לדלג לתוכן

הגרדום (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרדום
The Gallows
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי כריס לופינג, טראוויס קלאף עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ייסון בלאם
דין שניידר
דיימון קסאדי
בנג'מין פורקנר
כריס לופינג
טראוויס קלאף
תסריט כריס לופינג, טראוויס קלאף עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה כריס לופינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ריס מישלר
פפייפר בראון
ראיין שוס
קסידי גיפורד
מוזיקה זאק למון, 10k Islands עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אד לוקאס
קייל גֶנץ
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Tremendum pictures
בלאמהאוס הפקות
Entertaiment 360
חברה מפיצה האחים וורנר
ניו ליין סינמה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 ביולי 2015
משך הקרנה 81 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אימה, על טבעי, פאונד פוטג'
מקום התרחשות נברסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 100,000 דולר
הכנסות 43 מיליון דולר (27 בספטמבר 2015)
הכנסות באתר מוג'ו newlinehorror2015
סרט הבא הגרדום: מערכה 2
thegallowsmovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגרדום (מאנגלית: The Gallows) הוא סרט אימה על טבעי אמריקאי בסגנון פאונד פוטג' משנת 2015. כתבו את התסריט וביימו כריס לופינג וטראוויס קלאף, מייסדים ובעלים משותפים של חברת Tremendum Pictures, כסרט ביכורים באורך מלא, שלהם ושל החברה[1]. הפיקו: ג'ייסון בלאם, דין שניידר, גיימון קסאדי, בנג'מין פורקנר, טראוויס קלאף וכריס לופינג. בתפקידים הראשיים משחקים ריס מישלר, פְּפַייפֵר בראון, ראיין שוס וקסידי גיפורד.

במרכז העלילה ארבעה תלמידי בית ספר המתגנבים לבית ספרם בלילה כדי לעשות מעשה קונדס, ונרדפים על ידי רוח רפאים של תלמיד שנהרג במהלך הצגת מחזה תיאטרון עשרים שנה קודם לכן. ברוח זו, כרזת הסרט שעוצבה על ידי סוכנות ".Concept Arts Inc" שבהוליווד, קליפורניה[2][3], נושאת את המוטו: "לכל בית ספר יש רוח רפאים משלו".

הסרט הופץ על ידי חברות "האחים וורנר" ו"ניו ליין סינמה" ב-10 ביולי 2015, התקבל בשלילה אצל מבקרי הקולנוע, אך לעומת זאת נחל הצלחה מסחרית עם הכנסות כוללות של כ-43 מיליון דולר[4] כנגד תקציב הפקה זעום של 100,000 דולר. בבתי הקולנוע בלבד הכניס הסרט 22.7 מיליון דולר, וב-29 במרץ 2016 הוא נכלל ברשימת 24 הסרטים דלי התקציב (פחות מ-5 מיליון דולר) הרווחיים ביותר לפי אתר Rotten Tomatoes[5]. כמו כן, "הגרדום" נחשב לסרט הזול ביותר אי-פעם שיצא בתפוצה עולמית ישירות לבתי הקולנוע[6]. לצד הביקורות השליליות, היו התייחסויות חיוביות ומחמאות לטכניקות הצילום והתאורה.

בטקס פרסי Fangoria Chainsaw (אנ') לשנת 2016 היה "הגרדום" מועמד לתואר "הסרט הגרוע ביותר", והגיע למקום הרביעי בעוד בתואר זכה "פולטרגייסט"[7].

ב-25 באוקטובר 2019 יצא סרט ההמשך, "הגרדום: מערכה 2".

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באוקטובר 1993 העלה בית הספר התיכון "ביאטריס" שבעיירה ביאטריס, נברסקה (אנ'), מחזה בשם "הגרדום", שעלילתו מתרחשת בתקופת הרנסאנס האנגלי[8] ובמרכזה פושע נמלט בשם "אוגוסט" ואהובתו בת האצולה "מרי". בעת סצנת הוצאתו להורג בתלייה של "אוגוסט", לעיני הורי התלמידים מתרחשת על הבמה תאונה שבעטיה נחנק ומת הנער צ'ארלי גרימל, שגילם את "אוגוסט". בעיירה נפוצה אמונה תפלה שרוחו של צ'ארלי גרימל חיה בין כותלי בית הספר ואמירת שמו מזמנת מזל רע. עשרים שנה אחר כך מעלה בית הספר את המחזה בשנית, ביוזמתה של התלמידה פפייפר רוס, המשמשת כעוזרת לבמאי, המורה לדרמה מר שוונדימן, והיא גם מגלמת את "מרי". בתפקיד "אוגוסט" משחק ריס האוזר. ריס אמנם שחקן תיאטרון גרוע, אך הוא מאוהב בפפייפר, ופרש מקבוצת הפוטבול למגינת לבו של אביו ריק, והצטרף למחזה כדי להתקרב אליה. חברו הטוב של ריס, ראיין שוס, אחראי על תיעוד ההכנות להצגה ומאחורי הקלעים. ראיין מסתייג מהמצלמה שהוצבה בתא הבקרה באולם, ומשתמש במצלמת הווידאו הפרטית שלו. בחזרות נוכחת אישה בודדה המספרת למצלמה של ראיין שהיא השתתפה בהצגה בשנת 93'.

ראיין לועג למחזה ולמאמציו של ריס לרצות את פפייפר. הוא מוצא שמנעול דלת הכניסה אל מאחורי הקלעים מקולקל, ומציע להתגנב לבית הספר בלילה ולחבל בתפאורה כדי לסכל את ההצגה. כך יוכל ריס להתחמק מהופעה מביכה, אך גם לנחם את פפייפר כשהיא תגלה שהמחזה ירד לטמיון. חברתו של ראיין, קסידי ספילקר, מתלהבת מהרעיון ומתעקשת להצטרף אליהם. מאוחר בערב מתגנבים השלושה אל הבמה ומתחילים לפרק ולשבור אביזרי תפאורה לאורה של המצלמה של ראיין. לפתע נכנסת פפייפר שראתה את מכוניתו של ריס במגרש החנייה. ריס מתרץ את הימצאותם במקום בכך שחבריו באו לעזור לו להתאמן על התפקיד. ביודעם שהם לא יכולים להמשיך במעשיהם בנוכחות פפייפר, כולם פונים לצאת מהמקום, אך להפתעתם הדלת המקולקלת נעולה. בנוסף לכך, אין קליטה בטלפונים הסלולריים שלהם. קסידי מאבדת עשתונות, מתוודה על כוונתם להרוס את התפאורה, ופפייפר רותחת מזעם. הארבעה חוזרים לבמה, מגלים לתדהמתם שיד נעלמה החזירה את אביזרי התפאורה למקומם, ומוצאים שכל הדלתות נעולות וקווי הטלפון במשרד בית הספר מנותקים. בחפשם דרך לצאת, הם נקלעים לחדר באגף ישן בבניין, שם פועל מכשיר טלוויזיה המקרין סרטון רפאים[9] ובו כתבת חדשות אודות מותו של צ'ארלי גרימל. בכתבה מרואיינת האישה שנכחה בחזרות. שמה אלקסיס ג'ויס שהייתה חברתו של צ'ארלי וגילמה את "מרי" בהצגה המקורית. ריס מזהה בתלמידים-שחקנים משנת 1993 את אביו. הוא חוטף את המצלמה מראיין ורץ לבדוק תמונה קבוצתית התלויה בבית הספר למזכרת מאז, ושתי הבנות ממהרות אחריו. מתברר שריק האוזר, אביו של ריס, היה אמור לגלם את "אוגוסט", ואילו צ'ארלי לוהק לתפקיד התליין. ריק נתקף חרדת במה, הודיע שהוא חולה, וצ'ארלי החליפו ברגע האחרון בתפקיד "אוגוסט". מכאן, שריק אשם במותו של צ'ארלי.

בינתיים, ראיין נותר לבדו בחושך כשברשותו הטלפון שלו בלבד. בחפשו אחר חבריו, הוא מגיע לחדר תחזוקה ובו שאריות אוכל וכוס קפה, ומה שנראה כצללית גופתו של דייוויד, שרת בית הספר, תלויה בחבל. הוא בורח מבוהל, מוצא את חבריו וכועס על ריס שלקח לו את המצלמה. בעוד הבנים מחליפים האשמות הדדיות, חבלי מערכת ההנפה של הבמה נעים מאליהם. אחר כך נשמעים על תקרת העץ מעליהם צעדים שעוצרים מעל קסידי. היא מתחילה להיחנק, נמשכת למעלה ללא סיבה נראית לעין, וכשקסידי נופלת חזרה, על צווארה נראים סימני שפשוף של חבל והיא בפאניקה מוחלטת. פפייפר מוצאת אשנב אוורור גבוה שאולי יוכלו לצאת דרכו. ראיין המפוחד מתריס בקול כלפי רוחו של צ'ארלי ומבהיל את החבורה. כשהוא מטפס על סולם אל האשנב, כוח מסתורי מטיח אותו חזרה לרצפה ורגלו נשברת. כשהשלושה יוצאים לחפש דבר מה לטפל ברגל השבורה, הדלת נטרקת וננעלת מאחוריהם, כשראיין הסובל נשאר לבד. הם שומעים חבטה מבפנים, וכשהדלת נפתחת לבסוף, ראיין נעלם ורק הטלפון שלו נמצא, כשבו מצולם סרטון: אחרי שהדלת נטרקה, הופיעה דמות תליין המחזיק לולאת חבל, ומיד אחר כך ראיין נמשך כלפי מעלה בצווארו בחבל ממערכת ההנפה ונעלם. ריס הולך לחפש יציאה דרך חלון ומשאיר את פפייפר עם קסידי המבועתת. לפתע הטלפון שלו מצלצל מתוך אחד מתאי המלתחה, פייפר שומעת את הצלצול ומצטרפת אליו. הוא רואה שאביו מתקשר, מצליח לפרוץ את התא, אך כשהוא עונה לטלפון נשמע רעש לבן, וקולו שלו אומר שורות מהתפקיד במחזה. קסידי נשארת לבדה בוכה כשסימני החבל על צווארה הולכים ומחמירים. לפתע מופיע מאחוריה לרגע התליין מהמחזה. לולאת תלייה מונחת סביב צווארה וגוררת אותה אל מחוץ לאולם. כשריס ופפייפר חוזרים לחפש את קסידי, הם מוצאים רק נעל שלה.

ריס מביע באוזני פפייפר חרטה על שהסכים להשתתף במחזה, והיא מתנצלת על שביקשה זאת ממנו (מכאן מובן שפפייר בעצמה הזמינה את ריס לשחק את דמות אוגוסט). השניים מפעילים את מערכת אזעקת השרפות בתקווה שהמשטרה תגיע. לפתע התליין מופיע ורודף אחרי ריס ופפייפר שנמלטים אל עליית הגג ומוצאים את גופותיהם התלויות של ראיין וקסידי. כעבור כמה דקות נפסק צליל האזעקה, והשניים סבורים שהשוטרים הגיעו וכעת עליהם לחזור למטה. הם חוזרים אל הבמה, אך אין איש. להפתעתם הם רואים את דלת היציאה לחצר פתוחה ורצים החוצה, בטוחים בהצלתם. ריס יוצא ראשון אך שומע את פפייפר נחנקת תוך קריאות לעזרה, חוזר פנימה ומוצא את פפייר כורעת על הבמה. לפתע נדלק זרקור לעברם. ריס מבין שהתליין הוא רוחו של צ'ארלי המאלץ אותם לשחזר את סצנת פרידת "אוגוסט" ו"מרי" לפני ההוצאה להורג, ועליו למות כדי להציל את פפייפר, כפי ש"אוגוסט" מת. הוא עולה לגרדום, מניח את הלולאה על צווארו ודוחק בה ללכת, אך לזוועתו היא ממשיכה לשחק את תפקיד "מרי" וקוראת לו "אוגוסט". צ'ארלי בתלבושת התליין, עולה מאחורי ריס, מפעיל את ידית הגרדום ותולה את ריס למוות. אחר כך הוא מצטרף אל פפייפר העומדת בקדמת הבמה. שניהם קדים לאולם, שם יושבת אלקסיס הנעמדת על רגליה ומוחאת כף. הזרקור המופנה אל הבמה כבה.

שני שוטרים נכנסים לביתה של פפייפר, אחד מהם קורא בשמה באקדח שלוף, ללא מענה. על הקירות תלויים תצלומים משפחתיים שמהם עולה כי פפייפר היא בתם של אלקסיס וצ'ארלי גרימל. השוטר נכנס לחדר שני שעל קירותיו מצוירים פרטי תפאורה מהמחזה, תלויים קטעי עיתונות משנת 93', וכן נראות בובת אדם תלויה בחבל ובובה בדמות התליין מהמחזה. על ספה בחדר, אלקסיס מסרקת את שיערה של פפייפר. השוטר מודיע לשותפו, השוטר לנג, שמצא את החשודות. השתיים צופות בסרטון התאונה משנת 93', והשוטר שואל בתדהמה: "צ'ארלי גרימל?". הן מפנות אליו את מבטיהן ופפייפר אומרת "לא היית צריך לומר את השם". מיד נראה השוטר לנג נגרר בצווארו בלולאת חבל ונהרג. רוחו של צ'ארלי מופיעה בחדר בדמות התליין, תוקפת את השוטר, והמסך מחשיך.

בסוף הסרט מוקרנות שתי סדרות של כתוביות סיום היוצרות אשליה של סרט בתוך סרט או "מחזה בתוך סרט"[10][11]. בסוף הסדרה הראשונה, בצבע אדום, מוקדש הסרט "לזכרו של צ'ארלי גרימל". אחר כך מופיעות כתוביות הסיום המלאות, בצבע לבן.

ליהוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות משנת 2013

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים דמויות
ריס מישלר ריס האוזר
פפייפר בראון פפייפר רוס
ראיין שוס ראיין שוס
קסידי גיפורד קסידי ספילקר
פרייס מורגן פרייס, הנער מנהל הבמה
מליסה בראטון אלקסיס, אמא של פפייפר, נכחה בחזרות
תיאו ברקהארדט ריק האוזר, אבא של ריס
טראוויס קלאף מר שוונדימן, המורה לדרמה ובמאי המחזה
דייוויד הרארה דייוויד השרת
שאנון וצל גב' שאנון, מורה לחינוך גופני
בלייק טיילור מאמן קבוצת הפוטבול של בית הספר
כריס לופינג כריס, תלמיד בכיתת הדרמה
ג'ון היילס ג'ון, מגלם את אביה האציל של "מרי"
קלי דייוויס קלי/ברוק, תלמידה
פאריס קלאף שוטר
ג'ייסון ג'יימס השוטר לנג

דמויות משנת 1993

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים דמויות
ג'סי קרוס צ'ארלי גרימל. לוהק לתפקיד התליין, החליף את ריק ברגע האחרון
ג'ון טנקסלי ריק האוזר הצעיר. לוהק לתפקיד "אוגוסט", פרש מצוות השחקנים
אלקסיס שניידר אלקסיס הצעירה. גילמה את "מרי"
ג'ריס רמירז מקריא גזר הדין
סטיבן הרדליצ'קה קריין חדשות בטלוויזיה
ג'ף סמית' במאי המחזה

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריס לופינג, בעצמו יליד ביאטריס, נברסקה, בוגר מחזור 2009 של בית הספר המקומי, ביסס את התסריט על אגדה אורבנית שרווחה בביאטריס אודות נער שמת בתלייה בזמן הצגה על הבמה, ספק תאונה, ספק התאבדות. ארבע הדמויות הראשיות עוצבו בהשראת דמויות תלמידי בית ספר בסרטיו של ג'ון יוז, "מועדון ארוחת הבוקר" ו"שמתי ברז למורה"[12].

לופינג וקלאף צילמו מספר סצנות בביאטריס, וכאשר היה בידיהם קו מתאר לעלילה, עוד לפני שלב הליהוק, הם ערכו טריילר ניסיוני מדומה בעלות של 250 דולר והעלו אותו לאינטרנט בשם "Superstition" (בעברית: "אמונה טפלה")[13][14] במטרה לבדוק תגובות ולעניין משקיעים. עם הכסף שהשיגו, השניים עברו לפרזנו, קליפורניה, עיר מגוריו של קלאף, שם יכלו למצוא אתרי צילום זולים, וכעבור שישה חודשים השלימו גרסה ראשונית של הסרט שכללה את הסצנות מביאטריס, כאשר הצילומים התקיימו מ-2011 עד 13 בינואר 2012[12][8]. מגרסה זו העלו השניים טריילר חדש לאינטרנט, בשם "Stage Fright" (בעברית: "פחד במה")[15][16][17]. את הטריילר ראה המפיק דין שניידר מחברת "Management 360" שהזמין אותם למשרדו בלוס אנג'לס, החתימם על חוזה ייצוג ומימון באמצעות חטיבת ההפקות של חברתו[13] ("Entertainment 360"[18]) והפנה אותם אל ג'ייסון בלאם, בעלי חברת "בלאמהאוס הפקות" שהתמחה בהפקת סרטי אימה דלי תקציב.

על מנת שהסרט יהיה ראוי להפצה לבתי הקולנוע, בעצת בלאם, לופינג וקלאף השקיעו עבודה נוספת, ולמעשה, בשנתיים שלאחר מכן, רובו המכריע של הסרט (כ-80%) צולם מחדש[19][20]. לצורך זה, קיימו השניים מבחני בד בעזרתה של סוכנת ליהוק מפרזנו, קרולין ד'וור, ונבחרו שלושה שחקנים: שוס, בראון ומישלר. גיפורד צורפה ברגע האחרון, אחרי שהתברר ששחקנית שהשתתפה בגרסה המקורית ירדה במשקל באופן ניכר. גיפורד הומלצה בשל הוריה המפורסמים[21], אך קלאף הדגיש שהיא זכתה בתפקיד בזכות עצמה, והוא עצמו לא חשב מלכתחילה שהיא תסכים להשתתף בסרט[22][23][19].

צילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אודיטוריום אתר ההנצחה לוותיקי הצבא בפרזנו, קליפורניה, ששימש אתר צילומים.
תיאטרון "ורנור'ס" בפרזנו, ששימש אתר צילומים.

הגרסה הסופית של "הגרדום" צולמה כולה בפרזנו, והושמטו הקטעים שצולמו בביאטריס[14]. סצנות המתרחשות על הבמה ובאולם צולמו באודיטוריום של מוזיאון ההנצחה לוותיקי צבא, וסצנות באזור חדרי ההלבשה והמלתחות צולמו בתוך תיאטרון "ורנור'ס" ההיסטורי בעיר. ההתרחשויות במרחב בית הספר צולמו בכמה בתי ספר: "סאני-סייד" ו"מָדֵרָה" בפרזנו, ובית הספר "קלוביס נורת'" בעיירה קלוביס (אנ') הסמוכה[24][25]. כך, על אף שבביאטריס יש בית ספר הנושא את שם העיירה, בית הספר שמוצג בסרט הוא בדיוני[26].

בסרט לא נעשה שימוש באפקטים ממוחשבים ואף לא בכפילים, אלא השחקנים ביצעו את הפעלולים הפיזיים בעצמם[12]. השחקנים לא קיבלו תסריט ללמוד, אלא בכל יום צילומים ניתנו להם נקודות עיקריות בכל סצנה, והם אלתרו בהתאם להן, מבלי שלופינג וקלאף אמרו להם כיצד תסתיים כל סצנה, אלא הפתיעו את השחקנים, כך שחלק מהתגובות היו אותנטיות[27][28][22]. היו גם תקלות שהבמאים החליטו לא לחתוך אותן. למשל, קלאף, לופינג וגיפורד סיפרו שהסצנה שבה קסידי מועדת על המדרגות בכניסה לבית הספר, פולטת את המילה "Fuck" וצוחקת במבוכה, הייתה אמיתית לגמרי, אך הבמאים סברו שזה התאים לנסיבות ולכן לא חתכו את הקטע[27]. בנוסף לכך, השימוש בשמות הפרטיים האמיתיים של השחקנים היה מכוון, במטרה להפיק מהם תגובות אותנטיות[23]. סצנת הפתיחה שבה נהרג צ'ארלי גרימל בתאונה, תוכננה במשך שנה שלמה וצולמה עם קהל ניצבים, מבלי שנאמר לקהל מראש מה צפוי להתרחש על הבמה, כך שתגובות הבהלה היו אף הן אותנטיות[22].

קלאף ולופינג עצמם תרמו לסרט הופעת קמע: קלאף בתפקיד המורה לדרמה מר שוונדימן, ולופינג מופיע בחטף כתלמיד בכיתת הדרמה היושב מאחורי קסידי, חובש כובע ברוח המחזה וננזף על ידי שוונדימן בגין שימוש בטלפון הסלולרי[22].

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהפקת הסרט הושלמה, התקיימה מעין הקרנת מבחן לנציגי כמה אולפנים גדולים, בהם: "סרטי יוניברסל", "Lionsgate", "האחים וורנר" ו"ניו ליין סינמה" שרכשה בסופו של דבר את זכויות ההפצה. הסרט הופץ על ידי "האחים וורנר" ו"ניו ליין סינמה" (שתיהן חברות בנות של תאגיד "וורנר מדיה")[20].

"הגרדום" יצא ביום שישי, 10 ביולי 2015, ל-2,700 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית[14]. ביום שלישי, 30 ביוני, עוד לפני צאת הסרט לקהל הרחב, ערכה ראשת העיר פרזנו, אשלי סוורינג'ן, אירוע שטיח אדום שבמסגרתו הכריזה סוורינג'ן על "יום הגרדום" בפרזנו[29][30]. כמחווה לעיר הולדתו שבה מתרחשת העלילה, כריס לופינג עמד על כך שהצגת בכורה תתקיים בביאטריס[31], וב-24 ביולי 2015 התקיים בעיר אירוע שטיח אדום בהשתתפות אנשי ההפקה, השחקנים ובני משפחת לופינג[32][33].

"הגרדום" הופץ מסחרית שבועות ספורים אחרי שברשתות החברתיות פשטה במפתיע תופעת האינטרנט "אתגר צ'ארלי צ'ארלי" שבו בני נוער שיחקו בדף נייר ושני עפרונות כדי לזמן רוח רפאים בשם "צ'ארלי". מפיצי הסרט "רכבו על הגל" ופרסמו טיזר שבו גיבורי הסרט משחקים באתגר[34][35]. בעקבות זאת נפוצו השערות ש"אתגר צ'ארלי צ'ארלי" הומצא כתעלול שיווקי שנועד לקדם את מכירת הסרט[36]. אולם התברר שמקור האתגר היה בידיעה הומוריסטית שפרסמה תחנת טלוויזיה ברפובליקה הדומיניקנית והעלתה את הידיעה לחשבון הטוויטר שלה תחת ההאשטאג CharlieCharlieChallenge# שצויץ יותר מ-1.6 מיליון פעמים. מפיצי הסרט רק ניצלו את תפוצת המשחק, אך כלל לא יזמו את האתגר[37][38][39].

ב-13 באוקטובר 2015, הופץ "הגרדום" לצפייה ביתית בפורמט Blu-ray ו-DVD, כאשר גרסה זו כללה גם את הסצנות שצולמו בתחילה בביאטריס, ולא נכללו בגרסה הקולנועית[40][14]. לרגל ההפצה קיימו קלאף ולופינג אירוע "בית רדוף" בבניין אודיטוריום מוזיאון ההנצחה הצבאי בפרזנו, שם צולמו סצנות הבמה, האולם והמרתף. האירוע כלל סיורים ליליים בבניין, בדגש על המקומות בבניין שבו צולמו סצנות שונות, וכן אטרקציות אימה שונות[41].

הכנסות וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך ההכנסות מהסרט בכל העולם עד 17 בספטמבר 2015 היה כ-43 מיליון דולר בקירוב, כאשר סוף שבוע הבכורה בבתי הקולנוע הכניס כמעט 10 מיליון דולר, ובכך דורג הסרט במקום החמישי בהכנסות באותו סוף שבוע[42].

במאגר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קיבל "הגרדום" רק 14% של דעות חיוביות על בסיס 112 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 3.14 מתוך 10. סיכום הביקורות היה שעם עלילה מאולצת וחוסר סדר ויזואלי, הסרט שולח את הצופים בנפילה לתחתית החבית של אימת הפאונד פוטג'[43]. באתר Metacritic הסרט קיבל ציון 30 מתוך 100 על בסיס 22 ביקורות שהוגדרו באופן כללי כשליליות[44]. באתר הסקרים CinemaScore, קהל הצופים נתן לסרט דירוג C בסולם +A (הגבוה ביותר) עד F (הנמוך ביותר), דירוג שניתן לרוב הסרטים שנחשבים גרועים ביותר[45]. ב-7 במרץ 2019, כמעט שלוש וחצי שנים אחרי צאת הסרט, דרג אתר חדשות הבידור Screen Rant את "הגרדום" במקום השלישי ברשימת עשרת סרטי פאונד פוטג' הטובים בכל הזמנים, אחרי "פחד, מצלמים" (במקור: REC) ולפני "הביקור"[46].

עם צאת "הגרדום", דן הוגאן העריך באתר Den of Gick שהסרט ישבור קופות בהתאם למסורת של "בלאמהאוס", משום שרגעי ההפחדה אפקטיביים ומשובצים במקומות הנכונים, ויחסית לתקציב הדל מאוד, מיעוט השחקנים ואורכו, הסרט מבהיל כראוי. זאת, למרות שימוש יתר במצלמה רועדת, עלילה רזה ודיאלוגים סטנדרטיים למדי. הוגאן מציין לחיוב את השימוש בצללים, תאורה אחורית ואור אינפרא אדום, וכן את האיפור[1]. אתר Found Footage Critic הסוקר ומנתח סרטי פאונד פוטג', העניק לסרט ציון 6.8 מתוך 10, וציין שהסרט מותאם לצופים בגיל בית הספר התיכון, עם סצנת סיום מאכזבת ומיותרת. לצד ביקורת על כשלים בפרטי מפתח בעלילה, האתר מחמיא לכמה הישגים בהיבטים של צילום, תאורה, משחק אמין ו"קפיצות בהלה" (Jump Scares) טובות. במיוחד, הקפדת המפיקים על שתי איכויות צילום שונות המדגישות את מרחק הזמן בין שנת 1993 ל-2013, וכן החידוש שבצילום סצנה בחושך מוחלט, דבר שתרם לממד האמינות[47]. עוד לגבי סצנת הסיום, ברוס ד'מארה כתב ב"סטאר" הלונדוני ש"הגרדום" קורס תחת משקלו של סיום מטופש[48].

פיטר סובז'ינסקי כתב ש"הגרדום" הוא סרט אידיוטי על גבול הבלתי-נסבל לצפייה, ומהווה ערבוב מגוחך של "פעילות על טבעית" עם "Glee", תוך שימוש לא אפקטיבי בסגנון ה"פאונד פוטג'" השחוק לעייפה. סובז'ינסקי מצביע על כמה פערי מידע ושאלות שנותרות ללא מענה. בעיקר, איך ייתכן שלארבעה לא היה מושג על הקשר של אחד מהם לתאונה שבה נהרג צ'ארלי. הוא מציין עוד, שריבוי המסדרונות האינסופיים והחדרים הנסתרים, מקשה על ההבנה היכן נמצא כל אחד ברגע נתון. לצד זאת, סובז'ינסקי מעיר בחיוך שבכל בית ספר יש "דלת סתרים" שלא ננעלת, דבר שיגרום לצופים בגיל בית הספר להתפקע מצחוק[49]. באופן דומה, סטיבן פרבר כתב ב"הוליווד ריפורטר" שבעלילה יש חורים שנותרים ללא הסבר. פרבר סבור שהסרט ימשוך את תשומת לבם של צופים צעירים לאור ריבוי הרגעים המפחידים, גם אם הסרט לא ראוי לפרס על מקוריות. הוא מציין שעבודתו האפקטיבית של טכנאי הקול ברנדון ג'ונס מפצה על המונוטוניות הוויזואלית, ומוסיף שאי אפשר לשפוט את כישרונם של השחקנים לאור הדמויות החד-ממדיות שהם מגלמים, וסביר שטראוויס ולופינג יוכלו לעשות עבודה טובה יותר בהינתן תקציב יותר גדול[50].

וינסטון קוק-וילסון הביע את דעתו שחלקו הראשון של הסרט מהווה הכנה מרושלת ולא מוצלחת לרעיון עלילתי קלוש, שבו הגילויים המפחידים כביכול (כגון: חילופי התפקידים בין צ'ארלי לאבא של ריס) יוצרים רק נפילת מתח ("אנטי קליימקס") ואנחת רווחה שמשהו קורה סוף-סוף. קוק-וילסון מוסיף שדמות התליין/צ'ארלי מספקת כמה רגעים מפחידים בלתי-נשכחים, וגם התפנית העלילתית לגבי דמותה של פפייפר כמעורבת במעשה כישוף, היא אפקטיבית. הוא מציין שהשחקן הראשי בסרט הוא בית הספר עצמו, הנחשף מהמרתף הטחוב עד הקורות הרעועות למעלה. בסופו של דבר, המבקר סבור שהסרט מיועד רק לחובבי אימה משועממים[51]. בביקורת ב"ניו יורק פוסט", כתב לו לומניק שאפילו בסטנדרטים הצנועים ביותר של סרטי פאונד פוטג', הסוף מגוחך עד כדי שמיטת הלסת, ועדיף אם הסרט היה נשאר אבוד (כמשחק מילים על Found Footage – "צילומים שנמצאו")[52]. מיק לסאל מה"סן פרנסיסקו כרוניקל" סבר ששני הרעיונות המרכזיים: התרחשות באתר יחיד וצילום במצלמת חובבים, טובים, אבל בשלב מסוים הם ממצים את עצמם והיה מקום, לדעת לסאל, להוציא את ההתרחשות אל מחוץ לבית הספר, באופן שיאפשר שינוי בטכניקת הצילום[53].

ב-1 בפברואר 2022 כלל מגזין הבידור BuzzFeed את הסרט ברשימת עשרת סרטי האימה הטובים ביותר לצפייה בערוץ HBO Max[54].

סרט המשך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אוגוסט 2017 נמסר שסרט ההמשך של "הגרדום" צולם בחשאי[55]. הצילומים החלו ב-16 באוקטובר 2016[56], וכבר התקיימה הקרנת מבחן מוקדמת לצופים גילאי 13–25 במתחם אולפני "האחים וורנר" בברבנק, קליפורניה[57]. כשנה אחר כך, ב-17 באוגוסט 2018, אישר המפיק ג'ייסון בלאם שצילומי הסרט הושלמו, ושמו הוא "The Gallows Act II"[58][59].

ב-25 באוקטובר 2019, במסגרת עונת סרטי ליל כל הקדושים, יצא סרט ההמשך "הגרדום: מערכה 2"[60].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Hogan, Dan. The Gallows Review. Den of Gick, July 15, 2015.
  2. ^ The Gallows (2015). IMP Awards' Retrrieved October 23, 2019
  3. ^ Concept Arts Inc. ברשת החברתית Linkedin. אוחזר ב-23 באוקטובר 2019
  4. ^ The Gallows (2015). The Numbers. Retrieved October 17, 2019.
  5. ^ Vo, Alex. 24 MOST PROFITABLE LOW-BUDGET MOVIES EVER. Rotten Tomatoes, March 29, 2016.
  6. ^ Travis Cluff Biography. IMDb. Retrieved January 14, 2020.
  7. ^ Aloisio, Paul. ‘The Gallows’ is Getting a Sequel, Because Why Not at this Point?. iHorror, September 2, 2017.
  8. ^ 1 2 McDonald, Patrick. Interview: Directors Chris Lofing, Travis Cluff Swing on 'The Gallows'. hollywoodchicago.com, July 9, 2015.
  9. ^ על הטלוויזיה מוצב מכשיר וידאו שאין בו קלטת.
  10. ^ Interview: Directors Chris Lofing, Travis CluffSwing on 'The Gallows'. HollywoodChicago.com, July 8, 2015.
  11. ^ Ramos, Dino-Ray. Is 'The Gallows' A Real Play? The Horror Movie Has A Main Event That Seems Spookily True. Bustle, July 10, 2015.
  12. ^ 1 2 3 Wolgamott, L. Kent. Beatrice native's debut film 'The Gallows' to hit theaters. Linciln Journal Star. July 9, 2015.
  13. ^ 1 2 Buckner, Austin. From Beatrice to the big screen. Beatrice Daily Sun, july 10, 2014.
  14. ^ 1 2 3 4 Barlow, Paul. The Gallows. Omaha World-Herald, July 8, 2015.
  15. ^ Miska, Brad. Latest Found Footage Horror Gets Serious ‘Stage Fright’. Bloody Disgusting, August 13, 2012.
  16. ^ Lussier, Germain. ‘Stage Fright’ Trailer: Found Footage Teen Horror Film Set In Drama Department. Slash Film, August 14, 2012.
  17. ^ González, Luis Joaquín. Stage Fright aka The Gallows Review. A Slash Above, Retrieved May 20, 2019/
  18. ^ 20 Must Know Hollywood Literary Management Companies. Industrial Scripts, Retrieved may 20, 2019.
  19. ^ 1 2 Bently, Rick. Fresno filmmakers hit it big with ‘The Gallows’. Fresno Bee, july 4, 2015.
  20. ^ 1 2 Lazaro, Gabrielle. Movie maker visits Beatrice High School. beatrice Daily Sun, April 22, 2015.
  21. ^ קסידי גיפורד היא בתם של השחקנית ואשת הטלוויזיה קאת'י לי גיפורד ושחקן הפוטבול ושדרן הספורט המנוח פרנק גיפורד.
  22. ^ 1 2 3 4 Roberts, Sheila. ‘The Gallows’: 20 Things to Know About the Road from Indie to Warner Bros. Horror Film. Collider, July 10, 2015.
  23. ^ 1 2 Hines ,Ree. 'It's crazy!' Cassidy Gifford shares shocking scene from her new horror film. Today, July 6, 2015.
  24. ^ Yurong, Dale & Brown, Christine. Fresno-based company behind 'The Gallows' movie inspiring students to follow their dreams. ABC30, June 24, 2015.
  25. ^ Yurong, Dale & Brown, Christine.Central Valley landmarks featured in horror movie 'The Gallows'. ABC30, June 24, 2015.
  26. ^ Kopersky, Scott. Bound for the big screen. Beatrice Daily Sun, July 7, 2015.
  27. ^ 1 2 The GallowsCast Interview. MoviesOnline, Retrieved May 20, 2019.
  28. ^ Figuera, Jesus. Cast And Crew Of 'The Gallows' Discuss Truly Terrifying Film. This Funktional, Retrieved May 20, 2019.
  29. ^ “The Gallows” Wows Fresno Crowd. KMJ, July 1, 2015.
  30. ^ 'The Gallows' holds Hollywood-style premiere in Fresno. ABC30, July 1, 2015.
  31. ^ Mertes, Micah. Nebraska filmmaker scores nationwide release with 'The Gallows'. GO, July 8, 2015.
  32. ^ Schweers, Jory. The Gallows. Beatrice Daily Sun, July 24, 2015.
  33. ^ 'The Gallows' Beatrice red carpet premier. Beatrice daily Sun, July 20, 2015.
  34. ^ טיזר "אתגר צ'ארלי צ'ארלי", סרטון באתר יוטיוב, הערוץ הדרום אמריקאי של "האחים וורנר".
  35. ^ Charlie Charlie… Don’t say his name! The Gallows. The Popping Post, August 27, 2015.
  36. ^ Baig, Mirza. THE GALLOWS (2015) REVIEW!! Moviz Ark. August 9, 2015.
  37. ^ Dewey, Caitlin. The complete, true story of Charlie Charlie, the ‘demonic’ teen game overtaking the Internet. The Washington Post. May 26, 2015.
  38. ^ Reading, Caleb. #CharlieCharlieChallenge Was A Viral Marketing Campaign Because Everything Is Terrible. UPROXX. june 1, 2015.
  39. ^ The Charlie Charlie Challenge Was a Giant Publicity Stunt for a Horror Movie. Project Casting. June 1, 2015.
  40. ^ Zlotnick, Robin. Guff Review: 'The Gallows' Blu-Ray. Guff, October 23, 2015.
  41. ^ Thehee, Joshua. [‘The Gallows’ directors open haunted house at Veterans Memorial Auditorium. The Fresno Bee, october 14, 2015.
  42. ^ The Gallows. Box Office Mojo. Retrieved may 12, 2019.
  43. ^ THE GALLOWS. Rotten Tomatoes. Retrieved May 12, 2019.
  44. ^ The Gallows 2015. Metacritic. Retrieved May 12, 2019.
  45. ^ Johanson, MaryAnn. The Gallows movie review: hang it high. flickfilosopher.com, July 22, 2015.
  46. ^ Sherlock, ben. 10 Best Found-Footage Horror Movies Of All Time, Ranked. Screen Rant, March 7, 2019.
  47. ^ The Gallows (2015) Review. Found Footage Critic, August 30, 2015.
  48. ^ DeMara, Bruce. The Gallows snaps under weight of silly ending. The Star. July 9, 2015.
  49. ^ sobczynski, Peter. THE GALLOWS. RogerEbert.com, July 10, 2015.
  50. ^ Farber, Stephen. 'The Gallows': Film Review. The Hollywwod Reporter.July 9, 2015.
  51. ^ Cook-Wilson, Winston. 'The Gallows' Delivers the Year's Most Illogical Scares. Inverse. July 13, 2015.
  52. ^ Lumenick, Lou. Found-footage thriller ‘The Gallows’ should have stayed lost. New York Post, July 9, 2015.
  53. ^ LaSalle, Mick. ‘The Gallows’: two good ideas in search of a third. San Francisco Chronicle. july 9, 2015.
  54. ^ Hayes, Jeremy. The Best Horror Movies To Watch On HBO Max Right Now. BuzzFeed, february 1, 2022
  55. ^ Squires, John. Looks Like ‘The Gallows 2’ Was Filmed in Secret. Bloody Disgusting. August 29, 2017/
  56. ^ The Gallows Act II – USA, 2017. HorrorPedia. November 19, 2018.
  57. ^ THE GALLOWS ACT II. Upcoming Horror Movies. Retrieved May 13, 2019.
  58. ^ Barton, Steve. Curtains Up on The Gallows 2. Dread Central. Augost 31, 2017.
  59. ^ Scott, Ryan. Happy Death Day 2 and The Gallows 2 Are Both Finished. Movie Web. August 17, 2018.
  60. ^ Hamman, Cody. EXCLUSIVE: TRAILER AND POSTER FOR BLUMHOUSE'S THE GALLOWS ACT II!. Arrow in the Head, September 11, 2019.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגרדום_(סרט)&oldid=36176917"