אברהם אהרן בורשטין
.gif) | |
| לידה |
ינואר 1867 ט"ו בשבט ה'תרכ"ז קמניץ, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1925 (בגיל 58) י"ט בכסלו ה'תרפ"ו ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| כינוי | הרב מטבריג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תקופת הפעילות |
?–1925 |
| תחומי עיסוק | רבנות בערים שונות בליטא |
| תלמידיו | הרב יצחק זונדל ריף הרב שמואל אהרון יודלביץ |
| חיבוריו | נר אהרון |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת מרכז הרב |
  | |
הרב אברהם אהרן הכהן בורשטין ("הרב מטבריג", ט"ו בשבט ה'תרכ"ז – י"ט בכסלו ה'תרפ"ו; ינואר 1867 – דצמבר 1925) היה רב של כמה עיירות בליטא. בסוף חייו עלה לארץ ישראל ולמשך כתשעה חודשים שימש כראש ישיבת מרכז הרב במקביל לרב קוק, עד לפטירתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקמניץ, בפלך גרודנו של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לרב יהושע הכהן בלומנטל. בגיל ארבע החל ללמוד בחדר. מסופר על ידי חתנו שבגיל 11 הגיע לידיו ספר חידושים בשם "ברית יעקב" של הרב ברוך מרדכי ליפשיץ והילד הצליח למצוא בו טעויות רבות. מעט לפני בר המצווה שלו, נפטר אביו. לאחר ימי האבל הוא נסע לבריסק לבקש מהרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק המלצה כדי שיוכל ללמוד בישיבת וולוז'ין, אך הרב סולובייצ'יק סירב לבקשתו באומרו: "האם לשם כך אתה רוצה לנסוע לוולוז'ין, כדי שתוכל לבטל שם את ערכו של הספר ברית יעקב?"[דרוש מקור]. בעקבות הסירוב נסע הרב בורשטין ללמוד בסוכובוליה, עיר מוצאה של אימו, ובה למד כחצי שנה. לאחר כחצי שנה פגשו הרב של ויסוקי, יהודה לייב משה הלוי יהלום, אשר עמד על חריפותו.
בגיל 16 וחצי נישא לבתו הצעירה של הרב יהלום, והיה סמוך על שולחנו, אולם לאחר שנה ורבע לערך נפטר חותנו, והרב בורשטין נסע ללמוד בעיר מוצאו של חותנו – קיידאן. על תקופת לימודו בקיידאן מסופר שלמד עשרים שעות ביממה בשקידה, לעיתים בעמידה כדי לא להירדם.[1] בגיל 18 הוזמן לכהן כר"מ בישיבת סלובודקה. הוא נשאר שם מספר שנים, עד שעזב את הישיבה בשל אי הסכמה בנוגע לסדרי הלימוד שקבעה הנהלת הישיבה, וכן בשל התנגדותו לשיטת המוסר. היה בין החותמים על מכתב נגד שיטת המוסר בשנת ה'תרנ"ז, וכתב מאמר חריף כנגד בעלי המוסר. בעקבות זאת זכה להתקפות כנגדו מצד תומכי שיטת המוסר.[2]
כהונות רבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא סירב להצעה לכהן בוויסוקי במקום רב אחר בגלל המחלוקת, ובסביבות גיל 24 נתמנה לרב בציטוביאן למשך כשנה וחצי. בשנת 1892 נתמנה לרב בריטובה, בה כיהן עד שנת 1897, ולאחר מכן כיהן כרב בערים אניקשט, סלנט ושדובה, ולבסוף נתמנה לרב של טאורגה (טבריג), שנתנה לו את כינויו "הרב מטבריג". בעיר זו ייסד 'קיבוץ' של תלמידים, וחשובי התלמידים מישיבת סלבודקה וישיבת טלז באו לשמוע את שיעורו בתלמוד ירושלמי. בשנת 1912 הוא השתתף בכינוס היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ.[3]
בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח מטאורגה. לאחר שהואשם על ידי הרוסים בריגול למען גרמניה וניצל רק בנס בעזרת הכומר המקומי, הוא נמלט לפנים רוסיה והיה לראש ישיבה בבוגורודסק ששפת הלימוד בה, בשונה משאר הישיבות, הייתה עברית.[4] לאחר עליית הבולשביקים לשלטון הישיבה נדדה לסרטוב ובהמשך נסגרה והוא נאלץ שוב לנדוד, והיה לרב העיר צ'רקסי באוקראינה.
עלייתו לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תקופה בצ'רקסי שב לטבריג, וממנה עלה לארץ ישראל בתקווה שהדבר ישפר את מצב בריאותו. לקראת עלייתו וכוונתו להתמודד על תפקיד רבה של תל אביב, קיבל מכתב המלצה מהרב מאיר שמחה הכהן.[5] בכ"ו באלול ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. לאחר חזרת הרב קוק ממסע ההתרמה בארצות הברית בעבור מוסדות התורה בירושלים בכ' בכסלו תרפ"ה, התוודע לרב בורשטין ובחודש אדר הזמינו לכהן יחד עמו כראש ישיבת מרכז הרב. הרב בורשטיין עבר לירושלים ותפס מקום מרכזי בישיבה, ולשיעוריו באו גם תלמידים רבים מישיבות אחרות, ביניהם גם כאלה שהסתייגו מדרכה של "מרכז הרב".
הרב בורשטין הספיק לשמש כראש ישיבה במשך כתשעה חודשים בלבד, עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו ה'תרפ"ו (דצמבר 1925). כאשר קיבל הרב צבי יהודה הכהן קוק את הידיעה על פטירתו הוא בכה עליו במשך שלושה ימים.[6] הרב קוק ציווה לכתוב על מצבתו את הכיתוב: "ארז הלבנון אדיר התורה, בחיר גאוני הזמן... הגאון האמיתי פאר הדור...". לאחר מותו המשיכו תלמידיו ללמוד את שיטתו בשיעורים שקיימו לזכרו, אך הוא לא הותיר חותם בישיבה לאורך זמן.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגאון מטבריג הוא אביו של ראובן ברקת, יושב ראש הכנסת השביעית. חתנו, משה פרנקל, הוציא לאור ספר בשם "נר אהרן" בו קיבץ שיעורים, תשובות וחידושים שכתב. נכדו שנקרא על שמו, אברהם אהרן פרנקל, היה לוחם האצ"ל שנהרג בקרב על רמלה במלחמת העצמאות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה צבי נריה, 'לדמותו של ראש-הישיבה "הארי שעלה מבבל" – הרב מטבריג', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 199–204
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ליפשיץ, רבי אברהם בורשטיין זצ"ל, דואר היום, 19 בפברואר 1926, עמ' 8
- 'בורשטיין, ר' אברהם־אהרן ב"ר יהושע־הכהן בלומנטל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 32 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1230).
- הרב אברהם אהרן בורשטיין באתר ישיבת מרכז הרב
- נר אהרן – תולדות חייו, שו"ת וחידושים בתלמוד.
- הרב ראובן דוד בורשטיין (אחיו של הרב אברהם אהרן), דברי רד"ך, עמודים 1–9
- שמריה גרשוני, ראש ישיבת 'מרכז הרב' הנעלם, המעין טבת תשע"א
- איתם הנקין, עוד בענין הרב מטבריג וישיבת 'מרכז הרב', המעין ניסן תשע"א
- שמריה גרשוני, עוד באותו ענין, המעין ניסן תשע"א
- כרטיס הקבר של אברהם אהרן בורשטין, באתר הר הזיתים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך מסופר בהקדמה לספרו "נר אהרן"
- ^ דב כץ, פולמוס המוסר, עמודים 110–140, 234-235. וראו גם: נעם ארנון, רואה האורות ועיר האבות, סמוך לציון הערה 41.
- ^ Jewish Settlement till after World War 1, Tavrig, shtetlinks site.
- ^ האסיפה השנתית של אגודת חובבי שפת עבר במוסקבה, העם, 3 בדצמבר 1916
- ^ רבינו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, הרב זאב אריה רבינר.
- ^ הרב שלמה אבינר, צבי קודש, עמ' 169-168
| הקודם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
ראשי ישיבת מרכז הרב לצד הרב קוק 1924-1935 |
הבא: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| בקרת זהויות |
|
|---|