האישה הנעלמת
 | |
| בימוי |
רייף פיינס  |
|---|---|
| תסריט |
אבי מורגן |
| עריכה |
ניקולס גסטר |
| שחקנים ראשיים |
פליסיטי ג'ונס (אלן טרנן) רייף פיינס (צ'ארלס דיקנס) טום הולנדר (וילקי קולינס) מייקל מרקוס (צ'ארלס דיקנס הבן) ג'ואנה סקנלן (קתרין דיקנס) טום בורק קריסטין סקוט-תומאס מישל פיירלי ג'ון קוונה Philippe Smolikowski פרדיטה ויקס |
| מוזיקה |
אילן אשקרי |
| צילום |
רוב הארדי |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
BBC Films |
| חברה מפיצה |
ורטיגו מדיה, Sony Pictures Classics |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
20 בפברואר 2014 |
| משך הקרנה |
112 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט רומנטי, סרט שמבוסס על ספרים, סרט דרמה, סרט ביוגרפי, מלודרמה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 invisiblewoman |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
האישה הנעלמת (באנגלית: The Invisible Woman) הוא סרט דרמה ביוגרפי בריטי משנת 2013, בבימויו של רייף פיינס. בסרט מככבים פיינס, פליסיטי ג'ונס, קריסטין סקוט-תומאס וטום הולנדר. את התסריט כתבה אבי מורגן והוא מבוסס על הספר באותו שם מאת קלייר טומלין. הסרט עוסק בפרשת האהבים החשאית בין צ'ארלס דיקנס ואלן טרנן, שנמשכה 13 שנה עד למותו של דיקנס בשנת 1870. הקרנת הבכורה של הסרט נערכה בפסטיבל הסרטים של טליורייד ב-31 באוגוסט 2013.[1] בממלכה המאוחדת יצא הסרט לאקרנים ב-7 בפברואר 2014. מייקל או'קונור היה מועמד לפרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-86.[2]
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור מתואר בסדרה של פלאשבקים של נלי במרגייט בשנת 1883, שלוש עשרה שנים לאחר מותו של דיקנס. היא נשואה לג'ורג' ווטון רובינסון, שצעיר ממנה ב-12 שנים, ואינו מודע לכך שהיא הייתה המאהבת של דיקנס.
בשנת 1857, השחקנית בת ה-18 אלן "נלי" טרנן (פליסיטי ג'ונס) מושכת את תשומת לבו של הסופר הנודע בן ה-45 צ'ארלס דיקנס (רייף פיינס) בהופעה בתיאטרון היימרקט שבלונדון. זמן קצר אחר כך הוא מלהק אותה, יחד עם אמה (קריסטין סקוט-תומאס) ואחותה מריה (פרדיטה ויקס), להופעה במחזה "The Frozen Deep" מאת וילקי קולינס, שהוא מעלה באולם במנצ'סטר. במסיבה לאחר ההצגה חולקים הסופר והשחקנית רגע קצר לבדם.
זמן מה אחר כך, נלי ומשפחתה משתתפים באחד מערבי הקריאה של דיקנס בהארו שבלונדון. דיקנס שמח לראות שוב את נלי, לוקח את משפחת טרנן למגרש המרוצים בדונקסטר, ומתחיל לבלות איתם יותר זמן. דיקנס מתפכח מאשליותיו לגבי אשתו, שאינה חולקת איתו את מרצו ואת אהבתו לספרות, והוא מוקיר את השחקנית הצעירה שחולקת איתו את תחומי העניין שלו. נלי עצמה אוהבת לבלות עם הסופר המפורסם.
יום אחד דיקנס הולך מביתו גאדס היל פלייס למזרח לונדון כדי לראות את נלי מופיעה על הבמה. אחרי ההצגה אמה מזמינה אותו לביתם הצנוע. גברת טרנן מבחינה בהחלפת המבטים בין דיקנס לבתה, ולאחר מכן היא מזהירה אותו שאינה יכולה לסכן את המוניטין של בתה. דיקנס מבטיח לה שאין בכוונתו לפגוע בשמה הטוב. אחרי שהוא מארגן ערב קריאה והתרמה, דיקנס מזמין את משפחת טרנן לביתו, שם נלי מתפעלת מספריו, מכתבי היד וכלי הכתיבה שלו. כשהשניים נשארים לבד הם חולקים סודות פרטיים על חייהם, שמביא לקרבה ביניהם.
גברת טרנן מתיעצת עם בתה מריה אודות הקשר בין נלי לדיקנס, וכי מערכת היחסים ביניהם יכולה לאפשר לנלי עתיד יציב שלא תזכה לו בתיאטרון, בידיעה שנלי אינה מוכשרת כמו אחיותיה. נלי שומעת את השיחה והיא כועסת ומבולבלת מתוכניותיה של אמה, שתהיה מאהבת של אדם נשוי. אשתו של דיקנס קתרין (ג'ואנה סקנלן) מבקרת את נלי ונותנת לה מתנה ליום ההולדת מבעלה, שהגיעה אליה בטעות.
אחרי מסיבת יום ההולדת, דיקנס וקולינס לוקחים את נלי לביתו של קולינס, ושם היא פוגשת את קרוליין גרייבס (מישל פיירלי), שאיתה קולינס חי ללא נישואים. נלי מתעמתת עם דיקנס בנוגע לסידור שהוא מציע, ומתנגדת לרעיון להיות "הזונה" שלו. דיקנס מתנצל ומודה שהוא אינו אוהב את אשתו, ומנחם את נלי. זמן קצר לאחר מכן מכריז דיקנס בטיימס שהוא נפרד מאשתו, ומכחיש בתוקף את השמועות על רומן עם נלי. אשתו וילדיו נותרים המומים.
אמה של נלי מבטיחה לה שדיקנס הוא "איש של כבוד", וקולינס מזכיר לה שהוא "איש גדול" ומפציר בה לשבור את המוסכמות. בביתו של דיקנס הוא מראה לה רומן חדש שזה עתה סיים "תקוות גדולות". נלי קוראת את הספר ומביעה את הסכמתה לסיום שכתב, שפיפ ואסטלה לא יישארו יחד.
דיקנס ונלי הופכים לנאהבים, והיא מאושרת בהיותה פילגש ובת לוויה שלו. הם חיים זמן מה בצרפת, ועד מהרה היא נכנסת להיריון, אבל הילד מת בלידה. דיקנס שומר תלתל משערו של התינוק, וחותם על תעודת הפטירה בשם צ'ארלס טרינגהאם. הם חוזרים לאנגליה. באביב 1865 בנסיעה של דיקנס ונלי לכיוון לונדון, הרכבת יורדת מהפסים, ובתאונה נפגעים נוסעים רבים. דיקנס מחלץ את נלי, ואחר כך הוא מעמיד פנים שהוא נוסע לבד, כדי למנוע שערורייה. דיקנס משאיר את נלי לטיפולם של אחרים, ופונה לעזור לפצועים והגוססים. נלי שמה לב שהוא שומר דף מכתב היד של הרומן "ידידנו המשותף" עליו עבד באותה עת.
בשנים שלאחר מכן, נלי ממשיכה להיות המאהבת של דיקנס עד למותו ב-1870. בשנת 1876 התחתנה עם ג'ורג' וורטון רובינסון, שהיה 12 שנים צעיר ממנה. לבני הזוג נולד בן, והם מנהלים בית ספר לבנים במרגייט. הוא יודע שהיא הכירה את דיקנס בילדותה, אבל אינו חושד כלל שהיא הייתה פילגש שלו. רק הכומר בנהאם יודע את הסוד. כשהיא צופה בבנה הקטן מופיע בהצגת בית הספר, היא נזכרת בשורות האפילוג שדיקלמה היא על הבמה כשהופיעה במחזה "The Frozen Deep" לצדו של דיקנס:
זה סיפור עצוב, זה סיפור מלא צער. אהבה אסורה, אהבה מחודשת שתחיה מעבר למחר. בל נסתיר את יגוננו תחת מעטה שתיקה. זיכרו, לאהוב ולהיות נאהבים זאת מהות החיים, ובלעדיה אין לנו דבר.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רייף פיינס – צ'ארלס דיקנס
- פליסיטי ג'ונס – נלי טרנן
- קריסטין סקוט-תומאס – גברת טרנן
- טום הולנדר – וילקי קולינס
- ג'ואנה סקנלן – קתרין דיקנס
- מישל פיירלי – קרוליין גרייבס
- ג'ונתן הרדן – מר ארנוט
- טום ברק – ג'ורג' וורטון רובינסון
- פרדיטה ויקס – מריה טרנן
- מייקל מרקוס – צ'ארלי דיקנס
- ג'ון קוואנה – הכומר בנהאם
- אמנדה הייל – פאני טרנן
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפיק סטיוארט מקינון מחברת Headline Pictures רכש את זכויות ההפקה של הסרט לביוגרפיה של קלייר טומלין, והזמין את אבי מורגן לכתוב את התסריט להפקה במימון BBC Films ומכון הסרטים הבריטי (BFI). אחרי שהתסריט נכתב, מקינון פנה למספר מפיקים ובמאים, וחתם על חוזה עם גבריאל טנה, שעבדה עם רייף פיינס על "קוריולאנוס", סרט הבכורה שלו כבמאי.[3] ב-2010 אחרי השלמת "קוריולאנוס", הציעה טנה את הפרויקט לפיינס.[4] ביולי 2011 הורכז על בחירתו של פיינס כבמאי.[5] הוא לא ידע הרבה על דיקנס לפני שקיבל את הפרויקט, הוא סיפר שקרא רק את "דוריט הקטנה", והכיר את הספרים הידועים "ניקולס ניקלבי", "אוליבר טוויסט", "תקוות גדולות" מעיבודים לקולנוע וטלוויזיה. "לא ידעתי הרבה על האיש" הוסיף.[6]
פיינס פנה בתחילה לשחקן אחר לגלם את דיקנס, אבל לבסוף הוא שיחק בעצמו את הדמות. הוא עבד בצמוד על אבי מורגן על התסריט, ולאט לאט התרגל לרעיון לגלם את דיקנס.[7] פיינס ומורגן נפגשו עם טומלין לקבל ממנה הדרכה, אבל היא לא רצתה להיות מעורבת בכתיבה ממש של התסריט.[4] בין השחקניות שנשקלו לגלם את נלי טרנן היו קארי מאליגן, אבי קורניש ופליסיטי ג'ונס.[5] בדצמבר 2011 לוהקה ג'ונס לתפקיד, עוד לפני שפיינס הסכים לגלם את דיקנס.[4]
שלב הצילומים החל באפריל 2012, ותוכנן לוח זמנים של עשרה שבועות של צילומים בקנט ובלונדון. צילומי החוץ נערכו באתר סמוך למרגייט, שם מתרחש הסיפור. עוד נערכו צילומים באולפני האחים וורנר, ליבסדן שבהרטפורדשייר.[4]
הקרנת הבכורה של הסרט נערכה בפסטיבל הסרטים של טליורייד ב-31 באוגוסט 2013.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Tomalin, Claire (1991). The Invisible Woman: The Story of Nelly Ternan and Charles Dickens. New York: Knopf. ISBN 978-0394579597.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האישה הנעלמת
"האישה הנעלמת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"האישה הנעלמת", באתר AllMovie (באנגלית)
"האישה הנעלמת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"האישה הנעלמת", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"האישה הנעלמת", באתר Metacritic (באנגלית)- "האישה הנעלמת", באתר אידיבי
"האישה הנעלמת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יעל שוב, "האישה הנעלמת": סרט מאופק ועדין על החיים בצל איקון תרבותי
- אורי קליין, "האשה הנעלמת" - לבוא בלי ציפיות גדולות, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Telluride Colorado XL Film Festival (Program Guide)" (PDF). Telluride Film Festival. National Film Preserve. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 באוקטובר 2013. נבדק ב-16 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Busis, Hillary (16 בינואר 2014). "Oscars 2014: And the nominees are..." Entertainment Weekly. Time. נבדק ב-22 באוגוסט 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cooper, Sarah (14 במאי 2012). "The Invisible Woman". Screen Daily. Screen International. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "The Invisible Woman" (PDF). Mongrel Media. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Uddin, Zakia (19 ביולי 2011). "Ralph Fiennes to direct film on Charles Dickens's secret affair?". Digital Spy. Hearst Magazines UK. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ebiri, Bilge (23 בדצמבר 2013). "Ralph Fiennes on The Invisible Woman, Playing Dickens, and His Forgotten Film". Vulture. New York Media. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kemp, Stuart (6 בספטמבר 2013). "Toronto: Ralph Fiennes Reveals Secrets of Making 'The Invisible Woman' (Q&A)". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Appelo, Tim (31 באוגוסט 2013). "Telluride: Dickens' Secret Sex Life Exposed in Ralph Fiennes' World Premiere 'The Invisible Woman'". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. נבדק ב-26 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)