הביטלס: שמונה ימים בשבוע
הביטלס: שמונה ימים בשבוע (באנגלית: The Beatles: Eight Days a Week – The Touring Years) הוא סרט תיעודי משנת 2016 בבימויו של רון הווארד המתעד את להקת הביטלס במהלך השנים בהן הופיעו מ-1962 עד 1966, מההופעות שלהם במועדון הקאוורן בליברפול ועד להופעה האחרונה שלהם בסן פרנסיסקו בשנת 1966. הסרט יצא לאקרנים ב-15 בספטמבר 2016 בבריטניה ובארצות הברית, וכעבור ימיים עלה לשירות הסטרימינג הולו. הסרט היה מועמד למספר פרסים, ביניהם הסרט התיעודי הטוב ביותר טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-70.
הסרט הופק בשיתוף פעולה עם חברי הביטלס הנותרים, פול מקרטני ורינגו סטאר, ואלמנות הביטלס יוקו אונו ואוליביה הריסון.[1] בנוסף לתפקידו כבמאי, שימש רון גם כמפיק לצד בריאן גרייזר, נייג'ל סינקלייר וסקוט פסוצ'י.[2] הסרט נכתב על ידי מארק מונרו ונערך על ידי פול קראודר.
הסרט גרף 2.9 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-9.4 מיליון דולר בשאר העולם, מתוכם 1.4 מיליון דולר בבריטניה. בישראל הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל דוקאביב,[3] ולאחר מכן בערוץ yes דוקו.[4]
תביעה משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני יציאת הסרט פורסם כי הוא יכלול 30 דקות של צילומים מתוך המופע של הלהקה ב-1965 באצטדיון שיי, שצולמו על ידי חברת ההפקות של אד סאליבן ושודרו בטלוויזיה ב-1966 בתור "הביטלס באצטדיון שיי". ההופעה כללה 11 שירים שצולמו במקור על סרט 35 מ"מ ושוחזרו דיגיטלית ברזולוציית 4K עבור הסרט התיעודי, בנוסף לסאונד מחודש על ידי ג'יילס מרטין, בנו של מפיק הביטלס ג'ורג' מרטין.[5] ב-12 בספטמבר 2016, שלושה ימים לפני הקרנת הבכורה של הסרט, Apple Corps ו-Subafilms Ltd נתבעו על ידי נציגיו של סיד ברנשטיין, האמרגן של ההופעה באצטדיון שיי ב-1965, שנפטר ב-2013. על פי התביעה, השימוש בחומר המצולם היה בגדר הפרת זכויותיו של ברנשטיין על הקלטות המאסטר מהאירוע. התובעים, חברת Sid Bernstein Presents, ביקשו צו מניעה נגד פרסום הצילומים בסרט. התביעה הוגשה לאחר שפנייה קודמת למשרד זכויות היוצרים נדחתה. עורך הדין של Apple Corps תיאר את התביעה כ"תביעת סרק", היות שלברנשטיין היה הסכם עם הנהלת הלהקה לגבי זכויות הסרט, וכן ציין כי ברנשטיין עצמו מעולם לא הגיש תביעה כלשהי במהלך חייו. למרות זאת, תיעוד ההופעה באצטדיון שיי נותר רק בגרסת הסרט שהוקרנה בבתי הקולנוע, ואינו זמין בגרסאות הביתיות של הסרט. ביולי 2017 נדחתה התביעה.[6]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טקס פרסי הגראמי ה-59 - פרס הסרט המוזיקלי הטוב ביותר.[7]
- טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-70 - מועמד לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר.[8]
- טקס פרס סטלייט ה-21 - מועמדות לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר.[9]
- טקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-69 - פרסים על עריכת הסאונד ומיקס סאונד לתוכנית לא-עלילתית לג'ון מייקלס, הריסון מייל, דן קניון, ויל דיגבי ומליסה מואיק; מועמדות לפרסי הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר לתוכנית לא-עלילתית, העריכה הטובה ביותר לתוכנית לא-עלילתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הביטלס: שמונה ימים בשבוע
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mark Jefferies, Yoko Ono is part of the Beatles now, says Sir Paul McCartney, The Mirror, 2016-08-14 (באנגלית)
- ^ WATCH THE TRAILER FOR 'THE BEATLES: EIGHT DAYS A WEEK - THE TOURING YEARS' | The Beatles, www.thebeatles.com
- ^ מה גרם לחברי הביטלס לברוח במשאית קירור? דוקאביב על קצה המזלג, באתר www.maariv.co.il, 2017-05-09
- ^ "אנשים אינם חיות": ההופעה של הביטלס שיצרה מהפכה פוליטית - וואלה תרבות, באתר וואלה, 2017-05-16
- ^ Randy Lewis, The Beatles' 1965 Shea Stadium film due in theaters in September, Los Angeles Times, 2016-07-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ A. B. C. News, The Beatles' Apple Corps wins copyright-infringement lawsuit over 1965 Shea Stadium concert footage, ABC News (באנגלית)
- ^ "'The Beatles: Eight Days a Week' Producer Nigel Sinclair 'Honored' by Best Music Film Grammy Nomination". Billboard. ארכיון מ-4 בנובמבר 2017. נבדק ב-8 בדצמבר 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Bafta winners 2017, full list: victory for La La Land and I, Daniel Blake". The Telegraph. 13 בפברואר 2017. ארכיון מ-12 בפברואר 2017. נבדק ב-13 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The International Press Academy Announces Winners for the 21 Annual Satellite Awards" (PDF). International Press Academy. 18 בדצמבר 2016. ארכיון (PDF) מ-4 בפברואר 2017. נבדק ב-19 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)