הבחירות לראשות עיריית מוסקבה (1996)
| |||||||||||
| הבחירות לראשות עיריית מוסקבה 1996 | |||||||||||
| 16 ביוני 1996 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 63.49% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||
| מועמד | יורי לוז'קוב | אולגה סרגייבה | |||||||||
| מפלגה | עצמאי | מועמדת עצמאית | |||||||||
| אחוזים | 88.59 | 4.9 | |||||||||
| הזוכה: יורי לוז'קוב | |||||||||||
הבחירות לראשות העיר מוסקבה 1996 התקיימו ב-16 ביוני, בו זמנית עם הבחירות לנשיאות. בבחירות זכה בניצחון מוחץ יורי לוז'קוב.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי התפטרותו של גבריאיל פופוב ב-6 ביוני 1992 לראש העיר של מוסקבה נבחר, סגן ראש עיריית מוסקבה דאז יורי לוז'קוב. הניסיונות של מועצת העיר לקרוא לבחירות מוקדמות בוטלו על ידי בית המשפט.[1] חוק הבחירות לראש העיר של מוסקבה שהחליף את תקנות 1991[2] אומץ על ידי הפרלמנט העירוני ב-27 בספטמבר 1995. בהתאם לחוק זה כהונתו של ראש העיר הופחתה ל-4 שנים ובהתאם לצו מיוחד של הנשיא[3] מועד הבחירות הוכרז כ-16 יוני 1996.
מועמדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניצחונו של יורי לוז'קוב בבחירות האלה לא היה מוטל בספק. בנוסף לפופולריות העצומה של ראש העיר בקרב המוסקבאים השפיע על כך גם חולשת המועמדים האחרים. היריב הוותיק לראשות העיר (שאפילו הכריז במהלך אירועי אוקטובר 1993 כ"ראש האדמיניסטרציה של מוסקבה"[4]) אלכסנדר קראסנוב, כמו גם מועמדת השמאל אולגה סרגייבה, שלא זכתה לתמיכת המפלגה הקומוניסטית. השתתפותו של ואלרי שנצב כמועמד לתפקיד סגן ראש העיר, לצד לוז'קוב אפשרה ללוז'קוב למשוך חלק משמעותי מציבור הבוחרים הקומוניסטי. מועמד מינורי נוסף בשם ולדימיר פילוננקו השתתף בבחירות, אך לא היה לו כל סיכוי בבחירות שהיוו ניצחון מוחץ ללוז'קוב.[5]
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | מועמדים | % | |
|---|---|---|---|
| לראש העיר | לסגן ראש העיר | ||
| 1. | יורי לוז'קוב | ואלרי שנצב | 88,49 |
| 2. | אולגה סרגייבה | סטניסלב טרחוב | 4,94 |
| 3. | אלכסנדר קראסנוב | א. מוסקביצ'ב | 3,31 |
| 4. | ולדימיר פילוננקו | א. צ'ומאקוב | 0,26 |
| נגד כולם | 1,72 | ||
| הצבעות פסולות | 1,28 | ||
| אחוז המצביעים בבחירות | 63,49 | ||
| כמות הבוחרים | 7,014,492 | ||
מאחר שהבחירות לראש העיר נערכו במוסקבה יחד עם הבחירות לנשיאות ומספר גדול של מצביעים הופנו לאזורים אחרים, המספר הכולל של הבוחרים משתנה מנתון לנתון. במקרה השני המספר עמד על 6,827,753 אנשים, אם סופרים את אחוז הקולות מהם, נראה שבפועל לוז'קוב קיבל את תמיכת 95% מהקולות.[6]
