האחים רחבאני
.jpg)
האחים רָחְבָּאנִי (בערבית: الأخوان رحباني; אל-אחוואן רחבאני) הוא שמם של שני אחים לבנונים שעסקו במוזיקה: עאצי אל-רחבאני (ער') (1923–1986) ומנצור אל-רחבאני (ער') (1925–2009). שניהם היו מוזיקאים, מלחינים, משוררים, סופרים ומחזאים, שנודעו בעקבות עבודתם עם הזמרת פיירוז, אשתו של עאצי.
אחיהם הצעיר אליאס אל-רחבאני (ער') (1938–2021) היה אף הוא מוזיקאי, משורר ומלחין שנודע בעולם עם שיריו ה"מערביים".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת אל-רחבאני היא משפחה נוצרית מהכפר אנטליאס (ער') שבנפת אל-מתן (ער') נפת אל מתן, מחוז הר הלבנון. אביהם, חנא אל-רחבני (حنا الرحباني), המכונה "אבו עאצי" הגיע לביירות ממצרים ומשם עבר לכפר אנטליאס שבצפון. הוא פתח שם בית קפה והנעים את זמנם של אורחיו בנגינתו על כלי הבוזוק (ער'). בניו, האחים עאצי ומנצור נהגו לשבת בעליית הגג של בית הקפה והאזינו לנגינת האב וכן לשירים שנשמעו מהגרמופון שהיה בבית הקפה. שם הם הכירו את אום כולתום, סייד דרוויש, ומוחמד עבד אל-והאב.[1] דמות נוספת שנכחה בילדותם הייתה סבתם מצד האם, שעל אף היותה אנאלפביתית היא הרבתה לספר להם סיפורים ואגדות רבות, היא שיננה באוזניהם שירים שחיברה בעצמה.[2]
לימודי מוזיקה ושירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1938 קנה עאצי כינור והחל לנגן ובאותה תקופה הגיע לאנטליאס הכומר בולוס אל-אשקר (ער') שהחליט להקים מקהלה ותזמורת לשירי כנסייה. הוא בחר את עאצי לתזמורת ואת מנצור למקהלה והם למדו אצלו כ-6 שנים, במהלכן הם כתבו והלחינו את שירם הראשון, לרגל יום הולדתו.[1]
הופעות ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1943, יחד עם חבריהם, האחים הקימו בביירות "מועדון תרבות" בשם "בְּנֵי הרחבאני" ("ولاد الرحباني") שבו הם הופיעו. הם התריסו נגד המוזיקה הלבנונית המסורתית ויצרו ושרו שירים קצרים, בני 3 דקות, בטענה שעדיפים שירים "אינטנסיביים", על פני שירים ארוכים מונוטוניים. בנוסף, הם כתבו והלחינו מחזות מוזיקליים קצרים שעסקו בנושא אחד ואט אט הצטבר קהל רב שפקד בקביעות את מועדונם.[1][3][4]
במקביל הם המשיכו בלימודים המוזיקליים: עאצי למד כינור בקונסרבטוריון הלאומי והוא ואחיו מנצור למדו את יסודות ההלחנה המוזיקלית מפרופסור צרפתי באקדמיה הלבנונית לאמנויות (ALBA).[5]
הופעות ברדיו והקשר עם פיירוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאור הצלחתם, בשנת 1945 הם החלו להופיע בתוכניות רדיו, עם שיריהם ומערכונים מוזיקליים וזכו להצלחה רבה. בשנת 1949 ה"פטרון" שלהם ברדיו, המוזיקאי הידוע חלים א-רומי (ער') (אביה של הזמרת הלבנונית: מאג'דה א-רומי) הכיר להם זמרת מתחילה נוּהאד חדאד (نهاد حداد) שלימים כונתה פיירוז והיא החלה לשיר את שיריהם.[1] [6] בתוך זמן קצר גרמו ההופעות ברדיו לפופולריות של השלושה.[7]
בתוך כ-3 שנים הם הוציאו יחד כ-50 שירים והחליטו לעזוב את הרדיו לטובת קריירה פרטית. הם כתבו הלחינו ושרו בסגנונות רבים ובכלל זה בעלי גוון אירופאי ובתוך כך יצרו את הסגנון שלהם "הרחבאניה"; סגנון לבנוני, שזור בפולקלור ועבר, עם מוזיקה, סגנון ומקצב מודרני.[2][4]
בשנת 1953 עאצי הציע נישואין לפיירוז ושנה לאחר מכן הם נישאו.
בשנת 1955 שלושתם הגיעו לעזה ללמוד על השירה הפלסטינית וכשחזרו ללבנון פרסמו ושרו אסופת שירים על הנושא הפלסטיני, כמו "יום אחד נחזור" (سنرجع يوماً; ס-נרג'ע יומאן) ו"פרח הערים (زهرة المدائن; זהרת אל-מדעין").
פסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1957, השלושה הופיעה בפסטיבל הבינלאומי בבעלבכ וזו הייתה הפעם הראשונה בה אמנים לבנונים, מקומיים, הופיעו בפסטיבל. כשפיירוז שרה את "לבנון, יא ירוקה" (لبنان يا أخضر; לבנאן יא אח'דר) הקהל יצא מכליו מרוב התרגשות. מכאן ואילך הפסטיבל הפך ל"לבנוני". בשנת 1960 הרחבאנים החלו להציג מחזות בפסטיבל בעלבכ וכן הופיעו בשיתוף פעולה עם הזמרת סבאח, הזמר הדרוזי ודיע א-סאפי ואמנים לבנוניים מפורסמים, נוספים.[2]
בשנת 1964 הרחבאנים העלו מחזה מוזיקלי, באורך מלא, בשם "מוכר הטבעות" (بياع الخواتم) ולבקשת מארגני "פסטיבל הארזים" הם הציגו את ההצגה, בנוכחות קהל של כ-10,000 איש בערב הראשון וכ-11,000 איש בערב השני.[2]
מ-1957 עד 1982 האחים כתבו והלחינו מאות שירים, רובם עבור פיירוז, אך לא רק. חלק לא מבוטל מהזמרות והזמרים הלבנוניים, באותו תקופה, שרו את שירי האחים רחבאני. הם כתבו והעלו 25 מחזות ומערכונים מוזיקליים, ברובם שרה פיירוז, או לפחות נטלה חלק בביצועם. בנוסף, הם כתבו מערכונים רבים לרדיו, פרקי טלוויזיה ו-3 סרטי קולנוע: "מוכר הטבעות (بياع الخواتم, 1965), ספר ברלק (سفر برلك, 1967) ובת השומר" (بنت الحارس, 1968).[2][4]
קץ תקופת "הרחבאניה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1972 לקה עאצי בדימום מוחי חמור, אך כעבור כמה חודשים חזר ליצור. בסוף שנות ה-70 שבעים החלו בעיות בקשר בין האחים ובשנת 1979 פיירוז נפרדה מבעלה[5] והחלה בקריירה העצמאית שלה, בניהולו של בנה, המוזיקאי זיאד אל-רחבאני (ער'). בעיני רבים היא נחשבת "הַזמרת של לבנון".
ב-1984 הורע מצבו הבריאותי של עאצי והוא נפטר ב-21 יוני 1986.[2]
מנצור המשיך ליצור בין השנים 1987–2008 והפיק בעצמו עוד 11 מחזות. הוא נפטר ב-13 בינואר 2009.[4]
אליאס אל-רחבאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיהם הצעיר מהם, אליאס (1938–2021) היה אף הוא מוזיקאי שפיתח קריירה משל עצמו, ללא קשר עם אחיו הגדולים. הוא נטה לסגנון המוזיקלי המערבי הבינלאומי, אך גם אצלו ניכרו "שורשים של הרוח המזרחית" שניכרה אצל אחיו.[4] בגיל 5 הוא החל לנגן על פסנתר שקיבלה אחותו סלווה כמתנה לאירוסיה. כשהיה בן 6 כבר ניגן קטעי מוזיקה קלאסית ושני אחיו שהתרשמו מנגינתו שכרו עבורו את הפרופסור הצרפתי שלימד אותם. בגיל 16 התקבל אליאס לאקדמיה הלבנונית למוזיקה ולאחר 4 שנות לימוד, בגיל 20, הוא זומן על ידי תחנת רדיו בערבית של BBC כדי להלחין 40 שירים ל-13 תוכניות שהופקו ברדיו.[8]
ב-1962 מונה למנהל מוזיקלי ויועץ של הרדיו הלבנוני ושימש בתפקיד זה עד 1972.[8]
לצד המוזיקה הערבית, אליאס אהב והחל ליצור מוזיקה לועזית, בעיקר שירים צרפתיים ואנגלים והתפרסם כאחד מעמודי התווך של הזמר המערבי בלבנון.
אליאס אל-רחבאני הלחין יותר מ-2,000 שירים וקטעים בערבית וכ-500 בשפות אחרות וכן פסקולים לכ-25 סרטים. שיריו הושרו על ידי מיטב הזמרות והזמרים של לבנון וביניהם: גיסתו – פיירוז, סבאח, ודיע א-סאפי, מג'דה א-רומי, מלחם ברכאת, ג'וליה בוטרוס. בין היתר, בשנת 2001 הוא חיבר את המנון הארגון הבין-לאומי לפרנקופוניה, שהתכנס באותה שנה בלבנון.[8]
משפחת רחבאני המורחבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדי עאצי ופיירוז: זיאד אל-רחבאני (ער'), רימא, לָיאל, האלי.
ילדי מנצור ואשתו תרזה: אוסאמה אל-רחבאני (ער'), מרוואן, ע'אדי.
ילדי אליאס ואשתו נינה: ע'סאן אל-רחבאני (ער'), ג'אד, אילהאם.
רוב בני הדור השני עוסקים במוזיקה. שלושת הילדים הבכורים עוסקים במוזיקה כמקצוע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת יצירותיהם של האחים רחבאני (أعمال "الأخوين رحباني") (בערבית)
- פרטים על הקריירה של אליאס אל-רחבאני (באנגלית)
- יצירות מוזיקה מערבית של אליאס אל-רחבאני, באתר יוטיוב (בערבית)
האחים רחבאני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
האחים רחבאני, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 محمود العطار, من طفلين مشاكسين إلى ملحنَين عملاقين.. هكذا كانت حياة الأخوين رحباني اللذَين قدّما فيروز للعالم, ArabicPost, 2021-11-30
- ^ 1 2 3 4 5 6 إبراهيم خليل إبراهيم, الأخوان رحباني - ديوان العرب, www.diwanalarab.com
- ^ تمام طعمة, الأخوين رحباني, موضوع, 9 באוגוסט 2023 (בערבית)
- ^ 1 2 3 4 5 غازي قهوجي, إضاءة على الأخوين رحباني, alarabi.nccal.gov.kw
- ^ 1 2 One Fine Art | artists - musicians / rahbani brothers, www.onefineart.com
- ^ الرحبانية, الموسيقى العربية ... Arabian Music, 2009-07-17 (בערבית)
- ^ الأخوان رحباني - ديوان العرب, www.diwanalarab.com
- ^ 1 2 3 فيفيان حداد, الياس الرحباني: سحره صوت البيانو فاعتقد أنه من عناصر الطبيعة, archive.aawsat.com, 19 אוגוסט 2005 (בערבית)
