הגירוש מגן עדן
הגירוש מגן עדן (באיטלקית: La Cacciata dei progenitori dall'Eden) - פרסקו של תומאסו די סר ג'ובאני די מונה קאסאי, המכונה מזאצ'ו מתקופת הרנסאנס המוקדמת (המאה ה-15: 1425–1428) התמונה נמצאת בקפלת בראנקצ'י.
תוכן היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירה מוצג רגע הגירוש של אדם וחוה מגן עדן, סצנה מהברית הישנה. יש הרואים ביצירה זו פריצת דרך באמנות משום שהיא מייצגת את תפיסות העולם החדשות ברנסאנס.
ביצירה חוה מכסה את איבריה, לאחר שאכלה את פרי עץ הדעת. פניה מראות כאב, פיה פעור בזעקה והיא בוכה.
האדם ביצירה שפוף וידיו על פניו.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה פרספקטיבה הבנויה על קווי אלכסון: צל הרגליים שמשתרך מאחורי אדם וחווה, ובעיקר, הקו שמפריד את השמיים מהארץ מעוצב באופן אלכסוני על מנת להדגיש שהדמויות נעות לפנים. קיימת אקצרה בדמותו של מלאך האלוהים שנמצא מעל אדם וחווה, שתורמת אף היא לתחושה של חלל תלת־ממדי. קיימים גם מעברים עדינים בין אזורים מוצללים בגוף של הדמויות באופן שמשווה להן נפח ותלת־ממדיות.
בניגוד ליצירות אמנות מימי הביניים ולאחר מכן, ניתן לראות ביצירה זו הומניזם בולט, זאת בניגוד למסורת האמנותית. יש הרואים בדרך התיאור של אדם וחווה בתמונה כדרך תיאור הרוויה ברגש ואנושיות: סבל, כאב, בושה, זעקה, הבאה לידי ביטוי גם בארשת פניהם של אדם וחווה וגם בתנועות גופם.
זוהי אחת היצירות הראשונות מאז העת הקלאסית שמתארות את גוף האדם באופן שמבקש להיות נטורליסטי. מסיבה זו הפרופורציות האנטומיות אינן מושלמות ואפשר לראות שידיו של אדם קצרות מדי ביחס לגופו, ושידה השמאלית של חוה ארוכה מדי.
צנזורה ושיחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-17, שלוש מאות שנה אחרי שהתמונה צוירה, הדוכס הגדול של טוסקנה, קוזימו השלישי דה מדיצ'י, ציווה להוסיף עלי תאנה שיכסו את ערוותן של שתי הדמויות. העלים נמחקו כשהתמונה עברה ניקוי ושחזור בשנות ה-80 של המאה העשרים.
הבדלים מהתיאור המקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש כמה הבדלים בין התמונה לתיאור שנמצא בספר בראשית:
- בתמונה, אדם וחוה עירומים (ובצנזורה – מכוסים בעלי תאנה); במקרא (בראשית, ג', כ"א) כתוב: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם". (עלי התאנה אמנם מופיעים בסיפור המקראי, אך בשלב מוקדם יותר).
- בתמונה יש רק מלאך (כרוב) אחד; במקרא (בראשית, ג', כ"ד) כתוב: "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים", בלשון רבים.
- בתיאור המקראי אין אזכור של הקשת שמופיע בצד שמאל של התמונה.
- אין אזכור לצבע עורם של אדם וחוה במקרא, בתמונה אדם וחוה לבנים.