האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים

האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים
International Association for the Evaluation of Educational Achievement

מדינה	הולנד
מטה הארגון	אמסטרדם
תקופת הפעילות	1958–הווה (כ־66 שנים)
www.iea.nl
קואורדינטות	52°22′12″N 4°53′06″E

האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים (באנגלית: International Association for the Evaluation of Educational Achievement; בראשי תיבות: IEA) היא קואופרטיב לא ממשלתי עצמאי ללא מטרות רווח, שהוקם בהמבורג, גרמניה, בשנת 1958. במשך כמעט 60 שנה, IEA פיתחו וערכו מחקרים השוואתיים באיכות גבוהה בקנה מידה גדול בחינוך לתמיכה, הבנה, לניטור חינוכי והַשׁבָּחָה של החינוך ברחבי העולם. IEA מאגדת יותר מ-60 מוסדות, עם מחקרים שנערכו ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. הנתונים המקיפים של IEA מספקים משאב אורך שאין שני לו עבור חוקרים (Gustafsson, Jan-Eric, 2016).

האגודה עורכת מחקרים השוואתיים בקנה מידה גדול ובאיכות גבוהה של הישגים חינוכיים והיבטים אחרים של חינוך ברחבי העולם על מנת לספק למחנכים, לקובעי מדיניות ולהורים תובנות לגבי ביצועי התלמידים.

מאז הקמתה ב-1958, האגודה מדדה את השליטה של התלמידים בנושאים כמו מתמטיקה, מדעים וקריאה; ערכה הערכות על חינוך אזרחי ואזרחות; חקרה את אוריינות המחשב והמידע של התלמידים; וחקרה את הגיל הרך והשכלת המורים.

המחקרים ההשוואתיים של האגודה על מערכות חינוך ברחבי העולם מאפשרים הבנה טובה יותר של המדיניות והפרקטיקות המעודדות התקדמות חינוכית, וממלאים תפקיד קריטי בסיוע למדינות לבנות את הידע והיכולת המחקרית שלהן.

חלק מהמניעים של מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד להשתתפות בסקרים הוא הרצון להעריך את יעילות מערכת החינוך הלאומית באמצעות השוואה בינלאומית. גורם מוטיבציוני נוסף הוא ההזדמנות להעברת מיומנויות בתחומים של פיתוח תוכניות לימודים ובניית מבחנים. (Johnson.2010)

היסטוריה

אף על פי שהאגודה הפכה לישות משפטית ב-1967, מקורותיה מתחילים ב-1958 כאשר קבוצה של חוקרים, פסיכולוגים חינוכיים, סוציולוגים ופסיכומטרים נפגשו במכון אונסק"ו לחינוך בהמבורג, גרמניה, על מנת לדון בבעיות של הערכת בית ספר ותלמיד. הם האמינו שהערכה יעילה מחייבת בחינה של תשומות חינוכיות וגם של תוצאותיה (כגון ידע, עמדות והשתתפות). המייסדים הניחו שאם מחקר יוכל להשיג ראיות ממגוון רחב של מערכות, השונות תהייה מספיקה כדי לחשוף קשרים חשובים בתוך מערכות שונות בבית הספר. הם דחו בתוקף הצהרות נטולות נתונים לגבי היתרונות היחסיים של מערכות חינוך שונות, וכוונו לזהות גורמים שיהיו להם השפעות משמעותיות ועקביות על התוצאות החינוכיות.

מייסדי האגודה ראו בעולם מעבדה חינוכית טבעית, שבה מערכות בית ספר שונות מתנסות בדרכים שונות כדי להשיג תוצאות מיטביות מחינוך הנוער. הם הניחו שאם מחקר יוכל להשיג ראיות ממגוון רחב של מערכות, השונות תהיה מספיקה כדי לחשוף קשרים חשובים שאחרת היו נמנעים מגילוי בתוך מערכת חינוך אחת.

המחקר הראשון של IEA, שנערך ב-1960 ב-12 מדינות, העריך את הישגיהם של תלמידים בני 13 במתמטיקה, הבנת הנקרא, גאוגרפיה, מדעים ויכולת לא מילולית. מטרת מחקר זה, המכונה "מחקר פיילוט ל-12 מדינות", הייתה לחקור את היתכנותם של הערכות נרחבות יותר של הישגים חינוכיים. המחקר הניב ממצאים בעלי ערך אקדמי ומעשי, אך חשוב מכך הדגים את כדאיות ביצוע סקרים רחבי היקף, חוצי-לאומיים.

מאגר נתונים

מבחן TIMSS — מגמות בלימודי מתמטיקה ומדעים בינלאומיים TIMSS היא הערכה בינלאומית של הישגי תלמידים במתמטיקה ומדעים בכיתות ד' ו־ח'. המחקר נועד לאפיין את הרוחב והעושר של נושאים אלו כפי שהם נלמדים במחוזות המשתתפים. המחקר אוסף מידע מפורט על תוכניות לימודים ויישום תוכניות לימודים, יחד עם מידע אמפירי על ההקשרים ללימודים.

TIMSS מתקדם — מגמות בלימודי מתמטיקה ומדעים בינלאומיים מתקדמים TIMSS Advanced היא הערכה לתלמידים בשנתם האחרונה בבית הספר התיכון הרשומים לתוכניות מיוחדות במתמטיקה ופיזיקה מתקדמת. זוהי ההערכה הבינלאומית היחידה שמספקת מידע חיוני על מוכנות התלמידים להיכנס ללימודים ברמת האוניברסיטה במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). המחקר גם אוסף נתונים רלוונטיים למדיניות על דגש על תוכנית הלימודים, שימוש בטכנולוגיה, הכנת מורים, הכשרה ועמדות שניתן להשתמש בהן כדי להנחות את הרפורמה בחינוך ותכנון המדיניות בתחומי STEM.

PIRLS — מחקר התקדמות באוריינות קריאה בינלאומית PIRLS מוכר כסטנדרט העולמי להערכת מגמות בהישגי הקריאה בכיתה ד'. בנוסף להערכת הקריאה, ושאלוני בית הספר למורים והתלמידים, אוספת PIRLS מידע נרחב על הגורמים ההקשריים בבית ובבית הספר, הקשורים להוראה וללמידה של קריאה.

ICCS — מחקר בינלאומי לחינוך אזרחי ואזרחות הארגון מגדיר את ICCS כמחקר החוקר את הדרכים שבהן צעירים מוכנים לבצע את תפקידיהם כאזרחים בעולם שבו הקשרים של דמוקרטיה והשתתפות אזרחית ממשיכים להשתנות. המחקר מדווח על הידע, ההבנה, האמונות, הגישות וההתנהגויות של התלמידים לגבי מושגים וסוגיות הקשורות באזרחות.

ICILS — לימוד אוריינות מחשב ומידע בינלאומי ICILS מודד הבדלים בינלאומיים באוריינות המחשב והמידע של התלמידים, תוך התייחסות ליכולתם להשתמש במחשבים כדי לחקור, ליצור ולתקשר ביעילות בבית, בבית הספר, במקום העבודה ובקהילה. בנוסף להישגי התלמידים, המחקר אוסף מגוון עשיר של נתונים הקשריים על סביבות הבית ובית הספר של התלמידים.

CIVED — מחקר חינוך אזרחי: דמוקרטיה ואזרחות, זהות לאומית, לכידות חברתית וגיוון.

אתרים (SITES) — מתמקדת בתפקידה של טכנולוגיית המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה בכיתות מתמטיקה ומדעים.

TEDS-M — לימוד, חינוך ופיתוח מורים במתמטיקה.

RL II — חקר אוריינות קריאה. בודק את הרמות של אוריינות הקריאה של התלמידים בין מדינות, כמו גם את האופי של קריאת הוראה והבנת הנקרא.

מבחנים בינלאומיים בישראל

באתר הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מצוין כי בשנים האחרונות ישראל משתתפת בארבעה מחקרים שונים הנערכים אחת למספר שנים. המחקרים מנוהלים על ידי שני ארגונים: OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי PISA ו-TALIS ,וארגון IEA (הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי PIRLS ו-TIMSS .

מבחן PISA בודק את רמת האוריינות של תלמידים בגיל 15 בקריאה מתמטיקה ומדעים. השאלות הנכללות במחקר בוחנות ידע החיוני לחיים המעשיים תוך דגש על מיומנויות. המבחן נערך פעם בשלש שנים. כמו כן הוא כולל גם סקר מורים וסקר מנהלים.

מבחן TALIS בודק תפישות הורים ומורים בנוגע להוראה ולמידה. המידע נאסף באמצעות שאלונים המועברים למורים ולמנהלים בבית הספר.

מבחן PIRLS נערך אחת לחמש שנים ובודק אוריינות קריאה בקרב תלמידי כיתות ד' תוך התמקדות במיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה ועמדות כלפי קריאה.

מבחן TIMSS בוחן את רמת השליטה של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ומדעים, תוך התאמה לתוכנית הלימודים הקיימת במדינה המשתתפת, המחקר נערך כל ארבע שנים. (אדרי, 2019)

קליגר (2013) בחנה את השפעת המבחנים הבינלאומיים על מערכת החינוך בישראל תוך התמקדות במקצוע מדעים שהוא מקצוע הנמדד במבחני הטיימס והפיזה. היא טענה במאמרה כי היתרונות של שילוב מבחנים בין לאומיים הם שיקוף הישגי התלמידים, העלאת רמת החשיבה, מיקוד נושאי הלימוד ושיפור המבחנים הארציים. לעומת זאת החסרונות שהיא תיארה הם: ההכנה למבחנים, הגבלת האוטונומיה של המורים והלחץ הקיים על המורים לדאוג שתלמידיהם יעברו בציון גבוה.

ביקורות על המבחנים הבינלאומיים

בדו"ח מחקר שכתב קרנוי (2015, Carnoy) על המבחנים הבינלאומיים, הוא סוקר את ארבע הביקורות המרכזיות עליהם:

• המטרה של דירוג המדינות על פי ניקוד המבחן הממוצע הוא כדי לאפשר הסברים על איכות המערכות החינוכיות הלאומיות, אך הדירוג מטעה מכיוון שהוא מתבסס רק על הישגי המערכת ומתעלם מהרקע המשפחתי של התלמיד שהוא גורם משמעותי המשפיע על ההישגים.
• תלמידים קיבלו במבחן בינלאומי אחד בחשבון ציונים גבוהים ואילו במבחן בינלאומי אחר ציונים נמוכים. זה מעלה את השאלה איזה מבין המבחנים הוא בעל תוקף נמוך יותר.
• המבחנים הם בעלי אחוז שגיאה גבוה בהשוואה למבחנים מתוקננים אחרים.
• ארגון ה OECD הציג את מערכת החינוך בשאנגחאי כמודל לשאר העולם וכמייצגת את סין. אך המדגם לא מייצג אפילו את אוכלוסיית שנחאי הצעירה ובוודאי לא את סין. כמו כן בתי הספר בשנחאי אינם כוללים אוכלוסיית מהגרים. לפיכך היה צריך להוציא את ציוני שנחאי מחוץ לקבוצת ההשוואה ולהעלות תהיות לגבי האמינות של ה OECD כארגון האחראי על השוואת הישגים בין מדינות בעולם (2015, Carnoy )

גם הרגריבס ובראון (2013, Braun & Hargreaves) בדוח שערכו בארצות הברית בנושא הערכה, המליצו לצמצם את המבחנים וטענו שאין צורך לבחון כל ילד כל שנה.

לקריאה נוספת

• אדרי, א'. (2019) סקירה בנושא הערכה ומדידה של בית הספר, עמ' 3.
• קליגר, א' (2013) מבחנים בינלאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך, מעוף ומעשה, 15 ,108-79.

• Carnoy, M. (2015). International test score comparisons and educational policy. Stanford University, National Education Policy Center
• Hargreaves, A. & Braun, H. (2013). Data-Driven Improvement and Accountability. Boulder CO: National Education Policy Center
• JOHNSON, S. (2010) International Association for the Evaluation of Educational Achievement Science Assessment in Developing Countries Pages 57-73 | Published online: 09 Jun 2010
• Gustafsson & Jan-Eric. (2016) Teacher Quality, Instructional Quality and Student Outcomes Relationships Across Countries, Cohorts and Time Nilsen, Trude. editor.- IEA Research for Education, A Series of In-depth Analyses Based on Data of the International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA), 2 - 1st ed. 2016.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים

• האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים, ברשת החברתית פייסבוק
• האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים, ברשת החברתית LinkedIn
• האיגוד הבין-לאומי להערכת הישגים חינוכיים, סרטונים בערוץ היוטיוב