האישה בלבן
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | וילקי קולינס |
| שפת המקור |
אנגלית  |
| סוגה |
רומן מכתבים, sensation fiction, ספרות גותית, רומן פשע |
| הוצאה | |
| הוצאה |
All the Year Round |
| תאריך הוצאה |
1860 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
The Dead Secret |
| הספר הבא |
No Name |
  | |
האישה בלבן (באנגלית: The Woman in White) הוא הרומן החמישי שכתב וילקי קולינס והוציא לאור בשנת 1860. הוא נחשב לאחד ספרי המתח הראשונים, ואחד הראשונים והטובים בסוגת "ספרי הסנסציה".
הרומן נחשב לדוגמה מוקדמת של ספרות בלשית שבו הגיבור וולטר הרטרייט משתמש בטכניקות בילוש דומות לאלה שישמשו בעתיד בלשים פרטיים. השימוש של מספרים שונים (שכולל את הדמויות העיקריות בסיפור) נובע מהכשרתו המשפטית של קולינס. כפי שכתב בהקדמה לספרו "הסיפור מסופר על ידי יותר מעט אחד, כפי שתיאור עבירה על החוק מתוארת בבית המשפט על ידי יותר מעד אחד". ב-2003 נכלל הרומן "האישה בלבן" במקום ה-23 ברשימת "מאה הספרים הגדולים בכל הזמנים" של עיתון האובזרבר.[1] בסקר "The Big Read" של ה-BBC מופיע הספר במקום ה-77.[2]
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וולטר הרטרייט – מורה לציור צעיר, דמותו מתאפיינת בחוש צדק חזק.
- פרדרקי פיירלי – בעל אדמות עשיר והיפוכונדר, דוד של לורה פיירלי. הוא מאופיין בנימוסיו המעושים כלפי האחרים.
- לורה פיירלי – אחייניתו של מר פיירלי היא יפה, עדינה והגונה. היא יתומה ויורשת רכוש רב.
- מריאן הלקומב – אחותה למחצה של לורה ובת לווייתה. היא אינה יפה אבל אינטליגנטית ובעלת תושייה.
- אן קתריק (האישה בלבן) - אישה צעירה תמהונית שמתעקשת ללבוש רק בגדים לבנים; היא בתו הלא חוקית של אביה של לורה.
- ג'יין קתריק – אמה של אן; היא משתפת פעולה עם סר פרסיבל גלייב וגורמת לכליאתה בבית מחסה לחולי רוח. היא מתוארת כאישה לא נעימה.
- וינסנט גילמור – עורך הדין של משפחת פיירלי וידיד קרוב של המשפחה.
- סר פרסיבל גלייד, ברונט – מאורס ללורה ואחר כך בעלה. הוא מסוגל להיות אדיב ומקסים כשהוא רוצה בכך.
- הרוזן פוסקו – חבר קרוב של סר פרסיבל. שבו המלא הוא איזידור אוטביו בלדסאר פוסקו. איטלקים איטלקי שמן וגדול, בעל עבר מפוקפק. הוא תמהוני, בומבסטי, מתוחכם וגם אינטליגנט ומאיים. יש לו כנריות ועכברים כחיות מחמד. הרוזן מעריץ את מריאן על חכמתה, עד כדי כך שהוא מוכן להתפשר בנקודות מסוימות מהתוכנית שהגה, למשל הוא מאפשר למריאן להוציא את לורה מבית המחסה.
- הרוזנת פוסקו – דודתה של לורה. היא נאמנה לרוזן ומצייתת לו בכל.
- פרופסור פסקה – מורה לאיטלקית וחבר טוב של וולטר. הוא זה שמצא לוולטר את המשרה בלימרידג', ולבסוף מתברר שהוא אויב מושבע של פוסקו.
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולטר הרטרייט הוא גבר צעיר מורה לאמנות. לילה אחד הוא פוגש בדרכו אשה מסתורית במצוקה שלבושה כולה לבן. היא מחפשת את דרכה בלונדון, והוא עוזר לה להגיע למחוז חפצה. בהמשך שוטרים מספרים לו שהאישה ברחה מבית מחסה לחולי נפש. זמן קצר אחר כך נוסע וולטר לבית לימרידג' במחוז קמברלנד, שם הוא קיבל משרת הוראה בעזרת חברו הטוב פסקה, מורה לאיטלקית. בבית לימרידג' מתגוררים פרדריק פיירלי החולני, ותלמידותיו של וולטר: לורה פיירלי, אחייניתו של מר פיירלי, ומריאן הלקומב, אחותה למחצה של לורה. וולטר מגלה שיש דמיון מדהים בין לורה לבין האישה בלבן, שמוכרת בבית לימרידג' בשם אן קתריק. אן הייתה ילדה פגועה נפשית שהתגוררה זמן מה בכפר סמוך ללימרידג', והייתה מסורה לאמה של לורה, אשר הייתה הראשונה שהלבישה אותה בלבן.
במהלך החודשים הבאים וולטר ולורה מתאהבים זה בזו, על אף שלורה מאורסת לברונט סר פרסיבל גלייד. לקראת בואו של סר פרסיבל ללימרידג' מייעצת מריאן לוולטר לעזוב את הבית. לורה מקבלת מכתב אנונימי המזהיר אותה מפני נישואים לגלייד. וולטר מסיק שאן שלחה את המכתב, ואחר כך הוא פוגש אותה בקמברלנד. הוא משתכנע שגלייד הוא זה ששלח את אן לבית המחסה. עורך הדין של המשפחה מעלה חששות בנוגע להסכם הנישואים של לורה, שבמקרה שהיא תמות בלי להשאיר יורשים גלייד יקבל לרשותו את כל הונה. לורה מתוודה בפני סר פרסי על אהבתה לגבר אחר. אולם הנישואים מתקיימים כמתוכנן, לורה וגלייד מתחתנים בדצמבר 1849, והם יוצאים לאיטליה למשך שישה חודשים. במקביל וולטר מצטרף למשלחת שיוצאת להונדורס.
שישה חודשים חולפים, סר פרסיבל וליידי גלייד חוזרים לאנגליה לביתו בלקווטר פארק שבהמפשייר. הם מלווים בחברו של גלייד, הרוזן פוסקו שנשוי לדודתה של לורה. לבקשתה של לורה, מגיעה מריאן להתגורר איתה בבלקווטר. היא מגלה שגלייד נמצא במצוקה כלכלית. גלייד מנסה להכריח את לורה לחתום על מסמך שיאפשר לו להשתמש בכספה, 20,000 פאונד, ששייכים לה על פי הסכם הנישואים. אבל לורה מסרבת לחתום על המסמך. אן, שהיא חולה כעת במחלה סופנית, מגיע אף היא לבלקווטר פארק, ויוצרת קשר עם לורה. אן מספרת ללורה ברשותה סוד שיכול להרוס את חייו של גלייד. לפני שהיא חושפת את הסוד, מגלה גלייד את הקשר ביניהן והופך לפרנואיד ממש. הוא מאמין שלורה יודעת את סודו, והוא מנסה לכלוא אותה בבלקווטר. כדי לפתור את שתי הבעיות, זומם פוסקו להשתמש בדמיון בין לורה ואן, ולהחליף את הזהויות ביניהן. הם יערימו על הנשים, וישכנעו אותן לנסוע איתם ללונדון. שם ישימו את לורה בבית המחסה לחולי נפש במקום אן, ואת אן יקברו עם מותה בשמה של לורה. מריאן מצליחה לשמוע חלק מהתוכנית אבל היא נרטבת בגשם, ולוקה בטיפוס.
בעוד מריאן חולה, מצליחים להערים על לורה והיא נוסעת ללונדון. התוכנית הושלמה. אן קתריק מתה ונקברה בשמה של לורה, ולורה נלקחת לבית המחסה לחולי נפש בשמה של אן. כשמריאן מבקרת בבית המחסה בתקווה ללמוד דבר מה מאן, היא מוצאת את לורה. היא נחשבת כהוזה ומתחזה לאשתו של סר פרסיבל. מריאן משחדת את האחות המטפלת בלורה, והיא ממלטת את לורה מבית המחסה. בינתיים חזר וולטר מהונדורס, השלושה חיים ביחד באלמוניות בלונדון, ומתכננים להשיב ללורה את זהותה האמיתית. אחרי חקירות רבות וולטר מגלה את סודו של גלייד, היותו בן לא חוקי, ולכן אינו זכאי לתואר והרכוש שירש. כדי למנוע מוולטר לגלות את סודו, גלייד מנסה לשרוף את המסמכים המפלילים; אבל פורצת אש והוא נספה בלהבות. וולטר מגלה מאמה של אן (ג'יין קתריק) שאן לא ידעה מהו הסוד של גלייד. היא רק ידעה שיש סוד וחזרה בפני גלייד בכעס ובאיום על מילותיה של אמה. אחר כך עלה במוחה הרעיון שהיא יודעת מהו הסוד. הסיבה שהוריו של גלייד מעולם לא התחתנו הייתה שאימו כבר הייתה נשואה לפני כן לאירי שעזב אותה. גלייד היה צריך את רישום הנישואים של הוריו כדי לקבל את האחוזה, וכדי ללוות כספים. הוא הלך לכנסייה בכפר שם חיו הוריו, והוסיף רישום מזויף של נישואי הוריו בספר הרישום של הכנסייה. גברת קתריק שהייתה נשואה לפקיד הכנסייה עזרה לו לקבל גישה לספרי הרישום, וקיבלה בתמורה שעון ושרשרת זהב ותשלום שנתי.
עם מותו של גלייד השלושה בטוחים מרדיפה, אבל עדיין הם צריכים להביא ראיות לזהותה האמיתית של לורה. וולטר חושד שאן מתה לפני שלורה יצאה מבלקווטר ללונדון, וראיה לכך תוכיח את דבריו, אבל רק אצל פוסקו נמצאת ההוכחה לגבי התאריכים. ממכתב שהתקבל ממעסיק לשעבר של גברת קתריק מבין וולטר שאן היא בתו הלא חוקית של אביה של לורה. וולטר מבקר באופרה אם ידידו פרופ' פסקה, ושם הוא מגלה שפוסקו בגד באגודה לאומית איטלקית שפסקה הוא חבר בכיר בה. כשפוסקו מתכונן לברוח מהמדינה, וולטר מאלץ אותו לכתוב עבורו הודאה על הקנוניה שרקח, שתחזיר ללורה את זהותה החוקית, בתמורה הוא יאפשר לו לצאת בבטחה מאנגליה. בעקבות ההודאה וההוכחה שלורה הגיעה ללונדון יום אחרי מותה של אן, מוחזרת לה זהותה. על המצבה נמחק שמה של לורה ונרשם שמה של אן. פוסקו מצליח לברוח, אבל סוכן אחר של האגודה משיג והורג אותו. וולטר ולורה כבר נשאו לפני כן, ועם מותו של פרדריק פיירלי בנם יורש את בית לימרידג'.
נושאים והשפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד הנושאים ברומן הוא המעמד הלא שוויוני שלא אישה נשואה באותה תקופה. לורה גלייד יורשת 20,000 פאונד, אבל בגלל הזנחתו של פרדריק פיירלי, הדוד שלה, עם מותה הון זה עובר לבעלה ולא ליורשים כרצונה. כסף זה מספק מניע למזימה שרוקחים בעלה חסר המצפון ושותפו לקשר פוסקו. בספרו "Man and Wife" מתאר קולינס דוגמה נוספת של קורבן של החוקים, בו האישה נוקמת בבעלה.
הוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן פורסם לראשונה בהמשכים בשנים 1859 ו-1860 במגזין "All the Year Round" של צ'ארלס דיקנס, ובמגזין "הארפר'ס ויקלי" בארצות הברית. הספר המלא יצא לאור בשנת 1860.
קבלה וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן זכה להצלה מסחרית רבה, אבל לתגובות עוינות מצד המבקרים בני התקופה. מבקרים מודרניים מחשיבים את הספר לרומן הטוב ביותר של קולינס. לפי בחירתו של קולינס באפיטף על קברו זהו הספר היחיד שמוזכר: "מחבר 'האישה בלבן' ויצירות סיפורת נוספות".
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האישה בלבן / מאת וילקי קולינס; עברית - י' לבנון. [רומן השבוע ]; 1968, רמת גן : רות
- האישה בלבן / וילקי קולינס; תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות צילה אלעזר; מבוא מאת אמנון ז'קונט, תשס"ז 2007, תל אביב : אחוזת בית
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1860: מלודרמה "האישה בלבן" בתיאטרון סארי
- 1871: מלודרמה "האישה בלבן" מאת וילקי קולינס
- 1975: מלודרמה "Egad, the Woman in White" מאת טים קלי
- 2004: מחזמר "האישה בלבן" מאת אנדרו לויד ובר
- 2005: מחזה "האישה בלבן" מאת קונסטנס קוקס[3]
קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1912: שני סרטים אילמים אמריקאים:
- "האישה בלבן"[4]
- "האישה בלבן" בבימויו של ג'ורג' ניקולס
- 1917: שני סרטים אילמים אמריקאים:
- "האישה בלבן" עם פלורנס לה באדי
- "Tangled Lives"
- 1929: "האישה בלבן" – סרט אילם בריטי בעיבוד של רוברט קאלן בכיכובם של האדון מייסון בדמות וולטר הרטרייט ולואיז פרוסינג בתפקיד מריאן הלקומב.
- 1940: הסרט "Crimes at the Dark House" בבימויו של ג'ורג' קינג מבוסס באופן רופף על "האישה בלבן". מככבים בו טוד סלוטר בתפקיד סר פרסיבל גלייד והיי פטרי בתפקיד הרוזן פוסקו (בסרט ד"ר איזידור פוסקו).
- 1948: "האישה בלבן" – סרט הוליוודי בעיבודו של סטיבן מורהאוס אברי בכיכובם של גיג יאנג בתפקיד וולטר הרטרייט, אלכסיס סמית' בתפקיד מריאן הלקומב, אלינור פארקר בתפקיד כפול לורה פיירלי / אן קתריק, וסידני גרינסטריט בתפקיד הרוזן פוסקו.
- 1971: "Die Frau in Weiß" – מיני-סדרה גרמנית בעיבודו של הרברט אסמודי, בבימויו של וילהלם סמלרות', בכיכובם של כריסטוף בנטצר בתפקיד וולטר הרטרייט, והיידילינדה וייס בתפקיד לורה פיירלי / אן קתריק.
- 1982: "האישה בלבן" – מיני-סדרה של ה-BBC, עיבוד של ריי ג'נקינס בכיכובם של דניאל גרול בתפקיד וולטר הרטרייט ודיאנה קוויק בתפקיד מריאן הלקומב. אלן באדל גילם את דמותו של הרוזן פוסקו.
- 1982: "Zhenshchina v belom" – סרט רוסי בכיכובו של אלכסנדר אבדולוב בתפקיד וולטר הרטרייט והשחקנית הליטאית Gražina Baikštytė בתפקיד לורה פיירלי ואן קתריק.
- 1997: "האישה בלבן" – מיני-סדרה של ה-BBC, עיבוד של דייוויד פיר בכיכובם של אנדרו לינקולן בתפקיד וולטר הרטרייט וטרה פיצג'רלד בתפקיד מריאן הלקומב. הסרט שודר ברשת PBS בשנת 1998.
- 2018: "האישה בלבן" – סדרת טלוויזיה של ה-BBC, עיבוד מאת פיונה סרס בכיכובם של בן הרדי בתפקיד וולטר הרטרייט וג'סי באקלי בתפקיד מריאן הלקומב.[5]
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דאגלס פרסטון ולינקולן צ'יילד פרסמו ב-2004 את הרומן "Brimstone", עיבוד מודרני לדמות הנבל הרוזן פוסקו
- ג'יימס וילסון, "The Dark Clue", סיקוול לרומן "האישה בלבן", יצא לאור ב-2001
- שרה ווטרס, "Fingersmith", עיבוד חדש לרומן "האישה בלבן", יצא לאור ב-2002
משחקי מחשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משחק המחשב "Victorian Mysteries: Woman in White" נוצר ב-FreezeTag Games ב-2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילקי קולינס, האישה בלבן, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- "האישה בלבן" האזנה באתר LibriVox
- "האישה בלבן" באתר טקסט
- הפרק הראשון באתר עברית
- הספר "האישה בלבן", באתר "סימניה"
- האישה בלבן, באתר OCLC (באנגלית)
- האישה בלבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ McCrum, Robert (12 באוקטובר 2003). "100 greatest novels of all time". London: Guardian. נבדק ב-27 באוקטובר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "BBC – The Big Read". BBC. April 2003
- ^ "The Woman in White". Samuel French Ltd.
- ^ The Woman in White on IMDb
- ^ The Woman in White, TV Mini-Series (2018– )