הבשורות של ביצ'ווינתה

הבשורות של בִּיצְ'וִוינְתָּהּ (בגאורגית: ბიჭვინთის ოთხთავი; בִּיצְ'וִוינְתִּיס אוֹתְחְתָאוִוי) או ארבעת הבשורות של ביצ'ווינתה או הארבעה של ביצ'ווינתה^[1] הוא כתב-יד מאוייר מהמאה ה-12 של ארבע הבשורות כתוב בשפה הגאורגית, שהועתק בכתב הנוסחורי (גאו') הוא נקרא על שם קתדרלת ביצ'ווינתה (קתדרלת פיצונדה) (אנ') בביצ'ווינתה שבאבחזיה, שם התגלה הספר בשנת 1830. כתב היד נמצא כעת במרכז הלאומי לכתבי-יד של גאורגיה, טביליסי, תחת המספר H-2120.^[2]

תיאור והיסטוריה

כתב-היד של הבשורות של ביצ'ווינתה נכתב על קלף והוא מכיל מ-230 דפי פוליו,^[3] במידה 31x23 ס"מ. הטקסט כתוב בכתב נוסחורי הגאורגי בדיו חומה, בשני טורים. הכותרות הן בכתב אֲסוֹמְתַווְרּוּלִי (גאו') בצבע סינגור^[4] מוזהב. כתב היד מכיל שתי מיניאטורות של האוונגליסטים מרקוס ולוקאס. דמותו של מרקוס משתרעת על דף שלם במסגרת דקורטיבית. דמות של נשר ועיטורי אותיות ראשיות בכתב אסומתוורולי (גאו'). עיטור דמוי כיסוי ראש^[5] ותחילית מעוטרת.^[2] צמחייה היא המוטיב העיקרי באיורים ובעיטורים והצבע הכחול הוא הצבע הבולט.

כתב היד כרוך בכריכה כסופה, שהוזמנה - כפי שמספרת כתובת נלווית - על ידי שלמה ובנו אזקאן, נסיכי שרוואשידזה (אנ'), עבור קתדרלת ביצ'ווינתה של התיאוטוקוס (אנ') ("יולדת האל") לרגל ניצחונם לצדם של אלכסנדר השלישי מלך אימרתי (אנ') וָאמֶק השלישי מבית דאדיאני (אנ') נגד בית גוריאלי (אנ') וליפריט השלישי דאדיאני (אנ'). הסברה היא שמדובר בניצחון בקרב בנדזה (גאו') שהתקיים ביוני 1658.

כתב היד התגלה על ידי חיילי הצבא הרוסי כשהוא מונח פתוח על מזבח קתדרלת ביצ'ווינתה שננטשה עם כיבוש האזור ב-1830.^[6] כתב היד הועבר לספרייה הציבורית בסנט פטרסבורג ולאחר מכן הועבר למרכז הלאומי לכתבי-יד של גאורגיה בטביליסי.

תצלומים של הבשורות

בשנת 1888 צולמו הבשורות בסנקט פטרבורג על ידי אבי צילום האדריכלות הרוסית איוון ברשצ'בסקי (רו')

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבשורות של ביצ'ווינתה בוויקישיתוף

Cultural Heritage in Abkhazia, ממשלת הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה, 2015 (באנגלית)

הערות שוליים

^ כתבי-היד הגאורגיים הנקראים אוֹתְחְתָאוִוי (הארבעה; ოთხთავი) כוללים את ארבע הבשורות של ארבעת המבשרים (אנ'). המינוח מוכר בנצרות האורתודוקסית המזרחית (ביוונית τετραευαγγέλιον) (אנ') ומיוחס לבשורות הקנוניות שנמסרו על ידי ארבעת המבשרים (אנ') - הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה על-פי לוקאס והבשורה על-פי יוחנן.
^ ¹ ² Gelenava, Irakli (ed.). Cultural Heritage in Abkhazia [מורשת תרבותית באבחזיה] (PDF) (באנגלית). טביליסי: Meridiani. p. 33.
^ פוליו (אנ') במשמעות של עלה של ספר או כתב יד.
^ סִינְגּוּר (גאו') - צבע אדום ששימש לכתיבת כותרות ואות גדולה בכתבי-יד גאורגיים עתיקים והיה בשימוש נרחב במיניאטורות שבכתבי-היד. החתימה בצוואתו של דוד הבנאי שנמצאת במנזר שיו-מר'ווימה כתובה בצבע סִינְגּוּר.
^ עיטור דמוי כיסוי ראש (אנ') הוא עיטור בכתבי-יד מימי הביניים המודפס בחלל הריק בתחילת פרק. השימוש בכיסויי ראש דקורטיביים בכתבי יד עבר בירושה של המערב מימי הביניים מהפקת ספרים עתיקים וביזנטיים מאוחרים, וזכה לפופולריות מיוחדת בתקופת הרנסאנס.
^ פרסקוביה אובארובה (אנ'), "Христианские памятники - Christian monuments"‏, 1894, עמ' 8

[1] כתבי-היד הגאורגיים הנקראים אוֹתְחְתָאוִוי (הארבעה; ოთხთავი) כוללים את ארבע הבשורות של ארבעת המבשרים (אנ'). המינוח מוכר בנצרות האורתודוקסית המזרחית (ביוונית τετραευαγγέλιον) (אנ') ומיוחס לבשורות הקנוניות שנמסרו על ידי ארבעת המבשרים (אנ') - הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה על-פי לוקאס והבשורה על-פי יוחנן.

[meca-2] ¹ ² Gelenava, Irakli (ed.). Cultural Heritage in Abkhazia [מורשת תרבותית באבחזיה] (PDF) (באנגלית). טביליסי: Meridiani. p. 33.

[3] פוליו (אנ') במשמעות של עלה של ספר או כתב יד.

[4] סִינְגּוּר (גאו') - צבע אדום ששימש לכתיבת כותרות ואות גדולה בכתבי-יד גאורגיים עתיקים והיה בשימוש נרחב במיניאטורות שבכתבי-היד. החתימה בצוואתו של דוד הבנאי שנמצאת במנזר שיו-מר'ווימה כתובה בצבע סִינְגּוּר.

[5] עיטור דמוי כיסוי ראש (אנ') הוא עיטור בכתבי-יד מימי הביניים המודפס בחלל הריק בתחילת פרק. השימוש בכיסויי ראש דקורטיביים בכתבי יד עבר בירושה של המערב מימי הביניים מהפקת ספרים עתיקים וביזנטיים מאוחרים, וזכה לפופולריות מיוחדת בתקופת הרנסאנס.

[6] פרסקוביה אובארובה (אנ'), "Христианские памятники - Christian monuments"‏, 1894, עמ' 8

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]