הוגו סטריני
לידה |
7 בדצמבר 1857 לנדיאלטוטי, הונגריה |
---|---|
פטירה |
27 במרץ 1909 (בגיל 51) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
שם לידה | Stern Hugó |
מקום לימודים | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1880) |
הוגו סטריני (במקור שטרן, בהונגרית: Szterényi Hugó; לנדיאלטוטי 7 בדצמבר 1857 – בודפשט, 27 במרץ 1909)[1] היה דוקטור לפילוסופיה הונגרי-יהודי, מינרלוג, סופר במדעי הטבע, מורה בקולג'. הוא אחיו הגדול של יוז'ף סטריני הפוליטיקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטריני נולד במרכז טרנסדנוביה (מערב הונגריה) בכפר קטן קרוב לאגם בלטון, האגם הגדול באירופה. אביו, אלברט שטרן קיבל משרת רב ראשי באויפשט (אז יישוב מצפון לעיר פשט, היום רובע 4, חלק מבודפשט), אמו הייתה יוליה פאסל. הוא סיים את לימודיו בתיכון בבודפשט וגם את לימודיו באוניברסיטה שם. בשנים 1880–1884 עבד לצד פרופסור יוז'ף סבו במחקרי מינרלוגיה. בשנת 1881 השלים את הבחינות להוראת מדעי הטבע והכימיה. בשנים 85–1884 הוא היה מורה בית ספר הריאלי בעיר קצ'קמט; הוא לימד לאחר מכן במשך שלוש שנים בתיכון בארד ובמשך שנתיים בבית הספר התיכון בסקשפהרוואר. בשנת 1891 קיבל משרה בבודפשט בגימנסיה הראשית של רובע 7. הוא נסע הרבה לחו"ל כדי ללמוד במוזיאוני הטבע, כמו גם להכיר גם את תנאי הלימוד בבתי הספר התיכוניים בכלל.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטריני כתב מספר מאמרים במינרלוגיה, דידקטיקה ופדגוגיה, כולל בכתב העת למדעי הטבע בהונגריה (כמה המאמרים בשנים 1880–1899) וכן ב"כתב העת בתמונות למשפחה" על ערכם של קרני השמש (1885-86). לספר השנה של אגודת פרנץ קלציי (1886-87), לעלון בית הספר התיכון בארד (1888) (מה התלמיד צריך לבחון בטבע?), למגזין המקצועי "הכלכלה הלאומית ההונגרית" (בעניין סוגיית הנפט וכו'); הוא היה העורך הראשי של החלק המינרלוגי של לקסיקון פאלאס הגדול וחיבר בו ערכים רבים; הוא היה גם עיתונאי ועמית של היומון פשטי הירלאפ (Pesti Hírlap), כלומר חדשות פשט.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הם בנושא: בוטניקה, זואולוגיה, כימיה, מדעי הטבע, מינרלוגיה, גבישים, אלקטרוכימיה ועוד.
- Az Ó-Sopot és Dolnya-Lyubkova (Krassó-Szörénymegye) között levő terület eruptiv kőzetei. 2 kőnyom. táblával. Bpest, 1883. (A m. kir. Földtani-Intézet Évkönyve VI.
- A chemia elemei. IV. oszt. Számos szöveg-rajzzal. Bpest, 1889. (Hankó Vilmossal. 2. kiadás. U. ott, 1896.).
- Természettudományi olvasmányok. U. ott, 1890. Számos rajzzal. (Hankó Vilmossal. 2. kiadás 1906. Második sorozat 1908. U. ott).
- Ásványtan a gymnasium felsőbb osztályának használatára. 149 képpel. U. ott, 1891. (2. kiadás. 1896., 3. k. 1899., 4. k. 1903., 5. k. 1907. U. ott).
- Kristályminták az Ásványtanhoz a gymnasium IV. oszt. használatára. 3 lapon 26 minta. U. ott, 1892. (3. kiadás 1898., 4. k. 1900., 5. k. 1907. U. ott).
- Ásványtan polgári fiúiskolák használatára. 67 képpel. U. ott, 1892. (2. k. 1900., 3. k. 1903., 4. k. 1904., 5. k. 1907., 6. k. 1907. U. ott).
- Ifjúsági olvasmányok a természet köréből. U. ott, 1890., 1892., 1894. Három kötet. Tüll Ö. rajzaival.
- Növénytan, a középiskolák felsőbb osztályainak használatára, úgyszintén a tanítóképző intézetek számára. 9 színes táblával és 313 képpel a szövegben. U. ott, 1896. (2. kiadás 1898., 3. k. 1902., 4. k. 1903., 5. k. 1904., 6. k. 1908. U. ott.).
- Apróságok a természettudományok köréből. U. ott, 1896., 1898., 1900. Három kötet. (Iparosok Olvasó Tára II. 10. IV. 1.).
- Hasznos olvasmányok. U. ott, 1897. (Iparosok Olvasótára III. 9-10. Többekkel).
- Az iparban szereplő ásványok. Első sorozat: A kőszén, A petroleum. Második sorozat: A grafit. Az Asbest. U. ott, 1897., 1899. Két kötet. (Iparosok Olvasótára III. 1. V
- Olvasmányok az ipar, chemia és természettud. köréből. U. ott, 1898. (Hankó Vilmossal).
- Mesterséges indigo. U. ott, 1898. (Külön ny. a Természettud. Közlönyből).
- Az electrochemia mai szerepe. U. ott, 1899. (Külön ny. a Természettud. Közlönyből).
- Természetrajz. A középiskolák alsó osztályai számára. (Az I. és II. osztály számára). 251 képpel és 10 színes táblával. U. ott, 1899., 1900. Két kötet. (I. 2. k. 1903., 3. k. 1904., 4. k. 1906., 5. k. 1908. II. 2. k. 1904., 3. k. 1906. U. ott).
- Állattan. A középiskolák felsőbb oszt. számára, úgyszintén tanítóképzőintézetek használatára. Nyolcz színes táblával és 540 képpel a szövegben. U. ott, 1902. (2. k. 1904., 3. k. 1907. U. ott).
- Állattan. Polgári fiú- és polgári leányiskolák számára. 6 színes táblával és 190 rajzzal a szövegben. U. ott, 1902. (2. k. 1904., 3. k. 1907. U. ott).
- Növénytan. Polgári fiú- és polgári leányiskolák számára. 6 színes táblával és 220 képpel a szövegben. U. ott, 1902. (2. k. 1903., 3. k. 1906., 4. k. 1908. U. ott).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A budapesti I. kerületi M. Kir. Állami Verbőczy István Reálgimnázium (Főgimn.) összes tanárainak és irodalmi vagy művészeti tevékenységet kifejtő végzett növendékeinek lexikona. [Összeáll. Baumgartner Alajos]. Bp., 1927. Budai Könyvnyomda.
- Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Bp., Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
- Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929.
- A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Bp., Pallas-Révai, 1893-1904.
- Somogyi életrajzi kislexikon. Összeáll. Hódossy Ferencné, Hajdó Lászlóné. Kaposvár, Somogy Megyei Levéltár-Somogy Megyei Pedagógiai Intézet, 1981.
- Somogyi Helikon. A somogymegyei származású, vagy Somogyban több-kevesebb ideig lakó, vagy legalábbis Somoggyal kapcsolatban működő költők, írók és művészek lexikona. Szerk. Hortobágyi Ágost. Kaposvár, Szerző, 1928.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
בתרגום לעברית (לפי הסדר):
- המחוז הראשון בבודפשט. לקסיקון של כל המורים והתלמידים לתארים מתקדמים של בית הספר התיכון הריאלי הממלכתי לפעילות ספרותית או אמנותית. 1927.
- יאנוש סיקלאי: עובדי תרבות טרנסדנובית. ההיסטוריה התרבותית של טרנסדנוביה בביוגרפיות. 1941.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1967-1969.
- לקסיקון יהודי הונגרי. אד. פטר אויווארי. לקסיקון יהודי, 1929.
- פאלאס לקסיקון הגדול, אנציקלופדיה של כל הידע. 1-16 ק.
- לקסיקון ביוגרפי של מחוז שומודי. שתף פעולה. 1981.
- שומודי הליקון. זהו לקסיקון של משוררים, סופרים ואמנים ממוצא מחוז שומודי, שחיו בשומודי פחות או יותר זמן, 1928.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. מועדון הספרים ההונגרי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חייהם ועבודותיהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái X. (Ótócska–Popea). Budapest: Hornyánszky. 1905
- הוגו סטריני (שטרן) מינרלוג, מורה וסופר Szterényi (Stern) Hugó mineralógus, középiskolai tanár és író Somogy Portál
- מוזיאון ספרותי פטפי
- לקסיקון יהודי הונגרי. הוגו סטריני.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halálesetet bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 650/1909. folyószáma alatt.