לדלג לתוכן

האיטים פולנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האיטים פולנים הם תושבי האיטי, שמוצאם פולני.

קזאלה, כפר קטן כ-45 קילומטר מפורט-או-פרנס, נחשב למרכז של הקהילה הפולנית בהאיטי, וישנם כפרים נוספים. בקזאלה התיישבו צאצאים של חברי הלגיון הפולני, יחידות ששירתו בצבא הצרפתי, שהצטרפו לעבדים במרד העבדים בהאיטי. ההערכה היא כי כ-400 עד 500 מהפולנים הללו התיישבו בהאיטי בתום המרד. הם קיבלו מעמד מיוחד מז'אן-ז'אק דסאלין, קיסר האיטי, ואזרחות מלאה.[1][2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1802 הוסיף נפוליאון ללגיון הפולני כ-5,200 איש לעזרת הכוחות הצרפתיים שנשלחו לסן דומנג כדי לדכא את מרד העבדים. לחלקם נאמר שיש בסן דומינג מרד של אסירים. לאחר שהגיעו, נודע להם כי הצרפתים מנסים לדכא מרד של אפריקאים מקומיים שנלחמים למען חירותם.[1][2][3]

ככלל, פולנים רבים האמינו שאם הם יילחמו למען צרפת, נפוליאון בונפרטה יגמול להם על ידי השבת עצמאות פולין.[1][2][3]

הרבה מהחיילים הפולנים עזבו את הצבא הצרפתי והצטרפו למורדים.[1][2][3]

לאחר שהאיטי קיבלה את עצמאותה, דסאלין הורה שלא לטבוח בפולנים, כמו שטבחו בשאר הלבנים האיטי. הוא העניק לפולנים סיווג כשחורים בהאיטי, והעניק להם אזרחות האיטית מלאה. דאסלין כינה את העם הפולני "הכושים הלבנים של אירופה", מה שנחשב אז לכבוד גדול, שמשמעותו אחווה בין הפולנים להאיטים.[1][2][3]

צאצאי הפולנים בהאיטי היו איכרים כמו הרוב הגדול של התושבים באי.[2]

עשרות שנים מאוחר יותר, באמצע המאה ה-20, פרנסואה דובליה, נשיא האיטי שהיה ידוע בדעותיו הלאומיות ולמען השחורים, השתמש באותו מושג של "כושים לבנים אירופיים" תוך שהוא מתייחס לעם הפולני.[2]

בתקופתו של דובליה, הפכה העיירה הקטנה קזאלה למעוז קומוניסטי, וצעירים רבים ממנה התעמתו עם משטרו של דובליה. ב-29 במרץ 1969 התרחש טבח קזאלה, ע״י טונטון מקוט שתקף את הכפר. בטבח נרצחו 23 צעירים, נאנסו נשים, ונפצעו רבים.[2]

בשנת 1983, ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בהאיטי. הוא הזכיר כיצד הפולנים תרמו למרד העבדים שהוביל לעצמאותה של האיטי.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]