החיים הכפולים של וולטר

החיים הכפולים של וולטר
The Beaver
	כרזת הסרט
בימוי	ג'ודי פוסטר
הופק בידי	סטיב גולין; קית' רדמון; אן רורק
תסריט	קייל קילאן
עריכה	אן קוטס
שחקנים ראשיים	מל גיבסון; ג'ודי פוסטר; אנטון ילצ'ין
מוזיקה	מרסלו זאברוס
צילום	האגן בוגדאנסקי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Summit Entertainment
חברה מפיצה	Summit Entertainment
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	6 במאי 2011
משך הקרנה	130 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט קומדיה
תקציב	21 מיליון דולר
הכנסות	6,370,816 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	beaver
	www.thebeaver-movie.com
	דף הסרט ב־IMDb

החיים הכפולים של וולטר (באנגלית: The Beaver, בתרגום חופשי: "הבונה") הוא סרט דרמה/קומדיה אמריקאי משנת 2011 בבימויה של ג'ודי פוסטר, אודות וולטר בלק (מל גיבסון), מנכ"ל חברת צעצועים, שמתקשר עם סביבתו בעזרת בובת יד. בסרט משחקים בנוסף הבמאית ג'ודי פוסטר, אנטון ילצ'ין וג'ניפר לורנס. הסרט זכה לביקורות מעורבות, אך משחקו של גיבסון זכה לתשבחות.

הסרט יצא בארצות הברית בתפוצה מוגבלת ב-6 במאי 2011, וברחבי בריטניה ב-17 ביוני באותה שנה. בישראל הסרט יצא ב-19 במאי באותה שנה.

צוות שחקנים

שם השחקן	הדמות
מל גיבסון	וולטר בלק, מנכ"ל חברת צעצועים
ג'ודי פוסטר	מרדית' בלק, אשתו של וולטר
אנטון ילצ'ין	פורטר בלק, בנם המתבגר של וולטר ומרדית'
ג'ניפר לורנס	נורה, חברתו של פורטר
ריילי תומאס סטיוארט	הנרי, בנם הצעיר של וולטר ומרדית'
זאכרי בות'	ג'ארד
שרי ג'ונס	סגנית הנשיא

עלילה

וולטר בלאק הוא מנכ"ל של חברת צעצועים גדולה שבדרכה לפשיטת רגל וסובל מדיכאון. אשתו, מרדית' מסלקת אותו מביתם, לשמחתו של בנו הגדול פורטר. וולטר עובר להתגורר בבית מלון ולאחר כמה ניסיונות התאבדות כושלים הוא מפתח אישיות שנייה במוחו בדמות בובת יד בצורת בונה, אותה הוא מצא באשפה. וולטר חובש את בובת היד בקביעות ומתקשר עם הסובבים אותו רק בעזרתה. הוא חוזר הביתה, משלים עם מרדית' ועם בנם הקטן הנרי, אך לא עם פורטר. בנוסף, עסקי החברה גדלים לאחר שוולטר מייצר קו צעצועים בדמות בובת הבונה.

פורטר מקבל תשלום עבור כתיבת עבודות לחבריו בבית הספר ונורה, אחת מהתלמידות שלומדות עם פורטר, מבקשת ממנו לכתוב עבורה נאום לסוף שנת הלימודים. פורטר מתאהב בנורה, שלפני כמה שנים איבדה את אחיה, בריאן ומרגיש שבעקבות המקרה היא יותר מאופקת ולא נותנת ליצרתיות שלה להתבטא. ובינתיים פורטר עצמו מובך מאביו, שמתקשר אך ורק בעזרת הבובה שעל ידו. פורטר מנסה לגרום לנורה "להחלים מהטרגדיה" דרך כתיבת המשפט "נוח על משכבך בשלום בריאן" באמצעות גרפיטי, אך נורה כועסת עליו והמשטרה עוצרת את השניים.

מרד'ית עוזבת את הבית עם שני הילדים לאחר שהבינה שוולטר שיקר לה והבובה היא לא חלק מתהליך טיפולי כמו שוולטר סיפר לה בהתחלה והיא חושדת שהוא סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית, ושהבונה משתלט בהדרגה על אישיותו.

חלק מהאישיות המקורית של וולטר מבינה כמה נזק הוא הסב למשפחתו ומנסה להיפטר מהבונה במטרה לחזור לחיים רגילים, אך "הבונה" מתנגד. לבסוף, וולטר כורת את ידו בעזרת מסור ובכך הוא מצליח להיפטר מאישיות הבונה. לאחר שהוא עובר ניתוח משקם, הוא מקבל יד תותבת ומתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי.

נורה משלימה עם פורטר ומתחילה להקריא את הנאום שהוא כתב עבורה באירוע הסיום בבית הספר, אך עוצרת באמצע, מתוודה שלא היא כתבה אותו. במקום זאת, היא מדברת עם הקהל על חשיבותה של האמת ועל הטראומה שנגרמה לה בעקבות מותו של אחיה שנים קודם. בעקבות הנאום, פורטר מבין כמה אביו חשוב לו ומשלים איתו.

בסוף הסרט וולטר עובר את השיקום ומתחיל לחיות חיים רגילים.

הפקה

עם תקציב של 21 מיליון דולר, הסרט צולם בניו יורק ובוואצ'סטר קאנטרי. צילומי הסרט הסתיימו בנובמבר, 2009. את דמותו של וולטר היו אמורים לגלם סטיב קארל וג'ים קארי שנשרו במהלך הפקת הסרט^[1].

ביקורות והכנסות

הסרט זכה לביקורות מעורבות וחיוביות עם ציון בינוני של 65% על פי מדד האתר "Rotten Tomatoes". ברם, מל גיבסון קיבל ביקורות חיוביות על הופעתו בסרט. בנוסף, הבלוגר ברנדון קולני הילל את תסריט הסרט.

הסרט נחשב לכישלון כלכלי. הוא יצא בתפוצה מוגבלת ב-6 במאי 2011 שבו הוא הכניס כ-104 אלף דולר מ-22 אולמי קולנוע. זוהי הפתיחה הגרועה ביותר לסרט שג'ודי פוסטר ביימה.