לדלג לתוכן

האנדרטה ליום האדמה בסח'נין

האנדרטה ליום האדמה בסח'נין
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם יום האדמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סח'נין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
אדריכל עבד עאבדי, גרשון קניספל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°51′43″N 35°17′47″E / 32.861964203259°N 35.296361269319°E / 32.861964203259; 35.296361269319
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האנדרטה ליום האדמה היא אנדרטה בסח'נין לזכר הרוגי אירועי יום האדמה ב-1976. האנדרטה תוכננה בשיתוף פעולה של גרשון קניספל ועבד עאבדי.

הקמת האנדרטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־30 במאי 1976 הכריז הוועד הערבי להגנת הקרקעות על שביתה כללית כמחאה על הפקעת אדמות סח'נין לטובת הקמת העיר היהודית כרמיאל. ההכרזה זכתה להענות נרחבת בקרב ערביי ישראל ולוותה במחאות סוערות בסח'נין, עראבה ודיר חנא, לצד מקומות אחרים. משטרת ישראל לא הצליחה להתמודד עם ההפגנות ופנתה לעזרת צה"ל. בהפגנות נהרגו שישה מפגינים; ארבעה על ידי צה"ל ושניים על ידי המשטרה. שלושה מהם, ח'דיגה שואהנה, רג'א אבו ריא, וח'דר ח'לאילה נהרגו בסח'נין ועוד אחד, ח'יר יאסין, נהרג בעראבה. בנוסף נהרגו מוחסן טאהא בכפר כנא וראפת זוהירי במחנה הפליטים נור א-שמס. האירועים הביאו לציון יום האדמה בקרב ערביי ישראל ביום זה.

לאחר האירועים החליטה הוועדה למען ההגנה על הקרקעות להקים אנדרטה בסח'נין שתנציח את ששת ההרוגים, שמתוכם שלושה היו תושבי העיר. הוועדה יצרה קשר עם עבד עאבדי, באותם ימים אמן צעיר מחיפה, שיקים את האנדרטה. עבדי חשש שבשל העבודה על האנדרטה ירדף על ידי השלטון ולכן פנה לפסל גרשון קניספל להצטרף אליו בהקמת האנדרטה. האמנים יצרו שתי אנדרטאות זה ליד זה. האנדרטה הקטנה יותר מבין השניים היא פסל של מחרשה ומולה עומדת האנדרטה המרכזית והמסיבית המתעסקת ביחסים בין האדם לאדמה. האנדרטה בנויה בצורת סרקופג ובארבע פאותיו תבליטים, בצד אחד אנשים מושיטים יד אל האדמה בצורות שונות ובצד אחר אנשים שרויים על האדמה הנראים ללא רוח חיים. האנדרטה ממוקמת בבית הקברות המוסלמי, אך אין עליה סממנים דתיים למעט המילה שהיד, שהפכה להיות גם מונח חילוני בלאומיות הערבית והפלסטינית.[1] בקדמת האנדרטה מופיעים שמות ההרוגים, מתחת לאלו ציטוט מהקוראן "הם הקריבו את עצמם שנוכל לחיות.." המהווה שימוש חילוני-לאומי בפסוק מהקוראן. מאורעות יום האדמה והקמת האנדרטה היו הפעם ראשונה שהלאום הפלסטיני וחיבורו אל האדמה קיבלו ביטוי במרחב הציבורי.[2]

סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסח'נין עבד עאבדי וגרשון קניספל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הוצגה בחיפה וביפו תערוכה שמתחקה אחר הקמתה של האנדרטה בסח'נין ב-1976, והכילה אלמנטים מתכנון האנדרטה וביניהם המודל הראשוני, הדפסים וציורים ואלו לצד צילומים מסח'נין בהפגנות יום האדמה לאחר הקמת האנדרטה. התערוכה לוותה גם בטקסטים שהופיעו במארז דפוס שיצא לאור ב-1978, וכלל מאמרים של סמיח אל קאסם,[3] גרשון קנספל, עבד עאבדי ויהושוע סובול.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תמיר שורק, Memory and Identity: The Land Day Monument, ISIM Newsletter, 2002
  2. ^ טל בן צבי, סיפורה של אנדרטה: יום האדמה בסכנין 1976–2006 - עבד עאבדי וגרשון קניספל, באתר גלריית הגר
  3. ^ סמיח אל קאסם, דם ואדמה, קטלוג -מארז 1978, באתר גלריית הגר
  4. ^ יהושע סובול, ליצור יצירה משותפת, קטלוג -מארז 1978, באתר גלריית הגר