החומה הירוקה הגדולה
החומה הירוקה הגדולה (בשמה המלא: החומה הירוקה הגדולה של סהרה והסאהל) היא מיזם רחב היקף של האיחוד האפריקאי והגדול ביותר מסוגו באפריקה, שנועד לבלום את תופעת המדבור ועצירת התפשטותו של מדבר סהרה דרומה, על ידי נטיעת מיליוני עצים לאורך כ־7,000 ק"מ לרוחבה של אפריקה, מסנגל במערב עד ג'יבוטי במזרח.
התפשטות מדבר סהרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 עלתה תדירות הבצורת באזור סאהל, שהפכה אדמות חצי מדבריות רבות לאדמות מדבר. הדבר גרם למחסור במים, אובדן קרקעות חקלאיות פוריות ותמותה של חיות משק. עד שנת 2020 כ-45% מאדמות אפריקה הושפעו מתופעת המדבור ו-55% מאדמותיה נמצאות בסיכון גבוה או גבוה מאוד לאובדן פוריות.[1] כתוצאה מכך נפגעו פרנסתם וביטחונם התזונתי של מיליוני תושבים בכל אזור הסאהל, ורבים מהם נאלצו להגר על מנת לחפש אדמות פוריות יותר.
תופעות אלו התרחשו במקביל לגידול באוכלוסיית אפריקה בכללותה, והסאהל בפרט, שאוכלוסייתו צפויה לגדול מ-100 מיליון נפש לכ-340 מיליון נפש עד שנת 2050, דבר היוצר ביקוש הולך וגובר למזון בשעה ששטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים.[2]
מטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להתמודד עם תופעת המדבור ואובדן פוריות האדמות, הכריז האיחוד האפריקאי בשנת 2007 על פתיחת מיזם החומה הירוקה הגדולה, שנועד ליצור אזור חיץ בין מדבר סהרה ואדמות הסאהל החצי מדבריות ולהשיב לאדמות את פוריותן. לצורך כך החלו נטיעות של מיליוני עצים לאורך הסאהל על ידי המדינות המשתתפות במיזם, בסיוע כלכלי ומקצועי של ארגונים שונים בעולם.
היעד שהוצב לשנת 2030 הוא השבת כמיליון קמ"ר של אדמות שאיבדו את פוריותן, ללכוד פחמן בהיקף של 250 מיליון טונות וליצור 10 מיליון מקומות עבודה בשטחים חקלאיים ברחבי אפריקה.[3] בנוסף משמשת החומה כאמצעי להשגת 15 מתוך 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, מלבד היעדים בעוסקים בפיתוח עירוני בר קיימא ובמגוון הביולוגי הימי.
המדינות והארגונים המשתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך מימוש מטרותיה של החומה הירוקה הגדולה נוצרה שותפות של 21 מדינות: אלג'יריה, אריתריאה, אתיופיה, בורקינה פסו, בנין, גאנה, גמביה, ג'יבוטי, מצרים, כף ורדה, ליבריה, מאלי, מאוריטניה, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סומליה, סודאן, צ'אד, קמרון, ותוניסיה.
האיחוד האפריקאי הוא מוביל המיזם, בעזרת תמיכה הניתנת משורה של ארגונים מקצועיים וכלכליים ברחבי העולם, וביניהם ארגון האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, ארגון IUCN, הבנק העולמי ועוד.[4]
אתגרי המיזם והתקדמותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיזם הענק עומד בפני אתגרים רבים הנובעים מהקושי בתיאום ויצירת שיתופי פעולה בין המדינות הרבות המשתתפות בו, אשר הנושא הסביבתי אינו נמצא לעיתים בעדיפות גבוהה על סדר היום הפוליטי והציבורי שלהן. בנוסף קיימים אתגרי מימון ותקצוב למיזם בעל היקף כה רחב. כ-15% ממטרותיו של המיזם הושגו עד שנת 2020, לפי הנתונים הרשמיים. לפי הגרדיאן האנגלי רק 4% מהמטרות הושגו.[5].[6]
נכון לשנת 2020 חודשו על פי נתונים הרשמיים כ־40,000 קמ"ר של אדמות שאיבדו את פוריותן נכון לשנת 2020, לפי הפירוט הבא: 15,000 קמ"ר באתיופיה, 12,000 קמ"ר בסנגל, 5,000 קמ"ר בניגריה, 5,000 קמ"ר בניז'ר ו-3,000 קמ"ר בבורקינה פאסו.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של החומה הירוקה הגדולה (בצרפתית)- אתר האינטרנט הרשמי של החומה הירוקה הגדולה (בערבית)
- אתר האינטרנט הרשמי של החומה הירוקה הגדולה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ United Ntions Convention to Combat Desertification, THE GREAT GREEN WALL IMPLEMENTATION STATUS AND WAY AHEAD TO 2030, 2020
- ^ Great Green Wall – Challenges, Great Green Wall (באנגלית)
- ^ Great Green Wall – 2030 Ambition, Great Green Wall (באנגלית)
- ^ Great Green Wall – Partners, Great Green Wall (באנגלית)
- ^ Great Green Wall – The Great Green Wall, Great Green Wall (באנגלית)
- ^ Africa's Great Green Wall just 4% complete halfway through schedule, the Guardian, 7 בספטמבר 2020 (באנגלית)
- ^ Great Green Wall – Results, Great Green Wall (באנגלית)
