הבחירות לנשיאות מצרים (2012)

	הבחירות לנשיאות מצרים
	סיבוב ראשון 23–24 במאי ; סיבוב שני 16–17 ביוני
	הזוכה: מוחמד מורסי

הבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2012 (בערבית: انتخابات الرئاسة المصرية للعام 2012) הן הבחירות החופשיות הראשונות לנשיאות מצרים. הבחירות התקיימו בעקבות נפילת השלטון במדינה. הסיבוב הראשון של הבחירות התקיים ב-23–24 במאי 2012 והתמודדו בו 12 מועמדים; הסיבוב השני של הבחירות, בו ניצח המתמודד מוחמד מורסי את אחמד שפיק, נערך ב-16–17 ביוני לאחר שלא הושגה הכרעה בסיבוב הראשון^[1].

זו מערכת הבחירות השנייה בתולדות מצרים בה התמודדו יותר ממועמד אחד; (הפעם הקודמת הייתה בבחירות 2005). וכן היו אלו הבחירות הראשונות לנשיאות לאחר ההפיכה במדינה.

כללים

כללי הבחירות פורסמו ב-30 בינואר 2012. נקבע כי מועמד חייב להיוולד במצרים להורים מצרים, אסור שיחזיק באזרחות כפולה ואסור שיהיה נשוי למי שאינו אזרח מצרי. כדי להיות מועמד דרוש תמיכה של 30 חברי פרלמנט או חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה^[2]. על פי ועדת הבחירות המצרית, הליך הרישום החל ב-10 במרץ 2012^[3] והסתיים ב-7 באפריל.

מועמדים

לפני הסיבוב הראשון, 23 מועמדים נרשמו רשמית למרוץ^[4], חלק מהמועמדים פרשו בטרם ההרשמה ועשרה מועמדים נפסלו סופית בפני ועדת הבחירות המצרית, לאחר שניתן להם אפשרות ערעור בפני הוועדה עצמה. ביניהם ניתן למצוא שלושה מועמדים מרכזיים. הראשון, סגן הנשיא וראש המודיעין המצרי תחת משטרו של מובארק, עומר סולימאן, בשל היעדר כ-1000 חתימות ממחוז אחד, השני, המועמד הסלפי אבו איסמעיל, בשל אזרחותה האמריקאית של אמו והשלישי, מועמד האחים המוסלמים למרוץ, ח'יירת א-שאטר, בשל עברו הפלילי (ישב בכלא של הממשל הקודם של מובראק, בשל פעילותו במסגרת האחים המוסלמים שהיה בזמנו בלתי חוקי). החלטתה של ועדת הבחירות המצרית היא סופית ולא ניתן לערער עליה^[5]^[6]. ב-23 באפריל אישרה המועצה הצבאית חוק שעבר בפרלמנט הנשלט על ידי האיסלמיסטים ובו איסור על ראשי ממשלות לשעבר, סגני נשיא ושאר חברי מפלגת השלטון הבכירים תחת מובראק לרוץ למשרה ציבורית למשך 10 שנים, ובכך, למעשה, נפסלה המועמדות ה-11 במספר הפסילות, זו של ראש הממשלה לשעבר אחמד שפיק, שכיהן כראש ממשלה תחת ממשלו של מובראק. החוק והפסילה החדשה אושרו גם על ידי ועדת הבחירות המצרית [1] [2]. החוק החדש לא הוחל על מועמדותו של עמר מוסא שכן אינו חל על דרגים ברמת שר [3] [4], הדרג בו כיהן מוסא בממשלו של מובראק (ראו הערה להלן)^[7].

ב-25 באפריל קיבלה ועדת הבחירות את ערעורו של אחמד שפיק כנגד החלטתה הקודמת של הוועדה לפסול את מועמדותו למרוץ לנשיאות (ובכך עמדה הרשימה הסופית על סך של 13 מועמדים כשרים) וכן ועדת הבחירות הצהירה כי "חוק הצינון" החדש גם יובא בפני בית המשפט החוקתי כדי לקבוע האם הוא חוקתי, כפי שנתבקש בערעור [5]. ב-26 באפריל הכריזה ועדת הבחירות על רשימת המועמדים הסופית [6] [7]. ב-16 במאי 2012 פרש מהמרוץ מועמד פחות מרכזי בשם מוחמד פאוזי עיסא, לטובת המועמד עמר מוסא, כשהוא משאיר בכך את רשימת המועמדים הסופית על סך 12 מועמדים [8] [9]. יומיים לפני הסיבוב השני, אליו העפילו מוחמד מורסי ואחמד שפיק, "חוק הצינון" נידון בפני בית המשפט החוקתי שקבע שהחוק אינו חוקתי ומפר את עקרון השוויון ובכך בית המשפט הסיר סופית כל מכשול בפני מועמדותו של שפיק במרוץ לנשיאות, אך זה האחרון הפסיד בסיבוב השני למתחרהו מוחמד מורסי.

מועמדים כשרים מרכזיים

מועמדים כשרים מרכזיים
שם מועמד	הערות	אידאולוגיה	מפלגה
עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח	מזכ"ל האיגוד הרפואי הערבי ולשעבר חבר לשכת ההדרכה של האחים המוסלמים	איסלמיסט ושמרן המשלב אלמנטים ליברלים	עצמאי (מפלגת א-נור הסלפית, מפלגת אל-וסט האיסלמית-מתונה ומפלגת הזרם המצרי המרכזי הודיעו על תמיכה באל-פתוח [10] [11])
חאלד עלי	עורך דין ופעיל למען עובדים. לשעבר ראש המרכז המצרי לזכויות כלכליות וחברתיות (ECESR), ממייסדי "מרכז החוק הישאם מובארק"(HMLC)	ליברליזם חברתי, זכויות האדם, שמאל	עצמאי
מוחמד סלים אל עווא	לשעבר המזכיר הכללי של "האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת המוסלמים" וראש "האגודה המצרית לתרבות ודיאלוג"	שמרנות	עצמאי
הישאם בסטאוויסי	שופט מצרי וסגן נשיא בית המשפט המצרי לערעורים. מועמד מפלגת האיגוד המקצועי הלאומית הפרוגרסיבית (טגאמו) .	ליברליזם חברתי	מפלגת האיגוד המקצועי הלאומית הפרוגרסיבית (טגאמו)
אבו אל עז אל חרירי	חבר פרלמנט מטעם מפלגת "המהפכה ממשיכה", ומועמד מפלגת "הברית העממית הסוציאליסטית".	שמאל	הברית העממית הסוציאליסטית
מוחמד מורסי	יו"ר מפלגת החירות והצדק. מועמד מחליף לאחים המוסלמים, במקום חירת א-שאטר.	איסלמיסט, שמרן ומועמד האחים המוסלמים	מפלגת החירות והצדק
עמר מוסא	בעבר כיהן כמזכ"ל הליגה הערבית וכשר החוץ של מצרים.	מרכז	עצמאי
חמדין סבאחי	מנהיג המפלגה הנאצריסטית "כבוד".	סוציאליזם, נאצריזם	מפלגת כבוד
אחמד שפיק [12]	לשעבר מפקד חיל האוויר המצרי וראש הממשלה האחרון תחת הממשל הקודם של חוסני מובארכ.	מרכז	עצמאי

מועמדים כשרים נוספים

עבדאללה אל-אשעל - עוזר שר החוץ הקודם, שגריר בדימוס. מועמד מפלגת האותנטיות.
מחמוד חוסאם - כעצמאי קיבל חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה. נשיא מפלגת "ההתחלה".
חוסאם חייר עללא - מועמד "מפלגת השלום הדמוקרטי" ומראשי המודיעין המצרי לשעבר^[8]

מועמדים מרכזיים שנפסלו

מועמדים מרכזיים שנפסלו [13]
שם מועמד	הערות	אידאולוגיה	מפלגה
חאזם סלאח אבו איסמעיל	סלאפי^[9]. דמות שמרנית ביותר^[10] ומגיש טלוויזיה.	סלפיה, שמרנות	מפלגת א-נור
איימן נור	מייסד המפלגה הליברלית אל-ע'ד ומנהיג מפלגת אל-ע'ד ת'ורה.	ליברליזם	מפלגת אל-ע'ד ת'ורה
ח'יירת א-שאטר	איש עסקים וסגן המדריך העליון של האחים המוסלמים במצרים. מועמד האחים המוסלמים לנשיאות.	שמרנות, האחים המוסלמים	מפלגת החירות והצדק
עומר סולימאן	גנרל וראש המודיעין המצרי תחת חוסני מובראכ	מרכז, לאומיות	עצמאי

מועמדים נוספים שנפסלו

אחמד עוואד אל סעידי - מועמד המפלגה הלאומית של מצרים
אבראהים אלג'ריב - כעצמאי קיבל חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה.
אשראף בראמה - נשיא מפלגת "מצר אל-קננה".
חוסאם חיירת - מועמד "המפלגה הסוציאליסטית הערבית מצרית"
ממדוח קוטב - לשעבר מזכ"ל המודיעין הכללי של מצרים, מועמד "מפלגת הציוויליזציה".
מורתדא מנסור - לשעבר יו"ר מועדון הספורט א-זמאלכ. מועמד "המפלגה הלאומי של מצרים".

מועמדים שפרשו

תוצאות

אל הסיבוב השני העפילו שני המועמדים שזכו במספר הקולות הרב ביותר, מוחמד מורסי ואחמד שפיק.

מועמד	מפלגה	סיבוב ראשון		סיבוב שני
מועמד	מפלגה	קולות	%	קולות	%
מוחמד מורסי	מפלגת החירות והצדק	5,764,952	24.78	13,230,131	51.73%
אחמד שפיק	עצמאי	5,505,327	23.66	12,347,380	48.27%
חמדין סבאחי	מפלגת כבוד	4,820,273	20.72
עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח	עצמאי	4,065,239	17.47
עמר מוסא	עצמאי	2,588,850	11.13
מוחמד סלים אל עווא	עצמאי	235,374	1.01
חאלד עלי	עצמאי	134,056	0.58
אבו אל עז אל חרירי	הברית העממית הסוציאליסטית	40,090	0.17
הישאם בסטאוויסי	טגאמו	29,189	0.13
מחמוד חוסאם	עצמאי	23,992	0.10
מוחמד פאוזי עיסא	מפלגת הדור הדמוקרטית	23,889	0.10
חוסאם חייר עללא	מפלגת השלום הדמוקרטי	22,036	0.09
עבדאללה אל-אשעל	מפלגת האותנטיות	12,249	0.05

סך כל הקולות הכשרים		23,265,516	98.28%	25,577,511	96.81%

פתקים לבנים או פסולים		406,720	1.72	843,252	3.19%
אחוזי הצבעה		23,672,236	46.42	26,420,763	51.85%
לא הצביעו		27,324,510	53.58	24,538,031	48.15%
בעלי זכות הבחירה		50,996,746		50,958,794

מקור: אל אהראם, הכרזת התוצאות של הסיבוב הראשון מטעם ועדת הבחירות העליונה, הכרזת התוצאות של הסיבוב השני מטעם ועדת הבחירות העליונה

ב-30 ביוני 2012 הושבע הנשיא הנבחר מוחמד מורסי לתפקידו. סמכויותיו של הנשיא, כמו גם חוקה קבועה למצרים, טרם נקבעו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לנשיאות מצרים בוויקישיתוף

האתר הרשמי של ועדת הבחירות המצרית (בערבית)
מעקב בחירות, jadaliyya.com (אנגלית וערבית)
מוסף הבחירות של אל-מסרי אל-יום (באנגלית)
מוסף הבחירות של אל-אהראם (באנגלית)
הפוליטיקה החדשה של מצרים שמה את הקשרים עם ישראל למטרה, .דיילי סטאר לבנון, 24 באפריל 2012 (אנגלית).
הבחירות לנשיאות מצרים: 13 המועמדים, BBC, ה-26 באפריל 2012 (אנגלית)
חיים איסרוביץ', מצרים בוחרת: הכירו את החמישייה הפותחת, באתר nrg‏, 22 במאי 2012
ניר יהב‏, בחירות היסטוריות: 13 מתמודדים על נשיאות מצרים, באתר וואלה, 23 במאי 2012

הערות שוליים

^ מידע על הבחירות מאתר הבוסטון
^ מידע מאתר ה-BBC
^ מידע מאתר אל-אהראם
^ רשימת המועמדים לנשיאות
^ Electoral commission upholds ban on 10 presidential candidates, אל אהראם, 17 באפריל 2012
^ Presidency poll on time, אל אהראם, 19-25 באפריל 2012
^ מוסא כיהן 10 שנים כמזכ"ל הליגה הערבית, אך זו אינה הסיבה שהוא לא נפסל. ראשית כי חסר לו כמה חודשים ל-10 שנים הללו בספירה מיום כניסת החוק לתוקף (היום בו הודח מובראק), ושנית בשל מה שצוין לעיל - כי החוק אינו תקף לגבי בכירים בממשל מובראק בדרגת שר, הדרגה בה כיהן מוסא, כך שסעיף ה-10 שנים כלל אינו רלוונטי אליו.
^ אבי יששכרוף, פורסמה רשימת המועמדים הסופית לנשיאות מצרים, באתר הארץ, 26 באפריל 2012
^ egyptindependent
^ bikyamasr.com

[1] מידע על הבחירות מאתר הבוסטון

[2] מידע מאתר ה-BBC

[3] מידע מאתר אל-אהראם

[4] רשימת המועמדים לנשיאות

[5] Electoral commission upholds ban on 10 presidential candidates, אל אהראם, 17 באפריל 2012

[6] Presidency poll on time, אל אהראם, 19-25 באפריל 2012

[7] מוסא כיהן 10 שנים כמזכ"ל הליגה הערבית, אך זו אינה הסיבה שהוא לא נפסל. ראשית כי חסר לו כמה חודשים ל-10 שנים הללו בספירה מיום כניסת החוק לתוקף (היום בו הודח מובראק), ושנית בשל מה שצוין לעיל - כי החוק אינו תקף לגבי בכירים בממשל מובראק בדרגת שר, הדרגה בה כיהן מוסא, כך שסעיף ה-10 שנים כלל אינו רלוונטי אליו.

[8] אבי יששכרוף, פורסמה רשימת המועמדים הסופית לנשיאות מצרים, באתר הארץ, 26 באפריל 2012

[9] yptindependent

[10] yamasr.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]