החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

 החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

תאריך	31 באוקטובר 2000
ישיבה מספר	4,213
קוד	S/RES/1325 (מסמך)
נושא	נשים, שלום וביטחון
סיכום הצבעה	15 הצביעו בעד 0 הצביעו נגד 0 נמנעו
תוצאה	התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות
חברות לא קבועות

החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31 באוקטובר 2000, מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. החלטה זו שנתקבלה לאחר שנים רבות של מאבק, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להסתכל על חוויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות (וילדים) במצבים אלה.

את ההחלטה יזמה שרת החוץ של נמיביה בעת שכיהנה כיו"ר מועצת הביטחון של האו"ם, לאחר עבודת לובי של ארגוני נשים, שבראשם יוניפם (UNIFEM).

עיקרי ההחלטה

בהחלטה שלוש סוגיות מרכזיות:

הסוגיה הראשונה היא ההשפעה של סכסוכים אלימים ומלחמות על נשים (ועל ילדים). היא נשענת על ההכרה בכך שנשים (וילדים) הן הקרבנות העיקריים של מלחמות בתקופתנו, הנערכות לרוב בעורף האוכלוסייה ולכן הן חשופות יותר לפגיעות כגון: אונס, אלימות במשפחה, מניעת שירותים ייחודיים, היעדר השפעה פוליטית, עוני, זנות, סחר בנשים ומחלות מין. על כן ההחלטה תובעת הגנה מוגברת על נשים בעת סכסוך אלים ולאחריו. באופן זה ההחלטה מציגה את החשיבות שבבחינת סכסוכים צבאיים בפרספקטיבה מגדרית.

הסוגיה השנייה היא שיתוף נשים בפתרון סכסוכים ובתהליכי שלום. ההחלטה מדגישה את החשיבות שבשילוב נשים ביצירת הסכמים לסיום אלימות ובחיפוש אחר פתרונות צודקים ומתאימים להשגת הסכמי שלום. בדרישה לייצוג של נשים בניסיונות להשכין שלום ובשילוב נקודת המבט של נשים בנושאים אלה, ביקשו מנסחי ההחלטה לשבור את מחסום המגדר הקיים בפעולות למען השלום.

הסוגיה השלישית, קוראת להטמיע נקודת השקפה מגדרית בכל פעילויות האו"ם ומוסדותיו הנוגעות לאזורי סכסוך, כולל בקרב כוחות שמירת השלום.

משמעות ההחלטה והשפעתה

ההחלטה תורגמה למספר ניכר של שפות, ואומצה על ידי תנועות פמיניסטיות ברחבי העולם.

בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 מדינות ברחבי העולם, בהן ארצות הברית, בוסניה, ליבריה, בריטניה, ספרד, נורווגיה והפיליפינים, תוכניות פעולה לאומיות (National Action Plans) להטמעת עקרונות החלטה 1325.

החלטה 1325 היא המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד זכויות נשים ולתמוך בשיתוף וייצוג נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובפתרון סכסוכים. זאת הפעם הראשונה בה המשפט הבינלאומי מביע תמיכה רשמית בשילוב קבוצות אזרחיות, ובייחוד נשים, בהליכי שלום וביישום הסכמי שלום.

בישראל

מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות החלטה 1325. על אף שבשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה המחייבת ניסוח של תוכנית פעולה לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325, טרם נערכה בישראל תוכנית שכזו.

מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה, מציג את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר נשים, שלום וביטחון ואת הפרשנות שנתנו להחלטה מומחים וגופים שונים. כמו כן, המסמך בוחן צעדים שנקטו מדינות וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים ליישום ההחלטה. לבסוף המסמך מביא שתי דוגמאות למעורבותם של ארגוני נשים בתהליכי שלום שהתנהלו בשנים האחרונות בצפון אירלנד ובמערב אפריקה. בתקופה זו פעל ארגון "אשה לאשה" ליישומה של החלטה 1325 בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בישיבה שנערכה במשרדי קרן היינריך בל בתל אביב בשנת 2004 עם נציגות ארגוני נשים, פעילות חברתיות וחברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני הועלו דעות והשגות של המשתתפות בהקשר לחקיקה. בישיבה זאת, הועלתה לראשונה התפיסה בדבר חשיבות עקרון המגוון בחקיקה על ידי שלומית אהרוני ליר. דבר שהוביל בסופו של דבר להיותה של ישראל המדינה הראשונה שבה אומץ החוק מתוך התייחסות להכללתן של נשים ממגזרים שונים בחברה בהליכי משא-ומתן ובמפגשים פורמליים ובלתי-פורמליים בין ישראלים לפלסטינים. הארגון העביר למרכז מחקר ומידע של הכנסת מידע ומסמכים לצורך גיבוש המלצות לקידום יישומה של החלטה 1325 בישראל. הצעת החוק קודמה על ידי יולי תמיר שגייסה לצורך כך חברות כנסת נוספות ואף פעלה להקמת אתר לקידום החקיקה בנושא בשיתוף עם ד"ר ליר שבנתה את הקמפיין וקידמה את הנושא.

בשנת 2014 הוקמה בישראל תנועת "נשים עושות שלום" שלדבריה פועלת ברוח החלטה 1325.

תיקון חוק שיווי זכויות האישה

בתאריך 20 ביולי 2005 חוקק תיקון מס' 4 לחוק שיווי זכויות האישה, אשר עוגן בסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". הדבר התאפשר באמצעותן של חברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני שהובילו את הצעת החוק וארגון "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה.

בדברי ההסבר לחוק כפי שמופיעים בהצעות חוק - הכנסת 78, ח' באייר התשס"ה, 17 במאי 2005 המתייחסים לחשיבות ייצוג הולם לנשים בצוותים לעיצוב מדיניות לאומית: "הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4) (ייצוג הולם בעיצוב מדיניות לאומית), התשס"ה- 2005, המתפרסמת בזה, באה לתת ביטוי לערכיה השוויוניים של מדינת ישראל. הנשים מהוות רוב באוכלוסייה הישראלית ועליהן ליטול חלק בהכרעות בנושאים הקשורים למדיניות לאומית, ובדרכים לפתרון הסכסוכים המדיניים שמדינת ישראל נתונה בהם". על אף החוק החשוב המציאות לימדה כי הממשלה לא יישמה את החוק. לאור זאת, החל משנת 2007 פועלת עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי ליישום החוק. העמותה פועלת ליישומו בין היתר על ידי הגשת עתירות לבג"ץ כנגד הרכבי ועדות וצוותים אשר אין בהם ביטוי הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. כך למשל הוגש בג"ץ 2475/09 עמותת איתך ואח' נ' שר הפנים וזאת בשל העדר נשים בוועדה לבחינת איחוד ערים רמלה ולוד. עתירות נוספות אשר הובילו ליישום החוק ביתר שאת: בג"ץ 5660/10 עמותת איתך ואח' נ' ראש הממשלה בעניין הוועדה לבחינת אירועי המשט בראשות השופט טירקל וכן בג"ץ 5980/11 אשר הוגש כנגד ראש הממשלה בהיעדר ייצוג לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדת טרכטנברג אשר הוקמה לאור מחאת הקיץ. בשנים 2012–2015 פעלה קואליציה של ארגוני נשים לקידום תוכנית פעולה אזרחית ליישום עקרונות החלטה 1325 בישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בוויקישיתוף

• החלטה 1325 בתרגום לעברית באתר 1325 נשים ישראל
• חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• מידע מקיף על החלטת האו"ם והפעילות בישראל בזירה המשפטית והציבורית. אתר עמותת איתך - מעכי - משפטניות למען צדק חברתי
• החלטה 1325 בתרגום לעברית
• אהרוני, שרי (2015). נשים, שלום וביטחון": החלטה 1325 של מועצת הביטחון בהקשר הישראלי, נייר מדיניות, שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ון-ליר, ירושלים.
• יש לנו מה להגיד - האתר שנבנה בשנת 2004 לקידום הנושא