הוצאה להורג לאחר המוות
מראה
"הוצאה להורג" לאחר המוות היא הוצאה להורג טקסית של גופתו של אדם שכבר מת.
אישים מפורסמים ש"הוצאו להורג" לאחר מותם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול המלך - על פי ספר שמואל, לאחר התאבדותו נכרת ראשו ונתלה במחנה פלשתים כאות ניצחון של פלשתים.
- בלעם - על פי האמורא רב, הרגו בני ישראל את בלעם בכל ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק (סנהדרין ק"ו ב). רש"י במקום מפרש: "שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש, תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ - סקילה, כשנפל לאור היינו שרפה".
- האפיפיור פורמוסוס (Formosus, מת ב-896) - גופתו הוצאה מקברה על ידי האפיפיור סטפנוס השישי, הולבשה בבגדי אפיפיורות והושבה על כיסא האפיפיור כדי לעמוד ל"משפט", שנודע מאוחר יותר כ"סינודת הגופה" (Synod Horrenda). הוא נמצא אשם, והגופה הופשטה, 3 אצבעות נכרתו מידה הימנית, והיא הושלכה לנהר הטיבר.
- ג'ון ויקליף (1328–1384) - גופתו הוצאה מקברה כ־45 שנה לאחר מותו, בהוראת האפיפיור מרטין החמישי.[1]
- ולאד המשפד (1431–1476), שראשו נכרת לאחר רציחתו.
- ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה (1452–1485), שנתלה על ידי יורשו המלך הנרי השביעי לאחר מותו בקרב בוסוורת' (Bosworth). גופתו הושחתה עוד לאחר פיזור המנזרים, ולפי האגדה, הושלכה לנהר סור (Soar).
- פייטרו הקדוש מוורמיגלי (1500–1562), שנשרף ככופר לאחר מותו.
- אוליבר קרומוול (1599–1658), הלורד פרוטקטור של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. אחרי הרסטורציה האנגלית, המלך צ'ארלס השני הורה להוציא את גופתו מקברה ולתלותה בטייבורן (Tyburn), להסיר את הראש ולהשליכה לבור. הראש הובא לקבורה לבסוף בשנת 1960.
- פרנסואה דובליה (1907–1971), נשיא האיטי, שגופתו הוצאה מקברה ו"הוכתה למוות" באופן טקסי בשנת 1986.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ John Wyclif, Stanford Encyclopedia of Philosophy (באנגלית)