הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (או התנועה הישראלית נגד הריסות בתים; באנגלית: ICAHD) הוא קואליציה של קבוצות לפעולה ישירה בלתי-אלימה נגד הרס בתים של פלסטינים. התנועה הוקמה בשנת 1997 על ידי ג'ף הלפר, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פעילי קבוצות אחרות כגון הרב אריק אשרמן, מקים שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, עמוס גבירץ, יעקב מנור ופרד סמוחה. חברי הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מגיעים מארגוני שמאל בישראל.
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנים שנבנו בניגוד לחוק מועדים להריסה. בנוסף, על פי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), רשאי המפקד הצבאי להרוס מבנה אם נוכח לדעת כי שימש לפעולה המהווה עבירה שעליה נשפטים בבית משפט צבאי, או שמי מתושביו היה מעורב בעבירה כזאת.
הריסות בתים נתפסות על ידי הוועד כאחת הפעולות הקשות ביותר כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, והוא שואף להעלות אותן לסדר היום הציבורי, כמו גם את העוולות האחרות מהן סובלת לדבריו, האוכלוסייה הפלסטינית מצד הרשויות הישראליות. ההתנגדות נובעת מכמה סיבות:
- שלילה פציפיסטית של הריסות בתים בכלל.
- הארגון מתנגד במיוחד להריסת בתי פלסטינים במזרח ירושלים בטענה שהיא שטח כבוש.
- התנגדות להריסות של בתי מחבלים בטענה שהן מהוות עונש קולקטיבי ועבירה על החוק הבינלאומי ואמנות זכויות האדם.
- התנגדות להריסות בתים על רקע עבירות בנייה המתבצעות באופן נרחב, מתוך אמונה שהדבר מתבצע במטרה "לייהד" את שטחי מזרח ירושלים וליצור רצף טריטוריאלי יהודי בעיר.
מחקרי הוועד מנוהלים בפיקוח ד"ר מאיר מרגלית, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם מרצ. מרגלית מסייע לתושבי מזרח ירושלים בהתמודדות בהליכים מנהליים מול העירייה וגורמים ציבוריים אחרים. לפי נתוני הוועד, מאז 1967 הרסו כוחות הביטחון כ-25 אלף בתי פלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.[1]
הוועד אינו מביע עמדה בעד פתרון של שתי מדינות או מדינה אחת לסכסוך, אלא מוכן לקבל כל פתרון שיעמוד לדעתו בקנה אחד עם זכויות האדם והחוק הבינלאומי. הוועד תומך בסרבנות צבאית.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועד פועל נגד הריסת בתים, גירוש בדואים, הפקעת קרקעות, הרחבת התנחלויות, סלילת דרכים עוקפות, עקירה של עצים, גדר ההפרדה, סגר, אי אספקת מים ועוד. פעילותו כוללת:
- מערך משפטי - סיוע לפלסטינים, והגשת תביעות כנגד ישראל בגין מה שהוא מכנה פשעי מלחמה.[2] הארגון היה שותף למספר פניות לבג"ץ שהניבו צווי ביניים נגד הריסות בתים.[3] הוועד פנה למפקד כוחות צה"ל ולבג"ץ בבקשה להגנה על תושבי שכונת אבו סנינה בחברון מ"ענישה קולקטיבית" בשנת 2001 בעת שהשכונה היוותה מוקד ירי לעבר היישוב היהודי בחברון. העתירה נדחתה על הסף בשל היותה "עתירה מוקדמת".[4]
- התנגדות פיזית להריסתם של בתים - חברי הוועד מקיימים הפגנות ולעיתים אף חוסמים בגופם בולדוזרים שנשלחו להרוס בתים.
- סיורים - הוועד עורך סיורים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
- תחומי הסברה נוספים לישראלים - תערוכות, הרצאות, מערך מחקרים, הפגנות וכדומה.
- גיוס הקהילה הבינלאומית - פרסומים, הרצאות, קשר עם קונסוליות, תערוכות וכדומה.
- הוועד מעודד הטלת חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על ישראל, כל עוד מדיניותה כוללת את מה שהוועד מכנה "דיכוי וכיבוש".[5] במסגרת זאת השתתף הוועד בקמפיין נגד חברת קטרפילר המספקת דחפורים המשמשים בין השאר להריסת בתים.
- הפעלת מרכז דַיְלָה לשינוי חברתי (בירושלים) המציע פעילויות תרבות לישראלים, ו"בית ערביה" בענאתא להעצמה למען שלום[דרושה הבהרה]
- בשיתוף עם PalMap הפיק רכז הוועד, פרופ' הלפר, ספרות בנושא שהוא מכנה "המטריקס של השליטה", שבה הוא מתאר את מערכת השליטה ביהודה ושומרון, וטוען כי זהו לראשונה בעולם כיבוש היי-טק מודרני וממושך.
- מחנה קיץ שנתי של מתנדבים לבניית בית הרוס במזרח ירושלים.
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 עמד תקציב העמותה על 2,346,196 שקלים[6] וב-2007 על 4,810,765 שקלים.[7]
העמותה נהנית מתמיכה כספית של האיחוד האירופי ומדינות אירופאיות שונות. בין השנים 2006–2010 העביר האיחוד האירופי כ-2,639,000 שקלים לעמותה. תרומות נוספות התקבלו מממשלת ספרד (כ-552,000 שקלים) ומהמרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים (NDC) (כ-301,000 שקלים).[8]
הזמר פיט סיגר הורה לתרום 45% מתמלוגי השיר Turn! Turn! Turn! עבור הוועד, "בגלל שהם, בניגוד לכל היגיון, מנסים לשכנע את הפלסטינים להכיר בכך שלא כל הישראלים-יהודים הם רעים".[9]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועד זכה במספר פרסים, בהם פרס "אזרח העולם" של קרן פרייבורג-קנט ב-2009 שהוענק למייסד וראש הארגון, ג'ף הלפר[10]; פרס "ענף הזית" מטעם "קול יהודי לשלום" ב-2007[11]; פרס דיים שילה מק'ליין ליישוב סכסוכים ב-2006.[12]
בשנת 2006 הומלצו מייסד הארגון ג'ף הלפר והפעיל הפלסטיני ע'סאן אנדוני (Ghassan Andoni) כמועמדים לזכייה בפרס נובל לשלום על ידי ארגון AFSC.[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (בעברית)- אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (באנגלית)
- תנועה ישראלית נגד הריסת בתים, באתר "גיידסטאר ישראל"
- הוועד הישראלי נגד הריסת בתים באתר NGO Monitor
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, ברשת החברתית פייסבוק
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [1].
- ^ About ICAHD, באתר הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
- ^ בג"ץ 5205/98 מחמד שמאסנה נ' שר הביטחון, ניתן ב־21 באוגוסט 1998, צו ביניים;בג"ץ 634/99 עומר ג'נימאת נ' שר הביטחון, ניתן ב־27 בינואר 1999, צו ביניים
- ^ בג"ץ 2555/01 התנועה הישראלי נגד הריסות בתים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־30 במרץ 2001
- ^ http://www.icahd.org/node/322
- ^ ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית, עמ' 32
- ^ הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (ICAHD), באתר NGO Monitor
- ^ מימון ממשלתי זר לארגונים לא ממשלתיים ישראלים, באתר NGO Monitor
- ^ ניר חסון, תרומתו של פיט סיגר לוועד הישראלי נגד הריסת בתים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
- ^ זכייתו של ג'ף הלפר בפרס "אזרח העולם" ב-2009
- ^ ICAHD plans to rebuild all Palestinians homes demolished over next year, באתר "קול יהודי לשלום"
- ^ Conflict Resolution 2006 Award Winner, Sheila McKechnie Foundation
- ^ AFSC's Nomination for the 2006 Nobel Peace Prize, אתר AFSC
בקרת זהויות  |
|
|---|