היידי (סרט)
_poster.jpg) | |
| מבוסס על |
היידי בת ההרים  |
|---|---|
| בימוי |
אלן דוון |
| הופק בידי |
דריל זאנוק |
| תסריט |
Julien Josephson, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| שחקנים ראשיים |
שירלי טמפל (Heidi) הלן ווסטלי Greta Meyer אלזה ינסן Mady Christians Thomas Beck סיג רומאן Pauline Moore אגון ברכר סידני בלקמר ז'אן הרשולט כריסטיאן רוב ארתור טריצ'ר Marcia Mae Jones Mary Nash Frank Reicher |
| מוזיקה |
דייוויד בוטולף |
| צילום |
ארתור סי. מילר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1937 |
| משך הקרנה |
88 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| מקום התרחשות |
שווייץ, הרי האלפים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
היידי (נקרא לעיתים גם היידי בת ההרים) הוא סרט דרמה מוזיקלי אמריקאי משנת 1937 בבימויו של אלן דואן שנכתב על ידי ג'וליאן ג'וזפסון יחד עם וולטר פריס. הרעיון לסרט נלקח מספר הילדים היידי בת ההרים של יוהנה ספירי שיצא בשנת 1880. בסרט מככבת שירלי טמפל בתור היידי היתומה, שנלקחת מסבה כדי לחיות כבת לוויה של קלרה, ילדה מפונקת ונכה. הסרט נחל הצלחה שבשלה טמפל הייתה שחקנית הגרלת קופות מספר אחת למשך שלוש שנים[א].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדלהייד המכונה היידי (מגולמת על ידי שירלי טמפל), היא יתומה שווייצרית בת שמונה שנמסרת על ידי דודתה דטה לסבה אדולף המתבודד בהרים. בתחילה אדולף מתנהג אליה בקור רוח, אך ככל שהיכרותם נמשכת, האופי העליז שלה מפשיר את ליבו.
בהמשך הסרט היידי נלקחת על ידי דודתה שמוסרת אותה אל ביתו של איש עשיר בשם ססמן המתגורר בפרנקפורט אם מיין, המעוניין בבת לוויה לקלרה, ביתו, נערה נכה בכיסא גלגלים. סבה של היידי שומע על כך בזכות הכומר המקומי שנתקל במקרה בהיידי ובדודתה, ומתחיל לחפש אחריה.
אביה של קלרה מבקר בביתו בחג המולד וקלרה מראה לו שבזכות היידי היא יכולה ללכת שוב. הוא מציע להיידי לגור בביתו כבת בית, אבל היא אומרת שהיא מעוניינת לחזור לבית סבה. האומנת של של קלרה, רוטנהיימר, מפוטרת על ידי הר ססמן כאשר הוא רואה שהיא מתאכזרת להיידי ומנסה להיפטר ממנה על ידי מכירתה לצוענים. סבא של היידי נתקל בהיידי וברוטנהיימר במהלך ניסיון המכירה, ועוצר אותם רוטנהיימר משקרת למשטרה שסבה של היידי גנב את הילד שלה. היידי מספרת את האמת, ואומרת שהר ססמן יכול לאמת את הסיפור שלה. בסצנה האחרונה רואים את היידי וסבה מתאחדים על ההר ואת מר ססמן וקלרה מבקרים.
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירלי טמפל - היידי, יתומה בת 8 שחיה עם סבה המתבודד בבקתה אלפינית. היא מאוד שמחה, אופטימית והרפתקנית.
- ז'אן הרשולט - אדולף קרמר, סבה של היידי. איש זועף ומסוגר שנפתח לאט לאט להיידי.
- מרסיה מיי ג'ונס - קלרה ססמן, נערה עשירה ונכה הנוטה להתקפי זעם. עם זאת, היא מראה טוב לב כלפי היידי.
- סידני בלקמר - הר ססמן, אביה העסוק של קלרה שמסור מבתו, שרוצה רק אושר עבורה.
- תומאס בק - שולץ, כומר הכפר שמנסה לפנות לאדולף בנוגע לעתידה של היידי.
- ארתור טריצ'ר - אנדרוז, המשרת של משפחת ססמן שתמיד אדיב להיידי.
- מרי נאש - פרייליין רוטנמאייר, מנהלת משק הבית חמורת הסבר של משפחת ססמן, שטוענת שהקפדנות האינסופית שלה היא לטובת קלרה.
- דלמר ווטסון - פיטר, רועה העיזים של אדולף וחברה טובה של היידי.
- מאדי כריסטיאן - דטה, דודתה האינטרסנטית של היידי שטיפלה בה במשך שש שנים לפני שהנחיתה אותה ללא הודעה מוקדמת אצל סבה.
- הלן ווסטלי - אנה העיוורת, סבתו של פיטר.
- פאולין מור - אלזה
- כריסטיאן רוב - בייקר
- פרנק רייכר - סגן המשטרה
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע הצילומים של הסרט התווסף רצף החלומות לתסריט. היו דיווחים כי טמפל עומדת מאחורי רצף החלומות ושהיא דחפה לו בהתלהבות, אך באוטוביוגרפיה שלה היא הכחישה זאת בתוקף. החוזה שלה לא העניק לה או להוריה שליטה יצירתית על הסרטים שבהם היא הייתה. היא אמנם נהנתה מההזדמנות ללבוש צמות, אבל היא ראתה בכך קריסה של כל ניסיון רציני של האולפן להתבסס על התפקיד הדרמטי מהסרט הקודם שלהווי ווילי ווינקי (סרט)[1].
במהלך הסצנה שבה דמותה של טמפל ננגחת על ידי העז, בתחילה עשתה את הסצנה בעצמה כשהיא מרופדת לחלוטין. אולם לאחר כמה טייקים, אמה התערבה והתעקשה להשתמש בכפיל. אחד הניצבים, ילד, היה לבוש בכדי להיראות כמוהה. אביו של הילד כעס כל כך על כך שהוא משחק כפיל עבור ילדה, עד שהוא אסר עליו לשחק שוב. הכפיל, שלא נקרא בשמו, יחלוק מאוחר יותר תפקידים דיפלומטיים עם טמפל באפריקה. טמפל גם התקשה לחלוב את העז. כדי לאפשר זאת, הבמאי אלן דוואן התקין פיסת צינור גמישה על עטין העז בצורה כזו שתראה כאילו העז נחלבת[1].
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביקורות היו חיוביות. פרנק ס. נוג'נט כתב שהסרט "מכיל את כל המתיקות הבלתי מזיקה והתמונות היפות שמצפים למצוא על מדף הנוער", וגם שצוות המשנה "די עומד בסטנדרט התובעני של מיס טמפל"[2], וראייטי העניקה לצוות השחקנים "יותר ממעט קרדיט על שהפכו את התמונה למה שהיא". הדיווחים של הריסון כינו אותה "תמונה מקסימה" שהייתה "מלאה משיכה אנושית"[3]. ו"סרט יומי" הכתיר את הסרט "התמונה האחרונה של שירלי טמפל היא אחת הטובות שלה".
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Windeler, Robert (1992) [1978], The Films of Shirley Temple, New York: Carol Publishing Group
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"היידי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"היידי", באתר נטפליקס
"היידי", באתר AllMovie (באנגלית)- "היידי", באתר אידיבי
"היידי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגרלת קופות אינה שובר קופות, זהו מושג שנלקח מהביטוי האנגלי "box office draw" שמשמעותו: שחקן שתעשיית הקולנוע מהמהרת שהשתתפות שלו בסרט תוביל להצלחה קופתית של הסרט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שירלי טמפל בלאק, "ילדה כוכבת: ביוגרפיה" (ניו יורק: McGraw-Hill Publishing Company, 1988), 89; 190-193.
- ^ The New York Times Film Reviews, Volume 2: 1932-1938. The New York Times Company & Arno Press. 1970. p. 1441.
- ^ "Heidi". Harrison's Reports. New York: Harrison's Reports, Inc.: 171 23 באוקטובר 1937.
{{cite journal}}: (עזרה)