לדלג לתוכן

כלכלית ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלכלית ירושלים בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מיקום המטה תוצרת הארץ 7 תל אביב
שליטה בחברה ציבור
ענפי תעשייה נדל"ן
הכנסות 1.09 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 841 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 551 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 4.57 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 12.8 מיליארד ש"ח (2018)[1]
מנכ"ל עוזי לוי
 
www.mivnegroup.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלכלית ירושלים בע"מ (לשעבר: "החברה הכלכלית לירושלים") היא חברת נדל"ן ישראלית. החברה פועלת בתחום רכישת קרקעות, ייזום, בנייה ופיתוח, רכישה והשכרה של נכסי מקרקעין בתחום המסחר, התעשייה, המשרדים והמגורים בישראל ובעולם, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה. בשנת 2012 החזיקה החברה, בעצמה ובאמצעות חברות בנות - "מבני תעשייה בע"מ", "דרבן השקעות" ו"מירלנד פיתוח", נכסים בשטח של 4.2 מיליון מ"ר, המאכלסים כ-9,000 דיירים מסוגים שונים. ב-2014 אוחדו חברות הבנות וכלכלית ירושלים תחת מטה החברה בשם "קבוצת מבנה"[2]. במאי 2019, לאחר תהליך של כמעט שנה, החליטו בעלי המניות של שתי החברות כי כלכלית ירושלים תמוזג לתוך חברת הבת מבני תעשייה[3]. בנובמבר 2019 הושלם מיזוג כלכלית ירושלים אל תוך חברת הבת מבני תעשייה והיא נמחקה מהבורסה לניירות ערך בתל אביב. כלכלית ירושלים נכללה עד אז במדד ת"א 125.

החברה נוסדה באפריל 1948 ביוזמתם של דב יוסף (יו"ר "ועדת המוסדות לענייני ירושלים) ומנשה אלישר, במטרה להיות גוף ממלכתי לפיתוחה של ירושלים. פעולותיה הראשונות היו הכשרת שדה תעופה בשכונת גבעת שאול (כיום רחוב כנפי נשרים), לאספקת מוצרים לעיר בדרך האוויר, והכשרת אזור תעשייה בשכונת תל ארזה לצורך הקמת מקומות תעסוקה בעיר. במשך השנים הקימה החברה את אזורי התעשייה בתלפיות, בהר חוצבים ובגבעת שאול[4]. אחרי שנת 1967 הקימה גם את אזורי התעשייה עטרות ומישור אדומים[5][6] ופארק תעשיית ההיי-טק הר חוצבים[7]. החברה גם נכנסה כשותפה להשקעה במפעלי תעשייה שונים בירושלים[8].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה לגוף הכלכלי הגדול בירושלים, עם החזקה של מאות אלפי מ"ר של מבנים ומניות במפעלים ומיזמים שונים[9].

הפרטת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1987 הונפקו לראשונה כ-8% ממניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך ממשלת ישראל נותרה בעלת השליטה[10]. בשנת 1989 הוחלט להפריט את החברה ולמכור את מניות הממשלה באמצעות מכרז, בו התמודדו מספר קבוצות של משקיעים[11]. באוגוסט 1989 זכתה במכרז קבוצה שהוביל איש העסקים אליעזר פישמן יחד עם בנק ההשקעות האמריקאי בר סטרנס[12][13]. הקבוצה שילמה תמורת החברה כ-54 מיליון דולר, סכום שהיה נמוך מהערכת שווי נכסי החברה[14]. סכום הרכישה הוחזר במהירות לידי הרוכשים, באמצעות חלוקת דיבידנדים אגרסיבית[15].

במרץ 1993 זכתה החברה, בשותפות עם בנק הפועלים, במכרז לרכישת 51% ממניות חברת מבני תעשייה שהחזיקה ממשלת ישראל, והיא הפכה לחברת בת שלה[16].

באוגוסט 2000 רכש פישמן את החזקות בנק בר סטרנס בחברה[17], ובסוף 2001 השלים את רכישת שאר מניות שותפיו, והפך להיות בעל השליטה היחיד בה[18].

התרחבות בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 החלה החברה את פעילותה הבינלאומית, ומאז רכשה נדל"ן מניב וקרקעות בארצות הברית, בקנדה, בצרפת, בגרמניה, בהולנד, בפולין, באוקראינה, ברוסיה, בליטא, בשווייץ[19], בהודו, בתאילנד, בסרביה, במקדוניה ובפורטוגל[20][21][22]. ב-2006 הנפיקה החברה את חברת מירלנד (Mirland), המרכזת את פעילותה ברוסיה, בבורסת AIM של הבורסה לניירות ערך בלונדון[23]. בשנים 2002 - 2013 נוהלה החברה על ידי עודד שמיר.

בשנת 2011 רכשה כלכלית ירושלים, בעסקת החלפת מניות, את חברת הנדל"ן "דרבן השקעות", שהייתה חברה ציבורית מקבוצת פישמן[24].

באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל בגין החוב, העולה על 196 מיליון ש"ח, ולממש את נכסי קבוצת פישמן. החל מתחילת שנת 2016 החברה היא ללא גרעין שליטה וזאת בשל הנפקת מניות משמעותית שנעשתה לציבור לצורך גיוס מזומנים לשירות החובות הקיימים של פישמן. בעלי העניין בחברה הם דוד ומיכל פורר (24%), חברת הביטוח פניקס (10%), חברת סאמיט שנשלטת על ידי זוהר לוי (7.5%), אלטשולר שחם, פסגות (6% כל אחד), מנורה (5.5%) ועוד.

בתחילת נובמבר 2019 התקבל אישור סופי למיזוג בין כלכלית ירושלים למבני תעשייה, והוחלפו מניות כלכלית ירושלים במניות מבני תעשייה ואיגרות החוב של כלכלית הוחלפו באיגרות חוב זהות של מבני תעשייה. המיזוג יצר סינרגיה בין החברות וחסך בעלויות תפעוליות. לאחר המיזוג, לקבוצת כולה 573 נכסים בישראל בשטח של כ-1.6 מיליון מ"ר[25].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 כלכלית ירושלים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ אורן פרוינד, מבנה חדש לקבוצת פישמן: 3 חברות נדל"ן תחת גג אחד, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2014
  3. ^ מיכאל רוכוורגר, בעלי המניות אישרו: כלכלית ירושלים ומבני תעשייה ימוזגו, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2019
  4. ^ מבני תעשייה על 100 אלף ממ"ר בנתה החברה הכלכלית לירושלים, הצופה, 17 בינואר 1967
  5. ^ איזור תעשייתי חדש מוקם ע"י החברה הכלכלית לירושלים ליד שדה תעופה עטרות, על המשמר, 10 במאי 1971
  6. ^ תכנון ופיתוח אזור תעשיה, דבר, 12 במאי 1977
  7. ^ קרית "תעשיות עתירות מדע" תוקם בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1970
    קריית תעשיות מדע תוקם בירושלים, על המשמר, 22 באפריל 1970
  8. ^ . החברה הכלכלית לירושלים מתכננת הקמת מפעלים, הארץ, 22 ביוני 1960
    מפעלי "החברה הכלכלית לירושלים', על המשמר, 12 במאי 1965
    החברה הכלכלית לירושלים פונה לתעשיה, הארץ, 3 בפברואר 1965
  9. ^ אריה דיין, אשכנזי מקים תנועת מחאה נגד החברה הכלכלית, כל העיר, 28 באוגוסט 1981
  10. ^ יצחק ארביט, החברות הממשלתיות: עוד הנפקות בדרך, חדשות, 27 במרץ 1987
    יואב יצחק, חתימת יתר גדולה ביותר להנפקת החברה הכלכלית לירושלים;הזמנות בכ־50 מיליון ד, מעריב, 26 במרץ 1987
  11. ^ יותם נבין, ברונפמן, דרייזין, יגלום רשות־החברות התחייבה, שזהות הקבוצות שהתעניינו ברכישת החברה"הכלכלית לא תיחשף, כל העיר, 15 בספטמבר 1989
  12. ^ יאיר פידל, ברוב של 16 מול 5 אישרה הממשלה מכירתה של החברה הכלכלית לי־ם, חדשות, 14 באוגוסט 1989
  13. ^ עודד שורר, צוקר ופישמן עשו עסק טוב, מעריב, 11 באוגוסט 1989
    יותם נבין, רוכשי החברה־הכלכלית: נשקיע 40 מיליון דולאר, נבנה 50 אלף מ"ר - עוזי צוקר, אחד הבולטים בקבוצת אנשי העסקים העומדים לרכוש את החברה־הכלכלית לירושלים, הכחיש השבוע בראיון ראשון כל כוונה לממש את נכסי החברה, כל העיר, 11 באוגוסט 1989
  14. ^ שמואל רוזנבלום, איפה ירושלים? מה כלכלית?, חדשות, 15 באוגוסט 1989
  15. ^ אודי נחשון, תור שנתיים החזירו כעלי החברה הכלכלית לעצמם שליש מהשקעתם בדיווידנדים, מעריב, 21 באוקטובר 1991
    החברה הכלכלית לירושלים - שולמו דיווידנדים גם מההון העצמי., חדשות, 4 במאי 1993
  16. ^ רונית מורגנשטרן, אבי טמקין, החב' הכלכלית לירושלים וקבוצת הפועלים זכו במכרז מבני תעשיה, חדשות, 10 במרץ 1993
  17. ^ שי שלו, ‏סוף השותפות: אליעזר פישמן רוכש את מניות בר סטרנס וגליקמן בכלכלית ובאליאנס, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
  18. ^ שלומי גולובינסקי, אליעזר פישמן: "אני מוכן לרכוש את השותפים שלי בכל עסק בו הם מעוניינים למכור את חלקם", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2001
  19. ^ טל לוי, כלכלית ירושלים רכשה 16 נכסים בשווייץ תמורת 396 מיליון שקל, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  20. ^ רועי מלצר, ‏כלכלית ירושלים ומבני תעשייה יקימו חברה קפריסאית שתשקיע בנדל"ן בחבר העמים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005
  21. ^ טל לוי, פישמן ממשיך לרכוש: כלכלית ירושלים רכשה 8 מבני אחסנה בצרפת תמורת 22.5 מיליון יורו, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2005
  22. ^ טל לוי, כלכלית ירושלים שבבעלות פישמן במו"מ לרכישת נכסים בגרמניה ב-77 מיליון יורו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2005
  23. ^ טלי ציפורי, ‏הצלחה להנפקת הענק של פישמן בלונדון: מירלנד פיתוח גייסה בלונדון כ-283 מיליון דולר לפי שווי של 942 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2006
  24. ^ מיכאל רוכוורגר, אליעזר פישמן מוחק את דרבן מהמסחר: תירכש על ידי כלכלית ירושלים בעסקת החלפת מניות, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2010
  25. ^ ערן אזרן, אי.בי.אי בהמלצה על קבוצת מבנה: "מחברה על סף הסדר חוב היא לקראת כניסה לת"א 35", באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2020