הוגו ריגנולד
 | |
| לידה |
15 במאי 1905 קינגסטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1976 (בגיל 71) המפסטד, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית למוזיקה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
כינור |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
הוגו הנרי ריגנולד (באנגלית: Hugo Henry Rignold; 15 במאי 1905 – 30 במאי 1976) היה מנצח וכנר אנגלי, הזכור בעיקר כמנהל מוזיקלי של הבלט המלכותי (1960-1957) ומנצח התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם (1968-1960).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריגנולד נולד בקינגסטון על התמזה, באנגליה, למנצח הוגו צ'ארלס ריגנולד ולזמרת האופרה אגנס מאן. בשנת 1910,בן 5, היגר עם הוריו לויניפג, קנדה[1].
כילד החל ללמוד נגינה בכינור אצל ג'ון ווטרהאוז בוויניפג וניגן בתזמורת של תיאטרון ויניפג. לאחר שובו לאנגליה בשנת 1921, למד באקדמיה המלכותית למוזיקה ואחר עבד זמן מה כנפח[2].
בשנות ה-20' וה-30' של המאה ה-20, ניגן ריגנולד בכינור עם להקות ג'אז וריקודים שפעלו אותן שנים, בהן לה של מנטובני, ג'ק הילטון, ג'ק האריס, פרד הרטלי, אמברוז, ליו סטון וג'יי וילבור. ריגנולד זכה להערכה רבה כנגן ג'אז וב-1936 כתב עליו כתב העת גרמופון[3]: ”להוציא אולי את האמן השחור, אדי סאות', ואריק סידי שלנו, השוהה בחו"ל, היו עד כה רק שני כנרים בעלי חשיבות בג'אז - ג'ואי ונטורי, כמובן, ולאחרונה המוזיקאי הצרפתי סטפן גרפלי. לדעתי, הוגו ריגנולד עולה על כל אחד מהם”. בשנות מלחמת העולם השנייה על תזמורות סימפוניות, הוא החל לנצח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ואחר על התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, החל בשנות ה-40' המאוחרות. בהמשך לכך באו תקופתו כמנהל המוזיקלי של הבלט המלכותי וכהונתו הממושכת בתזמורת ברמינגהאם. לאחר מכן, התקדם ריגנולד לניצוח על תזמורת משלו, תזמורת הקזינו של לונדון.
ריגנולד הוציא הקלטות רבות עם נגנים אלה, שלא מעט מהן הוצאו מחדש על תקליטורים מודרניים. מוזיקאים קלאסיים אחרים, כגון לאון וסידוני גוסנס עשו כמותו, אבל ההקלטות המוקדמות הללו של ג'אז וריקודים חוללו מידה מסוימת של סלחנות מתנשאת כלפי ריגנולד בהמשך הקריירה שלו (כפי שקרה מאוחר יותר לאנדרה פרווין[4][5]. הקלטות משנות ה-20', שבהן ריגנולד מנגן עם תזמורתו של ג'ק הילטון, כוללות את "Oh, Lady Be Good" של ג'ורג' גרשווין מ-29 במרץ 1926, ואת "גברים מעדיפים בלונדיניות" של אירווינג ברלין מ-17 באוגוסט 1926. שתיהן לחברת קול אדוניו באולפני החברה בהייס, מידלאסקס. בהמשך, בהדרכת הילטון, ייסד וניהל להקה משלו, שניגנה בראשית מלחמת העולם השנייה.
ריגנולד התחתן שלוש פעמים: ב-1934 עם ריטה מרי גיילור (השחקנית מולי גיי); ב-1941 עפ פיליס סטנלי; וב-1948 עם פטרישה הורטון. משני נישואיו הראשונים היו לו שתי בנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוגו ריגנולד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הוגו ריגנולד, באתר AllMusic (באנגלית)
הוגו ריגנולד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הוגו ריגנולד, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפקד האוכלוסין של קנדה, לברוס פלייס, ויניפג, מניטובה
- ^ קולין מקנזי, "מנטובני: חיים של מוזיקה", 2005, הוצאת מלרוז בוקס, isbn=1-905226-19-5, אנגליה, עמ' 25
- ^ "גרמופון", פברואר 1936, עמ' 384
- ^ p. 134 גוגל בוקס, "ריגנולד", עמ' 134
- ^ לדוגמה, "המנצח פרווין, המוכר יותר כפסנתרן ג'אז ולאחרונה בפעילותו המוזיקלית בהוליווד, ממלא את תפקידו כיאות." "גרמופון", יוני 1965, עמ' 13