הגו-גו'ס
.jpg) | |
| מקום הקמה | לוס אנג'לס |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1978–1985 • 1990 • 1994 • 1999–2022 |
| סוגה | גל חדש • פאוור פופ • פופ רוק • פאנק רוק (בהתחלה) |
| חברת תקליטים |
Beyond Records, I.R.S. רקורדס, A&M רקורדס  |
| פרסים והוקרה |
|
|
gogos | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
בלינדה קרלייל ג'יין וידלין שרלוט קפי ג'ינה שוק קתי ולנטיין מרגו אולבריה אליסה בלו פאולה ג'ין בראון | |
  | |
הגו-גו'ס (באנגלית: The Go-Go's) הייתה להקת רוק נשית אמריקאית שהוקמה בלוס אנג'לס ב-1978[1]. למעט תקופות שבהן מוזיקאיות אחרות הצטרפו לזמן קצר[2][3], חברות הלהקה היו קבועות יחסית וכללו את שרלוט קפי (אנ') בגיטרה מובילה וקלידים, בלינדה קרלייל כסולנית הראשית, ג'ינה שוק (אנ') בתופים, קתי ולנטיין (אנ') בבס וג'יין וידלין (אנ') בגיטרת קצב. הן נחשבות ללהקת הרוק הנשית המצליחה ביותר בכל הזמנים.[4] האלבום הראשון שלהן, שיצא ב-1981, הגיע לראש מצעד האלבומים של בילבורד, וזאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה מאז שאלבום של להקה שכוללת נשים בלבד, שכתבו וניגנו בעצמן את השירים, הגיע להישג הזה[5][6].
החמישייה הגיחה מסצנת הפאנק רוק של לוס אנג'לס של סוף שנות ה-70 ובשנת 1981 הוציאה את אלבום הבכורה המצליח שלה Beauty and the Beat (אנ')[7][4]. האלבום נחשב לאחד מ"אבני הייסוד של הגל החדש בארצות הברית"[8]. הוא כלל שניים מתוך ארבעת השירים של הלהקה שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100 - Our Lips Are Sealed (אנ') (מקום עשרים במצעד[9]) ו-We Got the Beat (אנ') (מקום שני במצעד[9]), ולאחר עליה ארוכה ויציבה האלבום הגיע לראש מצעד האלבומים במרץ 1982[5]. האלבום נשאר בפסגה במשך שישה שבועות רצופים[10], ובסופו של דבר מכר למעלה משני מיליון עותקים[11]. הלהקה הייתה מועמדת לפרס פרס הגראמי לתגלית השנה בטקס פרסי הגראמי ה-24 ב-1982[12][13].
שני אלבומים נוספים הגיעו לאחר מכן: Vacation (אנ') (יצא בשנת 1982) - שמתוכו שיר בעל אותו שם הגיע למקום השמיני במצעד הבילבורד הוט 100[9] ו-Talk Show (אלבום) (אנ') (יצא בשנת 1984), שכלל את הלהיטים " Head over Heels " ו-" Turn to You "[14]. סך הכל הגו-גו'ס מכרו יותר משבעה מיליון עותקים ברחבי העולם[10].
הגו-גו'ס התפרקו ב-1985, וחברות הלהקה יצאו כל אחת לקריירת סולו[7][15]. הן התאחדו מספר פעמים בשנות ה-90, ערכו סיבובי הופעות והוציאו אלבום חדש ב-2001, God Bless the Go-Go's (אנ')[10]. בשנת 2011 הן קיבלו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד[10]. למרות שההופעות של הלהקה ב-2016 הוגדרו כסיבוב הופעות פרידה[16], הלהקה נשארה פעילה במשך מספר שנים לאחר מכן[17][18]. Head over Heels (מחזמר) (אנ'), מחזמר המציג את שירי הגו-גו'ס, רץ בברודוויי בתיאטרון ההדסון בין השנים 2018 ל-2019[19]. הקבוצה נכנסה להיכל התהילה של כותבות השירים[20] ולהיכל התהילה של הרוקנרול ב-2021, וזמן קצר לאחר מכן הודיעה על פירוקה[21].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הגו-גו'ס (באנגלית)
הגו-גו'ס, ברשת החברתית פייסבוק
הגו-גו'ס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הגו-גו'ס, ברשת החברתית אינסטגרם
הגו-גו'ס, סרטונים בערוץ היוטיוב
הגו-גו'ס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר ספוטיפיי
הגו-גו'ס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר Last.fm (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר AllMusic (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר דיזר
הגו-גו'ס, באתר Discogs (באנגלית)
הגו-גו'ס, באתר Songkick (באנגלית)- הגו-גו'ס, באתר Genius
- הגו-גו'ס, באתר SecondHandSongs
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Buckley, Peter; Browton, Ben; Furmanovsky, Jill; Gillett, Charlie (בנובמבר 2003). The Rough Guide Rock: The Definitive Guide to More than 1200 Artists and Bands. Rough Guides. p. 430. ISBN 978-1-84353-105-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ The Long-Lost Go-Go’s: Elissa and Margot, DangerousMinds, 2014-07-31
- ^ Andrea Reiher, The Go-Go's Band Members Then & Now: Where Are They Today?, Heavy.com
- ^ 1 2 "The Go-Go's | Rock & Roll Hall of Fame". אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Zoladz, Lindsay (2020-07-29). "The Go-Go's Made History 38 Years Ago. There's Still More to Their Story". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-08-11.
- ^
איתמר זהר, הרכב הרוק הנשי שעשה היסטוריה חוזר עם שיר חדש וסרט תיעודי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 איתמר זהר, להקת הבנות גו-גוס נפרדת מהקהל בתחתונים, באתר הארץ, 18 במאי 2010
- ^ Eric Allen, Go-Go's: Beauty and the Beat (30th Anniversary Deluxe Edition), American Songwriter, 2011-05-22
- ^ 1 2 3 Gary Trust, The Go-Go’s’ Biggest Billboard Hits, Billboard, 2015-08-17
- ^ 1 2 3 4 Gerrick D. Kennedy, The Go-Go's, Los Angeles Times, 11 באוגוסט 2011
- ^ "Gold & Platinum". RIAA. נבדק ב-28 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Go Go's, Grammy Award Website
- ^ Rock On The Net: 24th Annual Grammy Awards - 1982, Rock On The Net
- ^ "The Go-Go's Songs ••• Top Songs / Chart Singles Discography". musicvf.com.
- ^ Robert Hilburn, GO-GO'S STOP THE BEAT, Los Angeles Times, 1985-05-13
- ^ Craig Rosen, The Go-Go’s Say Goodbye to the Road With Triumphant Homecoming at L.A.’s Greek Theatre, Billboard, 2016-09-01
- ^ Kory Grow, Go-Go's to Return to Touring in Support of Upcoming Showtime Doc, Rolling Stone, 2020-01-22
- ^ The Go-Go's on making up after a divisive lawsuit and playing the Hollywood Bowl's Fourth of July shows, Los Angeles Times, 2018-06-28
- ^ "Head Over Heels". Playbill.com.
- ^ Diop, Arimeta (29 ביוני 2021). "The Women Songwriters Hall of Fame Has Honored Its First Class of Inductees". Vanity Fair.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Scougall, Murray (6 פבר' 2023). "Belinda Carlisle interview: Resurgent singer on how she got her mojo back". sundaypost.com.
{{cite web}}: (עזרה)
