הגבירה משאלוט (ציור)
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
צייר | ג'ון ויליאם ווטרהאוס |
תאריך יצירה | 1888 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב |
230 ס״מ ![]() |
גובה |
183 ס״מ ![]() |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי |
האחווה הפרה-רפאליטית ![]() |
מספר יצירה |
N01543 (גלריית טייט) ![]() |
מיקום | מוזיאון טייט, לונדון |
![]() ![]() |
הגבירה משאלוט (באנגלית: The Lady of Shalott) הוא ציור בצבעי שמן של הצייר האנגלי ג'ון ויליאם ווטרהאוס, שנוצר בשנת 1888. בציור מתוארת הפואמה של אלפרד טניסון בעלת השם הזהה לציור משנת 1832.[1] ווטרהאוס צייר שלוש גרסאות של היצירה, האחרות נוצרו בשנים 1894, הגבירה משאלוט מביטה בלנסלוט ו-"אני חצי עייפה מצללים, אמרה הגבירה משאלוט" בשנת 1915. הגבירה משאלוט היא יצירתו המפורסמת ביותר של ווטרהאוס, והיא ניחנת בסגנון האחווה הפרה-רפאליטית על אף שהיא התפרקה עשורים קודם לכן. בשנת 1894, היצירה נתרמה לציבור על ידי סר הנרי טייט (אנ'), והיא מוצגת לרוב במוזיאון טייט שבלונדון.
אודות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מבוססת על פואמה של אלפרד טניסון. בסיפור ישנה נערה הבורחת מטירה כדי לחפש את אהובה. הדמות של הנערה מבוססת על איילין מאסקלוט (אנ') שחיזרה אחרי סר לנסלוט דו לאק לאחר שהוטלה עליה קללה שאילצה אותה להישאר בטירה קמלוט של המלך ארתור. ווטרהאוס צייר שלוש גרסאות לפואמה, ויצירה זו היא הראשונה מביניהן.
הציור מתאר את סיפורו של אלפרד טניסון "הגבירה משאלוט". על הגבירה מסיפור הוטלה קללה שאוסרת עליה לצאת מביתה או אפילו להסתכל ישירות דרך החלון. הדרך היחידה שלה להביט בעולם היא דרך מראה. הגבירה החלה לסרוג את הנוף שהיא רואה בהשתקפות של החלון במראה. בהזדמנות מסוימת הגבירה מפרה את הקללה ומסתכלת מבעד לחלון. לאחר מכן, היא מחליטה לעזוב את הטירה. בציור ניתן לראות את הגבירה יושבת בסירה ומביטה לאופק.
בקדמת הסירה ישנם צלב ומנורת לילה, ולידם נירות המסמלים את החיים. שני נירות כבויים, ואחד עתיד להיכבות, מה שמסמל את הקרבה למוות. היבט חשוב ביצירה הוא התיאור הריאליסטי שניכר בשמלתה של הגבירה בוהקת בלבן באופן שמודגש על הרקע בגוונים כהים, בתווי פניה העצובים של הגבירה וכדומה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגבירה משאלוט מביטה בלנסלוט ציור שמן על בד מעשה ידי ווטרהאוס, שהושלם בשנת 1894
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Lady of Shalott 1888", Tate Gallery (באנגלית)