האיה, נסיכת ירדן
 | |||||||
| לידה |
3 במאי 1974 (בת 50) עמאן, ירדן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ממלכה |
ירדן  | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת אוקספורד | ||||||
| עיסוק | המזכירה הראשונה של הקונסוליה הירדנית בלונדון | ||||||
| מעסיק | ממלכת ירדן | ||||||
| בן זוג | מוחמד בן ראשד אאל מכתום (2004-2019) | ||||||
| שושלת המשפחה ההאשמית | |||||||
| |||||||
|
www | |||||||
| נסיכת ירדן | |||||||
| נסיכת דובאי | |||||||
| שגרירת האו"ם לשלום | |||||||
| שגרירת רצון טוב של תוכנית המזון של האו"ם | |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
האיה בת חוסיין, נסיכת ירדן (בערבית: الأميرة هيا بنت الحسين; נולדה ב-3 במאי 1974) היא נסיכה ירדנית. ביתו של חוסיין מלך ירדן ואשתו עאליה בהאא אל-דין טוקאן, ואחותו למחצה של עבדאללה מלך ירדן. היא גרושתו של אמיר דובאי מוחמד בן ראשד אאל מכתום.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיה נולדה בשנת 1974 בעמאן, ירדן, לחוסיין מלך ירדן ואשתו השלישית עאליה, מלכת ירדן. בשנת 1977 כשהייתה כבת 3 נהרגה אמה בתאונת מסוק.
כנהוג בבית המלוכה הירדני, היא התחנכה בבריטניה. היא בוגרת אוניברסיטת אוקספורד.
היא ספורטאית אולימפית בתחום רכיבת הסוסים, וייצגה את ירדן באולימפיאדת סידני 2000[1].
ב-10 באפריל 2004 נישאה האיה לאמיר דובאי מוחמד בן ראשד אאל מכתום היא הייתה לאשתו השישית. מנישואיה נולדו לה שני ילדים – זייד וג'לילה.
בשנת 2019, לאחר חטיפתם של שתיים מבנותיו של אל מכתום לדובאי על ידי שרותי הביטחון של האמירות[2], ולאחר שנודע לה כי אאל מכתום התגרש ממנה בטקס דתי ללא ידיעתה ב-7 בפברואר 2019 (יום השנה ה-20 למות אביה, המלך חוסיין)[3]. נמלטה האיה מדובאי לגרמניה, וממנה המשיכה לבריטניה[4], שם פתחה בהליכים משפטיים וביקשה צווי הגנה נגד האמיר[5]. הוא הגיש נגדה תביעה להשבת ילדיהם לדובאי[1].
בשנת 2020 בעת שהתנהלו דיוני המשמורת בבית המשפט בלונדון, פנתה חברת nso לעורכי דינה ודיווחה להם כי גורמים ממשלתיים פרצו לטלפונים הניידים של הנסיכה, עוזריה, ועורכי דינה ושאבו מהם מידע, ה-BBC דיווח כי בעקבות השימוש לרעה ניתקה החברה את קשריה העסקיים עם איחוד האמירויות[2].
בשנת 2021 פסק בית המשפט בבריטניה כי משמורת ילדיהם הקטינים תהיה נתונה לה באופן בלעדי לאחר שהוכחה התעללות ומסוכנות מצידו[6]. בנוסף, חייב בית המשפט את אל מכתום בתשלום הוצאות אבטחתה ואבטחת ילדיהם מפניו בסכום תקדימי של מאות מיליוני דולרים[7][6][8].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגוררת בלונדון, עם שני ילדיה. היא בעלת דרכון דיפלומטי של הממלכה הירדנית.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קצין לגיון הכבוד של צרפת
- שגרירת רצון טוב של תוכנית המזון העולמית של האו"ם.
- פרס גיבור הרעב לשנת 2015, מטעם תוכנית המזון העולמית של האו"ם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האיה, נסיכת ירדן (באנגלית)
האיה, נסיכת ירדן, ברשת החברתית פייסבוק
האיה, נסיכת ירדן, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הקרב של הנסיכה הירדנית ושליט דובאי, באתר ynet, 30 ביולי 2019
- ^ 1 2 עומר כביר, שליט דובאי ריגל אחרי אשתו לשעבר באמצעות התוכנה של NSO, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2021
- ^ על גירושי האימה של נסיכת ירדן ושליט דובאי, באתר קארמה איז א ביץ', 7 במרץ 2020
- ^ עמית ולדמן, שליט דובאי דורש להסגיר את רעייתו, באתר מאקו, 2 ביולי 2019
- ^ נסיכה במנוסה: מי את איה בינת אל חוסיין שברחה מדובאי? | Fashion Forward | אופנה, באתר fashionforward, 2019-07-04
- ^ 1 2 שחר קליימן, ביהמ"ש הבריטי: אשתו לשעבר של שליט דובאי הייתה נתונה להתעללות, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2022
- ^ הסדר הגירושים היקר בבריטניה: שליט דובאי ישלם יותר מחצי מיליארד פאונד, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2021
- ^ שחר קליימן, שליט דובאי ישלם לאשתו לשעבר יותר מ-733 מיליון דולר, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2021