הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2011

	הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2011
	2 במאי 2011
	יושב הראש הממונה: סטיבן הרפר

הבחירות הפרלמנטריות בקנדה נערכו ב-2 במאי 2011 על מנת לבחור את חברי בית הנבחרים של קנדה כחלק מהפרלמנט הקנדי ה-41.

הבחירות הוכרזו על ידי המושל הכללי דייוויד ג'ונסטון ב-26 במרץ. ראש הממשלה, סטיבן הרפר, המליץ למושל הכללי לפזר את הפרלמנט לאחר שהעביר הצעת אי אמון נגד הממשלה. כמה ימים קודם לכן, האופוזיציה דחתה את הצעת התקציב של ממשלת המיעוט השמרנית.^[1]

המפלגה השמרנית נותרה בשלטון, והפכה לסיעת הרוב בפרלמנט עם 53% מהמושבים. זוהי הפעם הראשונה מאז 1988 שמפלגת ימין הקימה ממשלת רוב. המפלגה הליברלית, שזכתה לפעמים לכינוי "מפלגת השלטון הטבעית", נגחעה לראשונה למקום השלישי וקיבלה את מספר המושבים המועט ביותר בתולדותיה. גם בלוק קוויבק איבד מרבית מכוחו. בניגוד לכך, המפלגה הדמוקרטית החדשה בראשות ג'ק לייטון זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בתולדותיה (בין השאר בזכות פריצת דרך בקוויבק), מה שאיפשר לה להוביל את האופוזיציה בפעם הראשונה בתולדותיה. לראשונה, נבחרה נציגה ממפלגת הירוקים.

תוצאות

מפלגה	קולות	%	מושבים	+\-
המפלגה השמרנית	5,835,270	39.63%	166	23+
המפלגה הדמוקרטית החדשה	4,512,411	30.65%	103	66+
המפלגה הליברלית	2,783,076	18.9%	34	33-
בלוק קוויבק	891,425	6.05%	4	45-
הירוקים	572,095	3.89%	1	1+
עצמאים	72,861	0.49%	0	2-
אחרים	56,842	0.39%	0	-
בסך הכל	14,723,980	100%	308

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2011 בוויקישיתוף

הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2011, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Wells, Paul (5 במאי 2011). "The untold story of the 2011 election: Chapter 2". Maclean's. ארכיון מ-23 באפריל 2012. נבדק ב-19 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[macleans1-1] Wells, Paul (5 במאי 2011). "The untold story of the 2011 election: Chapter 2". Maclean's. ארכיון מ-23 באפריל 2012. נבדק ב-19 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[1]