הון סיכון בישראל
הון סיכון בישראל מתייחס לתעשיית ההון סיכון הישראלית, בה מושקעים כספים במיזמים אשר הערכת הסיכונים בהם היא גבוהה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחתם. בישראל, כמו במרבית מדינות העולם הון סיכון נפוצה בעיקר בהשקעה בחברות סטרטאפ בתחום ההיי-טק.
בישראל יש כיום כ-70 קרנות הון סיכון פעילות, 14 מהן קרנות הון סיכון בינלאומיות עם משרדים בישראל[1]. ענף ההון סיכון ביחד עם החממות הטכנולוגיות ממלא תפקיד חשוב במגזר ההיטק הישראלי שזכה לכינוי "סיליקון ואדי" ונחשב לטובים בעולם[2].
על פי IVC Research Center (מרכז המחקר הישראלי) ב-2015 עמדו ההכנסות מאקזיטים על כ-9 מיליארד דולרים, עלייה של כ-16% לעומת 2014[3]. בנוסף לכך לדברי המכון, ההשקעות בהון סיכון בישראל עמדו על כ-4.43 מיליארד דולרים, הסכום השנתי הגבוה ביותר בתולדות ישראל, לשם השוואה ב-2008 עמד סכום ההשקעות בהון סיכון בישראל על כ-1.9 מיליארד דולרים[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרן הון הסיכון הראשונה בישראל, "קרן אתנה", הוקמה בשנת 1985 על ידי גדעון טולקובסקי ביחד עם אביו, מפקד חיל האוויר לשעבר, דן טולקובסקי ופרד אדלר, משקיע הון סיכון מניו יורק[5][6][7]. אתנה השקיעה בחברות EFI של אפי ארזי ובמרקיורי אינטראקטיב בראשית דרכן[8].
בשנת 1990, הוקמה תוכנית "ענבל", יוזמה לעידוד פעילות קרנות הון סיכון המגובה בכספי הממשלה, באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל שהייתה ערבה ל-80% מההשקעות בקרן[9]. במסגרת התוכנית הוקמו 4 קרנות הון סיכון: "מרתון", "תעוזה", "שדות מו"פ" ו"מופת" שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב[10].
תעשיית הון סיכון ענפה בישראל התפתחה, בין השנים 1992 ל-1994, לאחר שהממשלה הקימה את "תוכנית יוזמה" בשיתוף המדען הראשי של משרד התמ"ת, אשר מימנה הקמה של עשר קרנות הון סיכון וחממות טכנולוגיות רבות שסייעו משמעותית לזינוק תעשיית ההייטק בישראל והפיכת תעשיית ההון סיכון בישראל לאחת הגדולות בעולם[11]. כתוצאה מהמאמצים עלו הוצאות השנתיות של הון סיכון בישראל פי 60 מהתקופה שלפני יישום התוכנית, מספר החברות שהושקו באמצעות קרנות הון סיכון בישראל עלו מ-100 ל-800.
על אף שתעשיית ההון סיכון של ישראל מילאה תפקיד חשוב בתחום ההיי-טק המשבר הכלכלי שפגע בעולם ב-2008 השפיע גם על זמינות ההון סיכון בישראל, כאשר ב-2009 בוצעו בישראל כ-63 מיזוגים ורכישות בשווי כולל של כ-2.54 מיליארד דולרים, ירידה של כ-7% מהמצב ב-2008 שבאותה שנה כ-82 חברות ישראליות מוזגו או נרכשו וזאת בשווי של כ-2.74 מיליארד דולרים[12].
ב-2019 נחשבו חברות הון סיכון ישראליות פופולריות אף יותר מעמיתיהן האמריקאיות, לשם השוואה היקף ההשקעות בחברות סטארטאפ ישראליות צמח בכ-140% בשנים 2014–2018 ולעומת זאת, ההשקעות בחברות סטארט אפ אמריקאיות צמחו בכ-64% אחוזים בלבד[13][14]. החברות הישראליות הפכו לכל כך אטרקטיביות עד שהיוו מחצית מכלל העסקאות של מיזוגים ורכישות ב-2018[13].
לאחר מתקפת שבעה באוקטובר (2023) חלה נפילה של 73% בגיוסי הון של קרנות הון סיכון בישראל, שפל של עשר שנים. כתוצאה מכך נוצרה זמינות הון נמוכה במיוחד עבור תעשיות ההיי-טק בישראל[15].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Venture Capital in Israel". אורכב מ-המקור ב-2006-02-18. נבדק ב-2010-11-18.
- ^ "Land of milk and start-ups", The Economist, 2008-03-19, נבדק ב-2008-03-22.
- ^ "IVC-MEITAR HIGH-TECH EXITS 2015 REPORT" (PDF), IVC Online, נבדק ב-2016-10-05
- ^ "International Venture funding rose 15 percent in 2008, VentureBeat, February 18, 2009
- ^ "The Past, Present, and Future of Israeli Innovation". Shlomo Klahr
- ^ "Athena". Bloomberg Businessweek. Bloomberg. נבדק ב-11 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מודעת פרסום של אתנה | מעריב | 25 אוקטובר 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אלון תבור, חלוצי ההון סיכון הישראלים, באתר TheMarker, 31 ביולי 2000
- ^ טל שחף, קרנות הון סיכון יעודדו השקעות בתעשיות עתירות ידע, מעריב, 19 במרץ 1990
- ^ מה עדיף - מופת או תעוזה?, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
- ^ דן יכין, שנות ה-90 - ימי הסטרט-אפ והכסף הגדול, באתר גלובס, 23 באפריל 2001
- ^ "Venture Capital in Israel". אורכב מ-המקור ב-2006-02-18. נבדק ב-2010-11-18.
- ^ 1 2 "Through the Thorns to the Stars: Israeli Startups Ecosystem 2019". 8allocate (באנגלית אמריקאית). 2019-07-08. נבדק ב-2019-10-05.
- ^ "Start-Up Nation Central's Annual Ecosystem 2019 Report". Start-Up Nation Central.
- ^ סופי שולמן, שפל של עשור בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2024