היינץ פיביג
![]() | |
לידה |
23 במרץ 1897 זאברזה, האימפריה הגרמנית ![]() ![]() |
---|---|
פטירה |
30 במרץ 1964 (בגיל 67) זיזן, גרמניה המערבית ![]() ![]() |
מדינה |
גרמניה ![]() |
השתייכות |
![]() ![]() ![]() |
תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-246 מפקד הדיוויזיה ה-712 מפקד הדיוויזיה ה-84 | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
![]() ![]() |
היינץ פיביג (בגרמנית: Heinz Fiebig; 23 במרץ 1897 – 30 במרץ 1964) היה גנרל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיביג נולד ב-23 במרץ 1897 בזאברזה, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-156 (שלזיה ה-3), עמו לחם במהלך המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פיביג ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1936 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 במרץ 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בספטמבר 1939 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-575, וב-18 במרץ 1941 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-448, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-137, ולחם עמו במהלך מבצע ברברוסה. ב-1 בפברואר 1942 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-28 בפברואר אוותה שנה הוא עוטר בעיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-12 בספטמבר 1943 הוא מונה לזמן קצר למפקד הדיוויזיה ה-246. באוגוסט 1944 הוא מונה לזמן קצר למפקד הדיוויזיה ה-712, וב-26 בספטמבר הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-84. ב-1 בדצמבר 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובסוף המלחמה הוא עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל ונפל עם כוחותיו בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 שוחרר פיביג מהשבי. לאחר שחרורו הוא התגורר בזיזן, שם חי עד מותו ב-30 במרץ 1964.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היינץ פיביג באתר feldgrau