ההפיכה הצבאית במאלי (2020)
 | ||
| סוג העימות | מלחמת אזרחים | |
|---|---|---|
| תאריך | 18 באוגוסט 2020 | |
| מקום |
 מאלי | |
| קואורדינטות | 12°44′48″N 8°04′17″W / 12.746666666667°N 8.0713888888889°W | |
| תוצאה |
הפיכה צבאית
| |
|
| ||
  | ||
ההפיכה הצבאית במאלי אירעה ב-18 באוגוסט 2020, כאשר חלקים מצבא מאלי פתחו במרד[1], וביצעו הפיכה צבאית. חיילים הגיעו על משאיות לבסיס סאונדיאטה, שם התרחשו חילופי אש בטרם החיילים בבסיס מסרו את נשקם, וקצינים בכירים נעצרו[2]. טנקים ומשוריינים החלו לנסוע ברחבי העיירה קטי[3], ומשאיות של הצבא החלו לנסוע לכיוון הבירה, במקו. החיילים עצרו מספר גורמים בממשלה, ביניהם הנשיא, איברהים בובאכר קייטה, שהתפטר והכריז על פיזור הממשלה[4].
ההפיכה הייתה ההפיכה השנייה שהתרחשה במאלי בתוך 10 שנים[5]. ברמה האזורית, ההפיכה סיימה תקופה של 6 שנים מאז ההפיכה בבורקינה פאסו ב-2014, אשר במהלכן לא היו חילופי שלטון לא דמוקרטיים במערב אפריקה. עבור אזור זה, מדובר בתקופה נדירה של יציבות בה הצליחו מדינות האזור אף למצוא פתרון בדרכי שלום למשבר החוקתי בגמביה, שהסתיים עם הדחת הנשיא יחיא ג'אמה, שסירב להעביר את השלטון אחרי שהפסיד בבחירות[6].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ-5 ביוני 2020 התקיימו במאלי הפגנות שקראו להתפטרותו של הנשיא קייטה[7][8]. המפגינים היו לא מרוצים מניהול מלחמת האזרחים במאלי, השחיתות השלטונית, ניהול מגפת הקורונה ומהכלכלה המתפרקת[9]. 11 מפגינים נהרגו ו-124 נפצעו במהלך ההפגנות[10].
ההפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 18 באוגוסט, חיילים החלו לירות לאוויר בבסיס בסמוך לעיירה קטי, במרחק 15 ק"מ מבמקו. אחרי שהגיעו לבירה, עצרו החיילים את שר האוצר, את הרמטכ"ל, ואת יושב ראש בית הנבחרים של מאלי[11]. ראש הממשלה, בובו סיסה, ביקש לקיים דיאלוג עם המורדים, והודה שהתסכול שלהם לגיטימי[12]. מנהיגי המרד טענו לאחר מכן שקייטה וסיסה נעצרו שניהם במעון הנשיא בבמקו, ויושב ראש האיחוד האפריקאי, מוסא פאקי, קרא לשחררם מהמעצר[13]. דובר האופוזיציה בירך על מעצרם ועל ה"התקוממות העממית", לדבריו.
הבכירים נלקחו לבסיס בקטי, בו התחילה המרידה. החדשות על ההפיכה נפוצו במהירות, ומאות מוחים התייצבו מול פסל העצמאות בבירה ודרשו את התפטרותו של קייטה. בשלב זה עדיין לא היה ברור כמה חיילים לקחו חלק בהפיכה, מי מוביל אותה או מי ייקח את מושכות ההנהגה.
אחרי ההפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשיא קייטה התפטר בסביבות חצות, והכריז על פיזור הממשלה והפרלמנט. חמישה קולונלים הופיעו בטלוויזיה לאחר מכן, ובראשם אסימי גויטה. החמישה כינו את עצמם כ"מועצה הלאומית לביטחון האומה". במהלך ההפיכה נהרגו 4 בני אדם, ונפצעו 15, כולם מכדורים תועים.
מנהיגי הצבא הכריזו על סגירת מעברי הגבול ועל עוצר לילי. כמו כן הוזמנו סיעות האופוזיציה לדון בעריכת בחירות חדשות. מנהיגי ההפיכה הבטיחו שייערכו בחירות ב"פרק זמן סביר", אם כי לא ציינו מתי.
בספטמבר עזב קייטה את המדינה כדי לקבל טיפול רפואי באיחוד האמירויות הערביות. הוא אושפז במשך מספר ימים בבמקו בטרם עזב.
מומחים שמונו על ידי מנהיגי ההפיכה הציעו להקים ממשלת מעבר לשנתיים, חרף הקריאות של מדינות האזור לערוך בחירות בתוך שנה. הם הציעו שהצבא יבחר את הנשיא, סגנו וראש הממשלה שיהיה טכנוקרט. לפי ההצעה, המועמד לא יוכל להתמודד בבחירות אחרי כהונת הממשלה הזו.
ב-12 בספטמבר קבעה המועצה הלאומית כי בתוך 18 חודשים יוחזר השלטון במדינה לאזרחים. ב-21 בספטמבר מונה בה נדאו לנשיא מאלי הזמני, כשאסימי גויטה הוא סגנו. האופוזיציה הביעה את תמיכתה בממשלה החדשה.
תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מדינות גינו את ההפיכה, ביניהן צרפת שהייתה מעורבת בלחימה במאלי מ־2013, וקראה להחזיר את השלטון לאזרחים ולשחרר את המנהיגים לשעבר. הקהילה הכלכלית של מערב אפריקה הטילה סנקציות על מאלי וקראה לסגור את הגבולות איתה. ב-7 בספטמבר הוצב אולטימטום להנהגה הצבאית למנות נשיא וראש ממשלה חדשים - אזרחים - עד 15 בספטמבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Gunfire heard at Mali army base, warnings of possible mutiny". www.aljazeera.com. ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Welle (www.dw.com), Deutsche. "Possible coup underway in Mali DW 18 August 2020". DW.COM (באנגלית בריטית). ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mali soldiers detain senior officers in apparent mutiny". AP NEWS. 18 באוגוסט 2020. ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mali president resigns after detention by military, deepening crisis". Reuters (באנגלית). 19 באוגוסט 2020. ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-19 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mali celebrates after president's ouster – but there are few 'good coups'". The Conversation. 28 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ecowas' dilemma: Balancing principles and pragmatism - The Nordic Africa Institute NAI Policy Note 2024:1". nai.uu.se (באנגלית). נבדק ב-2024-04-11.
- ^ Maclean, Ruth (16 ביולי 2020). "Anger at Mali's President Rises After Security Forces Kill Protesters". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-28 ביולי 2020. נבדק ב-17 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mali opposition leaders freed after days of anti-gov't protests". www.aljazeera.com. ארכיון מ-10 באוגוסט 2020. נבדק ב-17 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Factbox: Why Mali is in turmoil again". Reuters (באנגלית). 18 באוגוסט 2020. ארכיון מ-19 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Calls for calm as Mali gov't criticised for response to protests". Al Jazeera English. 13 ביולי 2020. ארכיון מ-10 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
Bloody protests broke out in the capital, Bamako, on Friday and Saturday, with reports saying security forces fired live rounds during clashes with demonstrators, some of whom had occupied state buildings. [...] A senior official at an emergency department of a major hospital in Bamako was quoted by AFP news agency as saying 11 people died and 124 were injured since Friday.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tih, Felix (18 באוגוסט 2020). "Gunshots heard at military camp near Mali capital". Anadolu Agency. ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mutinying soldiers say they have detained Mali's President Keita, Prime Minister Cisse". France24. 18 באוגוסט 2020. ארכיון מ-19 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Maclean, Ruth (18 באוגוסט 2020). "Mali's President and Prime Minister Arrested in Military Coup". The New York Times. ארכיון מ-18 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)