הארצת מאדים

הארצת מאדים הוא התהליך ההיפותטי לשינוי מכוון של האקלים ושל פני השטח במאדים, במטרה ליצור שטחים גדולים במאדים, המתאימים להתיישבות בני אדם. בכך תהפוך ההתיישבות על מאדים לבטוחה יותר ובת־קיימא.

ישנם כמה רעיונות לדרך שבה תתבצע ההארצה, חלקם בעלות כלכלית גבוהה ובמחיר פגיעה במשאבי טבע, ואחרים שניתן לבצע עם טכנולוגיה בת־השגה.

מוטיבציה ואתיקה

אם וכאשר תתרחש התפוצצות אוכלוסין על פני כדור הארץ, דרישה למשאבים עשויה להפוך את ההתיישבות של בני אדם על גרמי שמיים (בנוסף לכדור הארץ) להכרחית.

התיישבות בחלל תאפשר ניצול של משאבי החומר והאנרגיה במערכת השמש.

במובנים רבים, מאדים הוא כוכב הלכת ה"ארצי" ביותר במערכת השמש. אף על פי שלמאדים הייתה בעבר סביבה דומה לכדור הארץ, במרוצת השנים הוא איבד את המים והאטמוספירה שהיו לו.

שיקול אתי מרכזי נגד הארצת מאדים הוא הפגיעה בצורות החיים שאולי קיימות בו.

אתגרים ומגבלות

הסביבה במאדים מביאה עמה מספר אתגרים להארצה שעשויים להגביל את היקפה.

כוח משיכה ולחץ נמוך

כוח המשיכה על פני השטח במאדים קטן פי 2.5 בערך מזה של כדור הארץ ואין מספיק ידע על מנת למנוע בעיות בריאות הקשורות להיעדר משקל.

האטמוספירה של מאדים מכילה ברובה פחמן דו־חמצני, והלחץ שלו הוא רק 1% מהלחץ בכדור הארץ בגובה פני הים.

מאבק בתופעות מזג אוויר בחלל

חוסר המגנטוספירה במאדים מציב אתגרים מול הקרינה הסולארית ושמירה על אטמוספירה.

**השוואת אטמוספירות**
	מאדים	כדור הארץ
לחץ	0.6 פסקל	101.3 פסקל
פחמן דו־חמצני (CO2)	96.0%	0.04%
ארגון (Ar)	2.1%	0.93%
חנקן (N₂)	1.9%	78.08%
חמצן (O₂)	0.145%	20.94%

שיטות ואסטרטגיות

הארצת מאדים תהיה כרוכה בשלושה שינויים עיקריים: בניית האטמוספירה, חימומה ומניעת פיזור האטמוספירה לחלל החיצון.

האטמוספירה במאדים דלילה באופן יחסי ובעלת לחץ נמוך מאוד. האטמוספירה מכילה בעיקר פחמן דו־חמצני (שהוא גז חממה) ולכן ברגע שהאטמוספירה תתחיל להתחמם הפחמן דו־חמצני עשוי לשמר חום קרוב לפני השטח.

בנוסף, החימום אמור לגרום לפחמן דו־חמצני נוסף להיכנס לאטמוספירה מהעודפים בקטבים דבר שיתרום לאפקט החממה. משמעות הדבר היא ששני התהליכים של בניית האטמוספירה וחימומה מעצימים אחד את השני ומגדילים את סיכויי ההארצה.

המסת פחמן דו־חמצני

יש כיום מספיק פחמן דו־חמצני (CO2) בצורה של קרח יבש באדמת מאדים בקוטב הדרומי, שבאמצעות חימום האקלים בכמה מעלות יעלה את הלחץ האטמוספירי לרמה הדומה לזו בהר אוורסט. אף על פי שבני אדם לא יוכלו לנשום באסטמוספירה זו, העלאת הלחץ שלעצמה תייתר את הצורך בחליפות לחץ. נוסף לכך, פיטופלנקטון יוכלו להמיר את הפחמן דו־חמצני המומס לחמצן.

ייבוא פחמימנים

דרך נוספת ליצירת אטמוספירה במאדים היא באמצעות ייבוא מתאן או פחמימנים אחרים, הנפוצים באטמוספירה ובפני השטח של טיטאן. המתאן, שיתאדה לתוך האטמוספירה יעזור ביצירת אפקט החממה המבוקש.

שימוש במראות מסלוליות

הכנסה של מראות העשויות משכבה דקה של פוליאסטר (BoPET) המצופה באלומיניום למסלול סביב מאדים יכולה לעזור בחימום פני השטח של מאדים במטרה לעודד את אפקט החממה. ניתן למקם את המראות כך שהן יהיו קבועות במקומן ביחס למאדים ומופנות כלפי הקטבים במטרה להפשיר את הקרח הקיים שם.

הפצצת הקטבים

בניגוד לפתרונות הקודמים שייארכו זמן רב וייקחו הרבה כסף היזם אילון מאסק מציע פתרון פשוט יותר אך מסוכן^[1]^[2] ולפיו יש להפציץ את שני הקטבים של מאדים בפצצות אטום מה שיגרום לשחרור כמות עצומה של פחמן דו-חמצני המוחזק על פני השטח של הכוכב ובכך יעבה ויחזק את האטמוספירה. כמו כן, התהליך יוכל תאורטית להעלות את הטמפרטורות כך שהמים יוכלו להישאר במצב נוזלי.