החוג הליבנברגי
החוג הליבנברגי (בגרמנית: Liebenberger Kreis) הוא הכינוי שהיה נפוץ בקיסרות הגרמנית לחוג חבריו הקרובים של וילהלם השני, קיסר גרמניה. השם נגזר משמה של טירת ליבנברג[1] - מקום מושבו של פיליפ, הנסיך מאוילנבורג, אשר היה אחד מידידיו הקרובים ביותר של הקיסר.
הקשר בין וילהלם לבין הנסיך מאוילנבורג החל כאשר וילהלם היה עוד נסיך צעיר. לווילהלם הייתה ילדות אומללה עם הורים שלא הבינו לרוחו, והוא מצא מקלט וחום בטירתו של אוילנבורג המבוגר ממנו בשתים עשרה שנים. הוא ביקר בטירתו של אוילנבורג שנה אחר שנה, בעיקר למטרות ציד, אך גם עבור חברתו של אוילנבורג. בשנת 1888 עלה וילהלם לשלטון כקיסר, אולם המשיך לבקר בטירת ליבנברג כאשר נזקק להירגעות ולהסחת דעת. כך נוצר בליבנברג מעין מועדון או קמרילה של בני אצולה אשר היו בקשר קרוב עם הקיסר.
חברי החוג הליבנברגי עסקו בעיקר בשעשועים. אוילנבורג עצמו היה שר ומנגן, ובני אצולה אחרים היה ממציאים דרכים שונות ומשונות כדי לשעשע את הקיסר. חרף העוצמה הרבה ששידר, היה הקיסר חסר ביטחון עצמי ונהנה מהחנופה הרבה.[2] רשמית לא היה זה מועדון פוליטי, אולם בפועל לחבריו הייתה השפעה רבה על מעשיו של הקיסר, ועצמתו של אוילנבורג הייתה כמעט בלתי מוגבלת. חברים בולטים בחוג היו:
- ריכרד צו דוהנה-שלוביטן, פוליטיקאי
- גאורג פון הולסן-האסלר, מנהל התיאטרונים המלכותיים
- קונו פון מולטקה, גנרל
- אמיל פון שליץ, איש תרבות
- ברנהרד פון בילוב, פוליטיקאי אשר תודות לחברותו בחוג הפך לקנצלר גרמניה
החוג התפרק בעקבות פרשת הארדן-אוילנבורג אשר בה איבדו כמה מחבריו, ואף הקיסר עצמו, הרבה מיוקרתם. הקריירה של אוילנבורג התנפצה לחלוטין. את מקומו בתור איש סודו של הקיסר תפס עד מהרה מקסימיליאן אויגן השני, נסיך פירסטנברג.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כיום רובע ברשות המקומית לוונברגר לאנד (Löwenberger Land) במחוז אוברהאוול (Oberhavel) בצפון מדינת ברנדנבורג.
- ^ Liebchen und der Harfner