות בולטת | עובדת סוציאלית |
ידועה בשל | קידום מענים לנוער בסיכון ולקשישים בודדים |
בן זוג | גיורא לוטן |
|
הילדא לוטן, 1957. 'מדידת התקדמות התלמיד בהכשרה המעשית לעבודה סוציאלית', סעד, 6, עמ' 176–177. |
הילדא לוטן (Hilde Lotan; 30 במאי 1902 בעיר נירנברג בגרמניה – 10 בינואר 1983 בירושלים) הייתה דמות מרכזית בשירותים הסוציאליים בישראל, בהיותה יוזמת של פרויקטים חברתיים המתקיימים עד ימינו ובעשייתה המחקרית והחדשנית.
קורות חייה ופעילותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילדא קוהן קיבלה את הכשרתה כעובדת סוציאלית בשנת 1924 במינכן, שם גם ניהלה את המחלקה לעבודה סוציאלית בין 1928–1931 . לאחר מכן נישאה לד"ר גיורא לוטן (לשעבר גאורג לובינסקי), משפטן ופעיל ציוני בנושאי רווחה שלימים הקים את המוסד לביטוח לאומי בישראל, ועבדה במוסדות יהודיים לילדים בברלין. הזוג היגר ליישוב העברי בפלשתינה המנדטורית בשנת 1938. בשנת 1944 עבדה במועצה לטיפול במשפחת החייל, בחברת האשלג וכן כקצינת מבחן מטעם ממשלת המנדט הבריטי. בנוסף התמחתה ועבדה במלב"ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), הייתה יועצת למחלקה לעבודה סוציאלית בעיריית תל אביב והרצתה בבית הספר לעבודה סוציאלית בירושלים שהוקם ונוהל על ידי סידי ורונסקי.
בינואר 1968 פרשה לגמלאות אך המשיכה להתנדב במספר יוזמות פורצות דרך, יחד עם העובדת הסוציאלית פאני אולנדורף, גם היא יוצאת גרמניה, אשתו של המשפטן והעסקן הציוני פרידריך אולנדורף[1]. המרכזי שבהם היה פרויקט סיוע לקשישים בודדים בהתנדבות על ידי בני נוער מקבוצות שונות, תוך העלאת מודעות ומוטיבציה לאחריות קהילתית ולעשייה התנדבותית. כך, הונחו יסודות לטיפול בשתי אוכלוסיות חשובות שלא קיבלו מענה מספק: קשישים בודדים ונוער בסיכון, תוך יצירת היזון ותרומה הדדית ביניהן.
בהמשך, ערכה לוטן מחקר[2] ראשוני ומקיף על הצרכים והמחסור במענים עבור בני נוער שנפלטו ממסגרות, ומצאה כי הגורם למצוקתם הוא סוציאלי בעיקרו, ולא בהכרח פיזי או נפשי. בכך הסיטה את מיקוד הבעיה לנסיבות סביבתיות ומחסור בשירותים מותאמים. המחקר, אשר התפרסם בכתב עת של משרד העבודה, התריע על הסכנות שבהיעדר מסגרת תעסוקתית, חינוכית וחברתית הולמת. בעקבות כך, פיתחה פרקטיקה פסיכוסוציאלית חדשנית לאותה עת, שהתבססה על יישוג (reaching out) אחר אותם בני נוער באמצעות שליחת מכתבים, עריכת ביקורי בית ומתן שיחות אישיות וייעוץ תעסוקתי בבתי ספר.
מעבר לכך, הייתה בין המייסדות של עמותת מטב לטיפול בקשישים, ויזמה תוכניות הכשרה לפנסיונרים.
בשנת 1977 קיבלה את פרס הנשיא על עשייתה ההתנדבותית ובשנת 1978 קיבלה פרס אש"ל על הצטיינות וחידוש בטיפול בקשישים.
הילדא לוטן הייתה דמות חשובה ביותר לשירותים הסוציאליים בישראל, בהיותה יוזמת של פרויקטים חשובים המתקיימים עד ימינו, ובעשייתה המחקרית אשר נתנה גיבוי לגישתה המקצועית. היא ראתה במתן כבוד וקבלה הדדית ערכים עליונים בעבודה הסוציאלית, ואף הקבילה את היחסים הטיפוליים ליחסי ההדרכה בהכשרה המעשית של סטודנטיות לעבודה סוציאלית: 'האמצעי הוא יצירת קשר תקין ואובייקטיבי בין המדריך לבין המודרך, וקבלת הזולת כמות שהוא. הודות לקשר זה מתפתח התלמיד לאדם חופשי, עצמאי ובלתי תלוי, העשוי ליצור קשר דומה עם הנזקקים'[3].
השקפת עולמה החברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילדא לוטן יצאה באופן מובהק כנגד אפליה עדתית וביקרה בחריפות הן את החברה והן את מקצוע העבודה הסוציאלית אשר חוטאים בכך:
"העובד התייחס אל הנזקק ברגש עליונות ונטל על עצמו להחליט על גורלו מבלי לשתף אותו בשיקולים, בעיבוד תוכנית הטיפול... ביחס זה התבטאה העליונות שהעובד העביר אל הנזקק. בארצנו ניזונה הרגשת העליונות גם על ידי הגורם העדתי. סטיות מהדרכים המקובלות בחיי העדה האשכנזית נחשבו כביטוי של תרבות נמוכה. במקום להכיר בחוסר ידיעתו את הערכים התרבותיים של הנצרך, הטיל העובד על הנזקק את קבלת סולם ערכיו הוא"[4].
מבחר מכתביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הילדא לוטן, 1957. 'מדידת התקדמות התלמיד בהכשרה המעשית לעבודה סוציאלית', סעד, 6, עמ' 176–177.
- הילדא לוטן, 1971. 'בני נוער בירושלים אשר אינם לומדים ואינם עובדים', העבודה, כג, עמ' 212–214.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרה לוטן, הילדא לוטן: 1983-1902, אתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- עיינה הלפרן, בפרסום. עובדות סוציאליות ביישוב העברי המנדטורי: חשיפת מקומן של נשים ומסורות נשכחות בהיסטוריית המקצוע. חיבור לקבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Friedrich ollendorf in Jewish Virtual Library
- ^ הילדא לוטן, 1971. 'בני נוער בירושלים אשר אינם לומדים ואינם עובדים', העבודה, כג, עמ' 214-212
- ^ הילדא לוטן, 1957. 'מדידת התקדמות התלמיד בהכשרה המעשית לעבודה סוציאלית', סעד, 6, עמ' 177
- ^ הילדא לוטן, 1957. 'מדידת התקדמות התלמיד בהכשרה המעשית לעבודה סוציאלית', סעד, 6, עמ' 176