הושה
 | |
| קבר השייח 'נבי הושאן', בבית הקברות המוסלמי במקום | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז |
 חיפה |
| נפה |
חיפה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-19 |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 16 באפריל 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 202[1] (1931) |
| קואורדינטות | 32°47′33″N 35°08′36″E / 32.79256944°N 35.14347222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
הושה (בערבית: هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם. במהלך מלחמת העצמאות נכבש הכפר, התרוקן מתושביו ונהרס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר הושה נבנה על חורבות היישוב היהודי העתיק אושא.
במחצית השנייה של המאה ה-19, יושב המקום על ידי פליטים אלג'יראים שהגיעו לביירות וקיבלו אישור להתיישב בסוריה (לבנון וצפונה של ארץ ישראל נחשבו אז כחלק מסוריה). הפליטים הגיעו בעקבות כישלון המרד של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי נגד הכובשים הצרפתיים באלג'יריה ויישובם מחדש היה במסגרת המאמץ של השלטון הטורקי לשיקום הפליטים במקומות שונים בגליל, בעיקר מצפון לצפת וגם בח'רבת הושה היא אושא[2]. היישוב החדש נקרא "הושה" (Hawsha), שם המשמר את שם היישוב הקדום.
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 התגוררו בהושה ובחִ'רבּת אלכַּסַאיר הסמוכה 202 תושבים ב-53 בתים[3].
לכפר היה יחסי שכנות טובה עם היישובים היהודים שהוקמו בסביבתו, והיו אף נערכים ביקורים הדדיים בין התושבים[4].
לפי תוכנית החלוקה, הושה נועדה להיות בתחומי המדינה היהודית. במלחמת העצמאות היה הכפר לבסיסו של גדוד דרוזי מצבא ההצלה של קאוקג'י שתקף את רמת יוחנן וחסם את הציר העוקף שעבר דרך כפר אתא וחיבר בין חיפה לעמק יזרעאל. ב-16 באפריל 1948, במהלך קרבות רמת יוחנן הכפר נכבש בידי חטיבת כרמלי ותושביו נמלטו לשפרעם. לאחר כיבושו הרסו כוחות צה"ל את מבני הכפר פרט למבנה למקאם של נבי הושאן (النبي هوشان) בלב בית קברות מוסלמי.
גן לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הושה הוא חלק מגן לאומי גוש אלונים אושא וחלק מיער קריית אתא. במקום נשארו שרידים מהיישוב היהודי העתיק. וכן יש במקום קבר שייח' ולידו מספר עצים בגודל מרשים.
במקום תוכננה הקמת יישוב בשם 'חרוב' אולם התוכנית הוקפאה לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשם הארגונים הירוקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביחד עם הכפר הסמוך אל-כסאייר
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד בן צבי, ירושלים 1994, עמ' 88.
- ^ זאב וילנאי, הערך:, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 1841.
- ^ לחידוש יחסי שכנים, דבר, 5 בדצמבר 1940