לדלג לתוכן

ההיסטוריות של ישו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחיית ישו מאת נואל קופל (1700)
מפת פרובינקיה יודיאה בתקותפו של ישוע

ההיסטורִיּוּת של ישו היא שאלת ה"היסטוריות" של ישו, כלומר מידת האמיתות ההיסטורית שלו. היא חלק מהמחקר על ישו, כפי שנעשה בחיפוש אחר ממצאים ועדויות כתובות על חייו[1][2][3]. בעוד שתאוריית "המיתוס של ישו" (אנ') מציעה שישו מעולם לא היה קיים, הקונצנזוס המדעי דוחה את "המיתוס של ישו" ומקבל שאדם בשם ישו היה קיים[4][5][6], אף על פי שלא כל האירועים המוזכרים בבשורות מקובלים באופן אוניברסלי[7][8][9]. קריטריונים היסטוריים סטנדרטיים סייעו בהערכת ההיסטוריות של סיפורי הבשורה[10][11], ושני אירועים נמצאים בהסכמה כמעט אוניברסלית שאכן התרחשו: שאדם בשם ישו (ישוע) הוטבל על ידי יוחנן המטביל ושהוא נצלב בפקודת המושל הרומי פונטיוס פילאטוס[8][9][7][12].

קיומו היסטורי ותאוריית המיתוס של ישו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיפוש אחר ישו ההיסטורי והמחקרים על חייו של ישו מבוססים בעיקר על ניתוח ביקורתי של טקסטי הבשורות, ויישום הקריטריונים הסטנדרטיים של חקירה ביקורתית-היסטורית[1][2][3], ומתודולוגיות לניתוח מהימנות מקורות ראשוניים ועדויות היסטוריות אחרות[13].

כמעט כל החוקרים של העת העתיקה מסכימים שישו אנושי היסטורי היה קיים[14][15]. ההיסטוריון מייקל גרנט טוען שאם מיושמים סטנדרטים קונבנציונליים של ביקורת טקסטואלית היסטורית על הברית החדשה, "לא נוכל לדחות את קיומו של ישוע יותר מאשר אנו יכולים לדחות את קיומם של המוני אישים מהעולם הפגאני, שמציאותן כדמויות היסטוריות לעולם אינה מוטלת בספק"[16].

תאוריית המיתוס של ישו, שהתפתחה במסגרת המחקר האקדמי על ישו ההיסטורי, היא הדעה שסיפורו של ישו הוא חלק ממיתולוגיה, ואין שום עדות משמעותית שהוא עובדה היסטורית[17]. לחלופין, ההיסטוריון בארט אהרמן, בפרפרזה על מחקריו של ארל דוהרטי, טוען ש:”ישו ההיסטורי לא היה קיים. או שאם כן, לא היה לו כמעט שום קשר עם ייסוד הנצרות”[18].

בעוד רעיון זה מקובל על מיעוט של חוקרים, הרוב המכריע של החוקרים אינו מחזיק בדעה זו. כמעט כל חוקרי המקרא וההיסטוריונים הקלאסיים רואים את התיאוריות בדבר אי קיומו כמופרכות, ובמחקר המודרני, תאוריית המיתוס של ישו היא תאוריית שוליים[19][20].

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית החדשה מייצגת מקורות שהפכו לקנוניים עבור הנצרות, וישנם בשורות אפוקריפיות רבות המהווים דוגמאות למגוון הרחב של כתבים במאות הראשונות לספירה הקשורים לישו[21].

מקורות מהברית החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבשורות הסינופטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבשורות הסינופטיות הן המקורות העיקריים למידע היסטורי על ישו ושל התנועה הדתית שייסד - הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה על-פי לוקאס - מספרות את חייו, שליחותו, הצליבה ותחיית המתים של יהודי בשם ישו/ע שדיבר ארמית[22]. קיימות השערות שונות לגבי מקור הטקסטים, משום שהבשורות של הברית החדשה נכתבו ביוונית עבור קהילות דוברות יוונית, ותורגמו מאוחר יותר לסורית, לטינית וקופטית. היסטוריונים חוקרים לעיתים קרובות את המהימנות ההיסטורית של מעשי השליחים, כאשר הם לומדים את מהימנות הבשורות, שכן ספר מעשי השליחים נכתב לכאורה על ידי אותו מחבר כמו בשורת לוקס[23].

איגרות פאולוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע איגרות פאולוס, הנחשבות בהסכמה מדעית כאמתיות (כלומר אכן נכתוב על ידי שאול התרסי - פאולוס (אנ')) מתוארכות בין 50 ל-60 לספירה (כלומר, כעשרים עד שלושים שנה לאחר פרק הזמן המקובל למותו של ישו) והן הטקסטים הנוצריים הקדומים ביותר ששרדו ועשויים לכלול מידע על ישו[24]. אף על פי שפאולוס מספק מעט יחסית מידע ביוגרפי על ישו, ומציין שהוא מעולם לא הכיר את ישו באופן אישי, הוא מבהיר שהוא מחשיב את ישו כאדם אמיתי ויהודי[25]. יתרה מכך, הוא טוען שנפגש עם יעקב הצדיק, אחיו של ישו ושליחיו של ישוע פטרוס ויוחנן בן זבדי[26].

מקורות לא נוצריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוספוס וטקיטוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות לא נוצריים ששימשו לחקור ולבסס את ההיסטוריות של ישו כוללים את ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) מהמאה הראשונה וההיסטוריון הרומי טקיטוס. מקורות אלו מושווים למקורות נוצריים, כגון איגרות פאולוס והבשורות הסינופטיות, ולרוב אינם תלויים זה בזה; כלומר, המקורות היהודיים אינם מסתמכים על המקורות הרומיים. דמיון והבדלים בין מקורות אלה משמשים בתהליך האימות[27][28][29].

בספרים 18 ו-20 של קדמוניות היהודים, שנכתבו בסביבות 93 עד 94 לספירה, מתייחס יוספוס פעמיים לישו. התפיסה המחקרית הכללית גורסת כי הקטע הארוך יותר, המכונה בשם העדות הפלוויאנית, מורכב ככל הנראה מגרעין אותנטי שהיה נתון לאינטרפולציה או זיוף נוצריים מאוחרים יותר[30]. מצד שני, חוקר יוספוס לואיס פלדמן קובע כי "חוקרים מעטים הטילו ספק באמיתותם (של ההתייחסות שנמצאה בספרים 20, 9, 1) לאחיו של ישו, אשר נקרא המשיח, ששמו היה יעקב[31][32].

טקיטוס, בספר דברי הימים שלו (אנ') (נכתב בסביבות שנת 115 לספירה)[33], ספר 15, פרק 44, מתאר את השעיר לעזאזל של נירון את הנוצרים בעקבות אש רומא. הוא כותב שמייסד הכת נקרא כריסטוס (התואר הנוצרי לישו); שהוא הוצא להורג תחת פונטיוס פילטוס; וכי התנועה של חסידיו, שדוכאה בתחילה, פרצה שוב ביהודה ואף ברומא עצמה. הקונצנזוס המדעי הוא שההתייחסות של טקיטוס להוצאתו להורג של ישו על ידי פונטיוס פילטוס היא גם אותנטית וגם בעלת ערך היסטורי כמקור רומי עצמאי[34][35].

מחקר ביקורתי-היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המאה ה-18, התקיימו שלושה חיפושים מחקריים נפרדים אחר ישו ההיסטורי, כל אחד עם מאפיינים מובהקים ומבוסס על קריטריונים מחקריים שונים, אשר פותחו לעיתים קרובות במהלך אותו שלב. קריטריונים שפותחו כדי להבחין בין אלמנטים מוקדמים שמקורם בעל פה מאלמנטים ספרותיים מאוחרים יותר בסיפורי הבשורה, בהתייחס לאותם אלמנטים מוקדמים כמרכיבים מקוריים בתורתו ובביוגרפיה של ישו[36].

חיפושים מחקריים אלו נבדלו מגישות קודמות, משום שהן מסתמכות על השיטה ההיסטורית ללימוד נרטיבים מקראיים. בעוד ניתוח טקסטואלי של מקורות מקראיים התרחש במשך מאות שנים, חיפושים אלה הציגו שיטות חדשות וטכניקות ספציפיות, כדי לבסס את התוקף ההיסטורי של מסקנותיהם. ההתלהבות שהופגנה במהלך המחקר הראשון פחתה לאחר הביקורת של אלברט שוויצר משנת 1906, שבה הצביע על חסרונות שונים בגישות ששימשו את המחקר באותה תקופה. המחקר השני החל ב-1953, והציג מספר טכניקות חדשות, אך הגיע לשיאו בשנות ה-70. בשנות ה-80 החלו בהדרגה מספר חוקרים להציג רעיונות מחקריים חדשים, ויזמו מחקר שלישי, המאופיין בגישות המחקר העדכניות ביותר. המחקר האקדמי המודרני על ישו ההיסטורי מתמקד במה שסביר מבחינה היסטורית. מאז סוף שנות ה-2000, גברו החששות לגבי התועלת של קריטריונים אלה של אותנטיות.

ישו ההיסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטע ממפת מידבא המסמן את מקום הטבילה של ישו
תיאור הצליבה של אניולו ברונזינו עם שלושה מסמרים, ללא חבלים ותמיכת עמידה בהיפודיום, כ. 1545

קיימת מחלוקת רחבה בין החוקרים על ההיסטוריות של פרקים ספציפיים המתוארים בסיפורי הברית החדשה על ישו, על פרטי חייו של ישו המוזכרים בסיפורי הבשורה, ועל משמעות תורתו[9]. חוקרים רבים הטילו ספק באמיתותם ובאמינותם של מקורות אלה, ומעט אירועים המוזכרים בבשורות מקובלים באופו גורף על כל החוקרים[37].

טבילה וצליבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני האירועים היחידים הכפופים להסכמה כמעט אוניברסלית במחקר הם שישו הוטבל על ידי יוחנן המטביל ונצלב בפקודת המושל הרומי הרומי פונטיוס פילטוס[8][9][7][12][38][39].

לפי חוקר הברית החדשה ג'יימס דאן, כמעט כל החוקרים המודרניים רואים בטבילתו של ישו וצליבתו אירועים שהתרחשו מבחינה היסטורית. הוא קובע כי "על שתי עובדות אלו בחייו של ישו יש הסכמה כמעט אוניברסלית"[7]. ההיסטוריון ג'ון פ. מאייר רואה בצליבתו של ישו עובדה היסטורית, וקובע כי בהתבסס על קריטריון המבוכה הנוצרים לא היו ממציאים את מותו הכואב של מנהיגם. "הקריטריון של מבוכה" משמש גם כדי לטעון לטובת ההיסטוריות של טבילתו של ישו על ידי יוחנן המטביל, שכן זהו סיפור שהכנסייה הנוצרית הקדומה לא הייתה רוצה להמציא. בהתבסס על קריטריון זה, בהתחשב בכך שיוחנן הטביל למחילה על חטאים, וישו נתפס כחסר חטא, המצאת הסיפור הזה לא הייתה משרתת שום מטרה, והייתה מבוכה בהתחשב בכך שהוא מציב את יוחנן מעל ישו[40].

איימי-ג'יל לוין סיכמה את המצב בקביעה ש"יש קונצנזוס מסוגים לגבי המתווה הבסיסי של חייו של ישו" בכך שרוב החוקרים מסכימים שישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל, ובמשך תקופה של שנה עד שלוש שנים. התווכח על השלטונות היהודיים בנושא אלוהים, אסף חסידים ונצלב על ידי פונטיוס פילטוס שכיהן בשנים 26–36 לספירה[41].

אירועים נוספים בחייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת רבה לגבי ראשית חייו, ילדותו, משפחתו ומקום מגוריו, שהבשורות הקנוניות כמעט ואינן מתארות לחלוטין[42][43][44].

חוקרים מייחסים רמות שונות של ודאות לפרקים המאוחרים יותר בחייו. ההיסטוריון א.פ. סנדרס הציע שמונה "עובדות שאין עליהן עוררין" על חייו של ישו כמסגרת לדיון ביוגרפי[8][45]:

  • ישו היה מטיף גלילי.
  • פעילותו הייתה מוגבלת לגליל ויהודה.
  • הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל.
  • הוא קרא אחריו לתלמידים.
  • הייתה לו מחלוקת בבית המקדש.
  • הוא נצלב על ידי הרומאים ליד ירושלים.
  • לאחר מותו תלמידיו המשיכו בדרכו.
  • חלק מתלמידיו נרדפו.

ההסכמה על רשימה מורחבת זו אינה אוניברסלית[8][45][46]. אלמנטים שהאותנטיות ההיסטורית שלהם שנויה במחלוקת כוללים את שני התיאורים על הולדתו של ישו ופרטים מסוימים על צליבתו. הניסים שעשה, כמו הפיכת מים ליין, האכלת ההמון, הליכה על המים ותרופות שונות, גירוש שדים ותחיות המתים; תחיית המתים שלו; אינם נחשבים אירועים היסטוריים[47][48][49][50][51][52]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Blomberg, Craig L. (2007), The Historical Reliability of the Gospels, InterVarsity Press, ISBN 9780830828074
  • Brown, Raymond E. (1997). An Introduction to the New Testament. Doubleday.
  • Daniel Boyarin (2004). Border Lines. The Partition of Judaeo-Christianity. University of Pennsylvania Press.
  • Bromiley, Geoffrey W., ed. (1982). "Jesus Christ". International Standard Bible Encyclopedia (ISBE): fully revised, illustrated, in four volumes. Vol. 2, E–J. Associate editors: Everett F. Harrison, Roland K. Harrison, William Sanford LaSor. Wm. B. Eerdmans Publishing. pp. 1034–1049. ISBN 978-0-8028-3785-1. OCLC 500471471.
  • Carrier, Richard (2012). Proving History: Bayes's Theorem and the Quest for the Historical Jesus. Amherst, NY: Prometheus Books. ISBN 978-1-61614-560-6.
  • Crossan, John Dominic (1994), Jesus: A Revolutionary Biography, HarperCollins, ISBN 978-0-06-061662-5
  • Doherty, Earl (1999). The Jesus Puzzle. Did Christianity Begin with a Mythical Christ? : Challenging the Existence of an Historical Jesus. ISBN 0968601405
  • Drews, Arthur & Burns, C. Deslisle (1998). The Christ Myth (Westminster College–Oxford Classics in the Study of Religion). ISBN 1573921904
  • Dunn, James D. G. (2003), Jesus Remembered, Wim B. Eerdmans Publishing, ISBN 978-0-8028-3931-2
  • Ehrman, Bart D (2012b). Did Jesus Exist?: The Historical Argument for Jesus of Nazareth. HarperOne. ISBN 9780062206442.
  • Fox, Robin Lane (2005), The Classical World: An Epic History from Homer to Hadrian, Basic Books, p. 48, ISBN 978-0465024971
  • France, R.T. (2001). The Evidence for Jesus. Hodder & Stoughton.
  • George, Augustin & Grelot, Pierre (Eds.) (1992). Introducción Crítica al Nuevo Testamento. Herder. ISBN 8425412773
  • Gowler, David B. (2007). What Are They Saying About the Historical Jesus?. Paulist Press.
  • Michael Grant, Jesus: An Historian's Review of the Gospels, Scribner, 1995. ISBN 0684818671
  • Koester, Helmut (1992). Ancient Christian Gospels. Harrisburg, PA: Continuum. ISBN 978-0334024507.
  • Herzog, William A (2005), Prophet and Teacher: An Introduction to the Historical Jesus, ISBN 978-0664225285
  • Levine, Amy-Jill; Allison Jr., Dale C.; Crossan, John Dominic (2006). The Historical Jesus in Context. Princeton University Press. pp. 1–2. ISBN 978-0-691-00992-6.
  • Meier, John P., A Marginal Jew: Rethinking the Historical Jesus, Anchor Bible Reference Library, Doubleday
(1991), v. 1, The Roots of the Problem and the Person, ISBN 0385264259
(1994), v. 2, Mentor, Message, and Miracles, ISBN 0385469926
(2001), v. 3, Companions and Competitors, ISBN 0385469934
(2009), v. 4, Law and Love, ISBN 978-0300140965
  • Mendenhall, George E. (2001). Ancient Israel's Faith and History: An Introduction to the Bible in Context. ISBN 0664223133
  • Vittorio Messori| (1977). Jesus hypotheses. St Paul Publications. ISBN 0854391541
  • New Oxford Annotated Bible with the Apocrypha, New Revised Standard Version. (1991) New York, Oxford University Press. ISBN 0195283562
  • Powell, Mark Allan (1998), Jesus as a Figure in History: How Modern Historians View the Man from Galilee, Westminster John Knox Press, ISBN 978-0-664-25703-3
  • Price, Robert M. (2000). Deconstructing Jesus. Amherst, N.Y.: Prometheus Books. ISBN 978-1573927581.
  • Price, Robert M. (2003). The Incredible Shrinking Son of Man: How Reliable is the Gospel Tradition?. Amherst, N.Y.: Prometheus Books. ISBN 978-1591021216.
  • Stanton, Graham (2002). The Gospels and Jesus (Oxford Bible Series) (2nd ed.). Oxford University Press. p. 145. ISBN 978-0199246168.
  • Wells, George A. (1988). The Historical Evidence for Jesus. Prometheus Books. ISBN 087975429X
  • Wells, George A. (1998). The Jesus Myth. ISBN 0812693922
  • Wells, George A. (2004). Can We Trust the New Testament?: Thoughts on the Reliability of Early Christian Testimony. ISBN 0812695674
  • Wells, George (2007). Flynn, Tom (ed.). The New Encyclopedia of Unbelief. Amherst, N.Y.: Prometheus Books. ISBN 9781591023913.
  • Wilson, Ian (2000). Jesus: The Evidence (1st ed.). Regnery Publishing.


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Levine, Allison Jr. & Crossan 2006, p. 1–2.
  2. ^ 1 2 Bart D. Ehrman (1999). Jesus: Apocalyptic Prophet of the New Millennium. Oxford University Press. pp. ix–xi. ISBN 978-0-19-512473-6.
  3. ^ 1 2 Dunn 2003, pp. 125–127.
  4. ^ Mark Allan Powell (1998). Jesus as a Figure in History: How Modern Historians View the Man from Galilee. Westminster John Knox Press. pp. 168. ISBN 978-0-664-25703-3.
  5. ^ James L. Houlden (2003). Jesus in History, Thought, and Culture: Entries A–J. ABC-CLIO. ISBN 978-1-57607-856-3.
  6. ^ Robert E. Van Voorst (2000). Jesus Outside the New Testament: An Introduction to the Ancient Evidence. Wm. B. Eerdmans Publishing. p. 14,16. ISBN 978-0-8028-4368-5.
  7. ^ 1 2 3 4 Dunn 2003, p. 339.
  8. ^ 1 2 3 4 5 Herzog 2005, pp. 1–6.
  9. ^ 1 2 3 4 Powell 1998, pp. 168–173.
  10. ^ Bock, Darrell; Webb, Robert, eds. (2009). Key Events in the Life of the Historical Jesus : A Collaborative Exploration of Context and Coherence. Tübingen: Mohr Siebeck. ISBN 978-3161501449.
  11. ^ Blomberg, Craig (2011). "New Testament Studies in North America". In Köstenberger, Andreas J.; Yarbrough, Robert W. (eds.). Understanding The Times: New Testament Studies in the 21st Century. Crossway. p. 282. ISBN 978-1-4335-0719-9. The fruit of a decade of work by the IBR Historical Jesus Study Group, Key Events in the Life of the Historical Jesus: A Collaborative Exploration of Context and Coherence [Ed. Darrell L. Bock and Robert L. Webb (Tübingen: Mohr Siebeck, 2009; Grand Rapids: Eerdmans, forthcoming).] takes a dozen core themes or events from Jesus’ life and ministry and details the case for their authenticity via all the standard historical criteria, as well as assessing their significance. The results show significant correlation between what historians can demonstrate and what evangelical theology has classically asserted about the life of Christ.
  12. ^ 1 2 Crossan 1994, p. 145.
  13. ^ E. Meyers & J. Strange (1992). Archaeology, the Rabbis, & Early Christianity. Nashville: Abingdon, 1981; Article "Nazareth" in the Anchor Bible Dictionary. New York: Doubleday.
  14. ^ Bart Ehrman (a secular agnostic) wrote: "He certainly existed, as virtually every competent scholar of antiquity, Christian or non-Christian, agrees" B. Ehrman, 2011 Forged : writing in the name of God ISBN 978-0-06-207863-6. p. 285
  15. ^ Robert M. Price (a Christian atheist) who denies the existence of Jesus agrees that this perspective runs against the views of the majority of scholars: Robert M. Price "Jesus at the Vanishing Point" in The Historical Jesus: Five Views edited by James K. Beilby & Paul Rhodes Eddy, 2009 InterVarsity, ISBN 0830838686 p. 61
  16. ^ Michael Grant (1977), Jesus: An Historian's Review of the Gospels
  17. ^ Bromiley 1982, p. 1034.
  18. ^ Ehrman 2012b, p. 12, 347, n. 1.
  19. ^ Fox 2005, p. 48.
  20. ^ Ehrman, Bart (25 באפריל 2012). "Fuller Reply to Richard Carrier". The Bart Ehrman Blog. נבדק ב-2 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Theissen, Gerd; Merz, Annette (1996). The Historical Jesus. Minneapolis MN: Fortress Press. pp. 17–62. ISBN 978-0-8006-3122-2.
  22. ^ "Jesus Christ". Encyclopædia Britannica. 2010. Encyclopædia Britannica Online. נבדק ב-27 בנובמבר 2010. The Synoptic Gospels, then, are the primary sources for knowledge of the historical Jesus {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  23. ^ Green, Joel B. (2013). Dictionary of Jesus and the Gospels (2nd ed.). IVP Academic. p. 541. ISBN 978-0830824564.
  24. ^ Eddy, Paul Rhodes; Boyd, Gregory A. (2007). The Jesus Legend: A Case for the Historical Reliability of the Synoptic Jesus Tradition. Baker Academic. p. 202. ISBN 978-0-8010-3114-4.
  25. ^ Tuckett, Christopher M. (2001). Markus N. A. Bockmuehl (ed.). The Cambridge Companion to Jesus. pp. 122–126. ISBN 978-0521796781.
  26. ^ Murphy, Caherine M. (2007). The Historical Jesus For Dummies. For Dummies. p. 140. ISBN 978-0470167854.
  27. ^ The Cambridge Companion to Jesus by Markus N. A. Bockmuehl 2001 ISBN 0521796784 pp. 121–125
  28. ^ Bruce David Chilton; Craig Alan Evans (1998). Studying the Historical Jesus: Evaluations of the State of Current Research. BRILL. pp. 460–470. ISBN 978-90-04-11142-4.
  29. ^ Jesus and the Gospels: An Introduction and Survey by Craig L. Blomberg 2009 ISBN 0-8054-4482-3 pp. 431–436 Van Voorst (2000) pp. 39–53
  30. ^ Schreckenberg, Heinz; Kurt Schubert (1992). Jewish Traditions in Early Christian Literature. ISBN 978-90-232-2653-6.
    Kostenberger, Andreas J.; L. Scott Kellum; Charles L. Quarles (2009). The Cradle, the Cross, and the Crown: An Introduction to the New Testament. ISBN 978-0-8054-4365-3.
  31. ^ Flavius Josephus; Maier, Paul L. (December 1995). Josephus, the Essential Works: A Condensation of Jewish Antiquities and The Jewish war ISBN 978-0-8254-3260-6 pp. 284–285
  32. ^ Van Voorst, Robert E. (2000). Jesus Outside the New Testament: An Introduction to the Ancient Evidence ISBN 0-8028-4368-9. p. 83
  33. ^ P.E. Easterling, E. J. Kenney (general editors), The Cambridge History of Latin Literature, p. 892 (Cambridge University Press, 1982, reprinted 1996) ISBN 0-521-21043-7
  34. ^ Mercer dictionary of the Bible by Watson E. Mills, Roger Aubrey Bullard 2001 ISBN 0-86554-373-9 page 343
  35. ^ Pontius Pilate in History and Interpretation by Helen K. Bond 2004 ISBN 0-521-61620-4 page xi
  36. ^ Powell 1998, pp. 19–23.
  37. ^ Powell 1998, p. 181.
  38. ^ Dunn 2003, p. 339 James Dunn states of "baptism and crucifixion", these "two facts in the life of Jesus command almost universal assent"..
  39. ^ Crossan 1994, p. 45 "That he was crucified is as sure as anything historical can ever be, since both Josephus and Tacitus;... agree with the Christian accounts on at least that basic fact.".
  40. ^ John P. Meier "How do we decide what comes from Jesus" in The Historical Jesus in Recent Research by James D. G. Dunn and Scot McKnight 2006 ISBN 1-57506-100-7 pp. 126–128
  41. ^ Amy-Jill Levine; Dale C. Allison Jr.; John Dominic Crossan (2006). The Historical Jesus in Context. Princeton University Press. p. 4. ISBN 978-0-691-00992-6.
  42. ^ Eisenmann, Robert, (2001), "James the Brother of Jesus: The Key to Unlocking the Secrets of Early Christianity and the Dead Sea Scrolls"
  43. ^ Butz, Jeffrey (2005), "The Brother of Jesus and the Lost Traditions of Christianity" (Inner Traditions)
  44. ^ Tabor, James (2012), "Paul and Jesus: How the Apostle Transformed Christianity" (Simon & Schuster)
  45. ^ 1 2 Authenticating the Activities of Jesus by Bruce Chilton and Craig A. Evans 2002 ISBN 0391041649 pp. 3–7
  46. ^ Jesus as a Figure in History: How Modern Historians View the Man from Galilee by Mark Allan Powell (1 Nov 1998) ISBN 0664257038 p. 117
  47. ^ Who is Jesus? Answers to your questions about the historical Jesus, by John Dominic Crossan, Richard G. Watts (Westminster John Knox Press 1999), p. 108
  48. ^ James G. D. Dunn, Jesus Remembered, (Eerdmans, 2003) pp. 779–781.
  49. ^ Rev. John Edmunds, 1855 The Seven Sayings of Christ on the Cross. Thomas Hatchford Publishers, London, p. 26
  50. ^ Stagg, Evelyn and Frank. Woman in the World of Jesus. Philadelphia: Westminster Press, 1978 ISBN 0-664-24195-6
  51. ^ Robert W. Funk|Funk, Robert W. and the Jesus Seminar. The acts of Jesus: the search for the authentic deeds of Jesus. HarperSanFrancisco. 1998. "Empty Tomb, Appearances & Ascension" pp. 449–495.
  52. ^ Bruce M. Metzger's Textual Commentary on the Greek New Testament: Luke-24:51 is missing in some important early witnesses, Acts-1 varies between the Alexandrian and Western versions.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ההיסטוריות_של_ישו&oldid=39871218"