היבר מאנינג ולס
.jpg) | |||||
| דיוקנו הרשמי של ולס | |||||
| לידה |
11 באוגוסט 1859 סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1938 (בגיל 78) סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | היבר מאנינג ולס | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סולט לייק סיטי  | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת יוטה | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, בנקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
  | |||||
היבר מאנינג ולס (באנגלית: Heber Manning Wells; 11 באוגוסט 1859 – 12 במרץ 1938) היה פוליטיקאי ובנקאי אמריקאי שכיהן כמושל יוטה הראשון ודמות מפתח בעיצוב המדינה החדשה שהתקבלה לארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולס נולד בסולט לייק סיטי ב-11 באוגוסט 1859, בנם של דניאל ה. ולס ומרתה גיבנס האריס. הוא צאצאם של שניים ממושלי קולוניית קונטיקט לשעבר, תומאס ולס וג'ון ובסטר[1]. אביו היה דמות בולטת בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים וכיהן כראש עיריית סולט לייק סיטי. אחיו היה בריאן ה. ולס, מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית. היבר ולס למד בבתי הספר של סולט לייק סיטי, סיים את לימודיו באוניברסיטת יוטה ב-1875 ולאחר מכן השתלב בעולם הבנקאות ובשלטון מקומי. ולס היה מנהל "חברת יוטה לחסכון ונאמנות" ודירקטור בבנק המדינתי של יוטה. הוא גם היה פעיל בחייה האזרחיים של סולט לייק סיטי, כולל חברות במועדון הגברים "אלטה", פעלתנות בארגון "בני המהפכה האמריקאית" ו"בני חלוצי יוטה".
לאחר ששימש כסגן מתעד העיר ומבקר העירייה ג'ון תומאס קיין, ולס מילא תפקיד זה בעיריית סולט לייק סיטי מ-1882 עד 1890, וב-1887 היה מזכיר הוועידה החוקתית של טריטוריית יוטה. הוא נבחר לכהונה במועצת העבודות הציבוריות של העיר ב-1890 וב-1893. ב-1892 התמודד לא הצלחה לראשות העירייה. בשנת 1895 היה ציר בוועידה שניסחה את חוקת המדינה, מה שהביא לקבלתה של יוטה כמדינה ה-45 בארצות הברית.
ב-1895 ניצח ולס את יו"ר המפלגה הרפובליקנית של יוטה, צ'ארלס קריין, ואת מושל הטריטוריה לשעבר ארתור לויד תומאס בבחירות למועמדות הרפובליקנית לתפקיד מושל יוטה. בבחירות הכלליות גבר על ג'ון תומאס קיין (אנ'), מועמד המפלגה הדמוקרטית. ולס נבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים, אשר נקבעה לתקופה זו כדי לקבוע בחירות אחת לארבע שנים בשנים זוגויות החל משנת 1900[1]. ב-1900 נבחר מחדש לכהונה בת ארבע שנים, והביס את המועמד הדמוקרטי ג'יימס מויל. ולס, שהושבע לתפקידו בגיל 36, הוא האדם הצעיר ביותר שכיהן כמושל יוטה.
כהונתו הראשונה של ולס עסקה בהרכבה ובארגון של ממשלת המדינה החדשה, כולל מיסוד הרשות השופטת ומחלקות הרשות המבצעת. דאגה מתמשכת לגבי זמינות המים הן לחקלאות והן לאוכלוסייה הגדלה בהתמדה הובילה בשנת 1897 לחקיקת החוקים הראשונים ביוטה הנוגעים להשקיה ולזכויות מים[1]. ולס גם היה תומך בהקמת המוסד הלימודי "Branch Normal School" להכשרת מורים, שהפך מאוחר יותר לאוניברסיטת דרום יוטה. בנוסף, הוא תמך ביצירת הארגון הראשון במימון המדינה לתמיכה באומנויות, שהפך בסופו של דבר למועצת האומנויות של יוטה. במהלך כהונתו הראשונה קיבלה המדינה מהממשלה הפדרלית של ארצות הברית אדמות פדרליות של הבסיס הצבאי פורט דאגלס למען הקמת אוניברסיטת יוטה. ב-1900 מינה את אמה ג'. מקוויקר כמפקחת המדינתית על הוראה ציבורית, ובכך נהייתה לאישה הראשונה שמילאה תפקיד ציבורי במדינה.
בשלהי כהונתו השנייה התכוון להתמודד אל הסנאט של ארצות הברית, אך ויתר על כך לבקשתו של חבר הקונגרס ג'ורג' סאת'רלנד, שלבסוף נבחר לסנאט. ב-1904 התמודד ולס לתקופת כהונה הנוספת כמושל אך הפסיד את מועמדות המפלגה הרפובליקנית לג'ון כריסטופר קטלר. לאחר הפסדו בבחירות המקדימות שב לעסוק בבנקאות ולתפקידיו בעיריית סולט לייק סיטי. בערוב ימיו היה עורך-שותף של העיתון "Deseret News".
ב-12 במרץ 1938 לקה בשבץ מוחי ומת. הוא נטמן בבית העלמין של סולט לייק סיטי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היבר מאנינג ולס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 היבר מאנינג ולס, באתר Utah History Encyclopedia (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|