דרמות קוריאניות

משתתפות התוכנית הקוראנית "איידול סקול"

דרמות קוריאניות (בהנגול: 한국드라마, תעתיק עברי: האנגוק דרמה) או קיי-דרמה הן סדרות טלוויזיה קוריאניות, המשודרות בשפה הקוריאנית ומיוצרות בקוריאה הדרומית, בעיקר בפורמט של מיני-סדרה. הדרמות הקוריאניות בעלות אלמנטים ייחודיים להן, אשר מפרידות אותן מתוכניות טלוויזיה מערביות וכן מאופרות סבון. דרמות קוריאניות אמנם נקראות דרמות, אבל מאוד מגוונות מבחינת ז'אנר: הן מחולקות לסדרות המתארות זמנים עדכניים-מודרניים ולסדרות המתארות התרחשיות היסטוריות של העם הקוראני (דרמות היסטוריות, דרמות סאגסוק), על שני הז'אנרים המרכזיים הללו חלות שלל סוגות טלוויזיוניות - החל מקומדיות רומנטיות, סדרות אקשן, מדע בדיוני ועוד.

סדרות קוריאניות שודרו החל משנות השישים של המאה ה-20 וקיבלו את הפורמט שלהן כפי שהוא היום החל משנות התשעים. דרמות קוריאניות מצולמות בלוח זמנים מאוד צפוף, אפילו שעות בודדות לפני שידור הפרק. התסריטאים עשויים לשנות את העלילה ותוכן הסיפור אפילו בעת ההפקה, ועל כן נחשבים כמאוד גמישים.

דרמות קוריאניות פופולריות בכל העולם, בעקבות הגל הקוריאני. חלק מן הדרמות הקוריאניות המפורסמות ביותר שודרו בערוצי טלוויזיה מוכרים ומפורסמים ברחבי העולם. לדוגמה, הדרמה דה ג'אנג גום נמכרה לתשעים ואחת מדינות.

פורמט

דרמות קוריאניות בדרך כלל מבוימות וכתובות על ידי במאי אחד ותסריטאי אחד, כך שנוצר סגנון כתיבה ובימוי כמעט זהה, בניגוד לסדרות טלוויזיה מערביות, בהן בדר"כ הסדרות נכתבות ומבוימות על ידי מספר תסריטאים ובמאים אשר עובדים יחדיו. במרבית המקרים תהיה עונה בודדה לדרמה עם כ-12 עד 24 פרקים. לדרמות היסטוריות ברוב המקרים יהיו יותר פרקים, אך עדיין תשודר בדרך כלל עונה אחת בלבד. הדרמות הפופולריות משודרות בערוצי טלוויזיה ארציים בקוריאה הדרומית ודרמות שאינן מופיעות בערוצים מרכזיים נקראות דרמות כבלים, בהן ניתן לחזות בתכנים יותר בוטים, כגון תכנים מיניים ואלימים בניגוד לערוצי הטלוויזיה הארציים השמרנים.

דרמות סאגסוק

המונח סאגסוק מתייחס לכל סדרה קוריאנית שמבוססת על אירועים ואישים היסטוריים. נושאים מרכזיים בדרמות הסאגסוק כוללים קרבות מפורסמים, מלוכה, אנשי צבא מובילים ותחבולות פוליטיות. באמצע שנות האלפיים דרמות היסטוריות השיגו הצלחה אדירה מחוץ לקוריאה הדרומית. דרמות סאגסוק פופולריות במיוחד, הן זוכות לאחוזי רייטינג גבוהים במיוחד ב-איראן, וייטנאם, קזחסטן ואזרבייג'ן.

דרמות מודרניות

דרמות מודרניות משודרות בדרך כלל לאורך עונה אחת ומונות כשנים עשר עד כשלושים ושניים. אורך פרק כשישים דקות. דרמות מודרניות יעסקו בדרך כלל בסיפור אהבה או בסיבוכי משפחה ומערכות יחסים. דמויות לרוב מוצגות בתור אידיאליות- גברים יהיו נאים, אינטליגנטים, רגשיים, חסונים ומוכנים לפגוש את אהבת חייהם. זה הפך לגורם מכריע בפופולריות הדרמות בקרב נשים, והשפיע על האופן בו גברים קוריאנים נראים בעייני גברים אסיאתיים אחרים.

היסטוריה

שידור רדיו, כולל שידור של דרמות רדיו בקוריאה החלו ב-1927 תחת הכיבוש היפני בקוריאה. לאחר מלחמת קוריאה דרמות רדיו שיקפו את מצב הרוח הלאומי.

שידור טלוויזיוני החל ב-1956 עם השקת תחת הטלוויזיה הניסיונית הראשונה- HLKZ-TV אשר נסגרה מספר שנים מאוחר יותר בעקבות שרפה. ערוץ הטלוויזיה הארצי הראשון היה רשות השידור הקוריאנית (KBS), שהתחיל את שידורו ב-1961. הסדרה הראשונה הייתה בת רבע שעה, שנקראה "שערי גן עדן" בערוץ HLKZ-TV. בשנות השישים מכשירי טלוויזיה היו יכולת מוגבלת, כך שסדרות לא יכלו להגיע אל קהל גדול יותר.

בשנות השבעים מכשירי טלוויזיה זכו לפופולריות יחד עם סדרות, שהפכו לייצג גיבורים לאומיים, במקום סמלים היסטוריים דרמטיים. סדרות מודרניות כמו כן פרצו באותה התקופה, והן הציגו סבל ודילמות אישיות של אנשים. מימון טכנולוגי היה מוגבל, ערוצים קוריאנים לא יכלו ליצור סדרות בעלות ז'אנרים שהשקעתן הכלכלית גבוהה, כגון אקשן ומדע בדיוני, בניגוד לסדרות זרות ואמריקאיות שהתפתחו מבחינה טכנולוגית.

בשנות השמונים סדרות מודרניות ניסו לעורר נוסטלגיה בקרב תושבים עירוניים, על ידי הצגת אורח חיים כפרי, שכן היה אופייני לקוריאה. בשנת 1987 סדרה קוריאנית הגיע לשיא רייטינג של 78%, שנחשב לאבן דרך בטלוויזיה הקוריאנית. "הרחובות נהיים שקטים בשעות בהן משודרות הסדרה, כל אדם במדינה יושב בבית מול הטלוויזיה"- כך נכתב בקוריאה טיימס. הציטוט מלמד על עלייה חדה בפופולריות של הסדרות הקוריאניות.

בשנות התשעים הביאו עימן עוד אבן דרך בטלוויזיה הקוריאנית. בעת התפתחות הטכנולוגיה, הזדמנויות חדשות צצו ותחילת העשור זכור עם פתיחת הערוץ הפופולרי- רשות השידור בסיאול (SBS), שסייעה וייזמה מחדש את המירוץ להשגת תשומת הלב של הצופים. סדרות חדשות צצו עקב התחרות בין הערוצים והן היו האבני דרך המרכזיים להפכית הדרמות הקוריאניות למה שהן היום, שכן הפורמט המשגשג של מיני סדרות פרץ אז- לאחר כל "האבולוציה" שהסדרות הקוריאניות עברו לאורך השנים, העשור הזה נחשב בתור תקופה של תחילת הדרמות הקוריאניות עם הפורמט והמאפיינים שלהן היום, יחד עם תחילת הגל קוריאני.

עם תחילת שנות האלפיים נוצרה סוגה חדשה בדרמות הקוריאניות, "אופנת הסאגסוק" (דרמות סאגסוק)- בה הדרך שהופקו והוצגו סדרות היסטוריות שונתה לחלוטין.

הפקה

דרמות קוריאניות במקור הופקו על ידי הערוץ בו הוא משודר, אך עברו גם להפקה חיצונית החל משנות האלפיים. בשנת 2012 כ-75% מכל הדרמות הקוריאניות הופקו עם חברות חיצוניות. באותה שנה תחרות פראית נוצרה בין חברות ההפקה: מתוך 156 חברות רשומות רק כ-34 מהן שידרו דרמות. תקציב ההפקה מחולק בין חברות ההפקה לערוץ המשדר- הערוץ המשדר מכסה בדרך כלל כ-50% מההוצאות. אם שחקנים מפורסמים או כותבים מוכרים משתתפים בדרמה, לעיתים הערוץ המשדר יכסה אף יותר מהתקציב. שאר התקציב משולם על ידי חברות ההפקה עם עזרת תומכים חיצוניים. הערוץ מקבל כ-100% מההכנסה על פרסומות בעת שידור, סכום כזה נע בדרך כלל בין סביבות 300-400 מילון וון (מטבע קוריאני). עלות של פרק אחד לדרמה נע בין סכום של 250 מיליון וון ודרמות היסטוריות נעות בסכום גדול מזה.

בקוריאה, המון מן התקציב מושקע לטובת המראה החיצוני של הכוכבים הראשיים. במקרים מסוימים מושקעים כ-55%-65% מהתקציב על הופעה, בניגוד לסדרות יפניות בהן 20% מהתקציב מושקע על מראה חיצוני או סדרות אמריקאיות בהן כ-10% מהתקציב מושקע למטרה זו. כל דבר אחר, כולל משכורות, הוצאות חוץ, מיקום והוצאות אחרות מתוקצבות ממה שנותר מהתקציב. לעיתים קרובות, חברות הפקה חורגות מן התקציב ואינן מסוגלות לשלם משכורות. תופעה זו מתרחשת במיוחד אצל חברות הפקה קטנות, שמפיקות דרמות כבלים ונוהגות לצאת מכלל אחראיות ולהכחיש את האשמות. שחקנים בדרך כלל מקבלים תשלום על עבודתם בסוף החודש שבו שודר הפרק האחרון של הסדרה בה הופיעו. כוכבי הדרמות הגדולים והמפורסמים ביותר מרוויחים בסביבות 100 מיליון וון לפרק.

צילום

משום שהפקת דרמה דורשת תקציבים גבוהים במיוחד, חברות הפקה דוחקות בצוות לצלם פרקים בלוז עמוס ביותר, על מנת לשלם פחות כסף על השכרת מקום. בדרך כלל, ארבעת הפרקים הראשונים של דרמה מצולמים מראש, והשאר מצולם תוך כדי שידור הדרמה. תסריטאים, שאינם כותבים מראש את הדרמה, עלולים לשנות את התסריט אפילו מספר שעות לפני הצילום עצמו, על פי ביקורת הצופים וכמות הרייטינג. ההפקה עובדת ברוב המקרים עם שלושה צוותי צילום, שעובדים בסבבים על מנת להגביר את קצב הצילום. בגלל שינויים לא-עקביים בתסריט ולו"ז צילומים עמוס, שחקנים כמעט תמיד בכוננות, ואין להם זמן לעזוב את הסט או לישון כראוי. המדיה הקוריאנית קוראת לתופעה זו של שינה אי-סדירה, קצרה, במקומות ופוזיציות לא נוחות ג'וק-ג'אם (쪽잠), או בתרגום לעברית: שינות צד. דרמות קוריאניות משודרות בדרך כלל פעמיים בשבוע, אחד אחרי השני, ולכן צילום הפרקים צריך להיות מהיר. שחקנים קוריאנים הודו כי קיבלו עירוי בעת צילומים, בעקבות לוח זמנים קיצוני ותשישות.

קבוצות הפקה שולחות בדרך כלל לערוצים המשדרים שני סוגי קלטות: עותק ראשוני ועותק לגיבוי. עם זאת, בעקבות לוח זמנים צפוף, פרק בן 70 דקות ככל הנראה יגיע לתחנת השידור בשבע קלטות נפרדות, כל קלטת בת עשר דקות. זה קורה משום שתוך כדי שידור הפרק, הצוות עלול עדיין לצלם את הדקות האחרונות שלו או לערוך חלקים בו. לחברות ההפקה הגדולות יותר יש יעדי צילום משלהן לדרמות היסטוריות, עם סטים משוכללים ונרחבים.

צוות

שחקנים

שחקני הדרמות הפופולרים ביותר, פופולרים גם מחוץ אל קוריאה הודות לגל הקוריאני. בשנות האלפיים, נהיה נהוג ללהק כוכבי קיי-פופ לדרמות. קבלת פניהם אמנם מעורבת, אך רבים מהם נהיו מצליחים בתור שחקנים.

תסריטאים ובמאים

לעיתים רבות, תסריטאים ובמאים מוכרים כמו שחקנים בעצמם. רוב התסריטאים (כ-90%), הם תסריטאיות, שלא רק כותבות סיפורי אהבה אלא גם סיפורי אקשן. בהשוואה לקולנוע הקוריאני, הטלוויזיה יותר מושכת אלייה תסריטאים ותסריטאיות, משום שתנאי החוזה טובים יותר, ההכרה שיקבלו בתור תסריטאים גבוהה יותר וכמו כן גם המשכורת. תסריטאיות ובמאים מפורסמים נוטים להישאר בתחומם. בעת שרוב התסריטאיות הן נשים, רוב הבמאים הם גברים.

מוזיקה

למוזיקה יש תפקיד חשוב בדרמות הקוריאניות. פסקולים מקוריים מסכמים נוצרים לכל דרמה בנפרד, משום שהם מתארים את אופייה. בניגוד לסדרות אמריקאיות, מעריצים קונים אלבומי פסקול. הטרנד הזה החל בשנות התשעים, כאשר מפיקים החליפו פסקולים אינסטרומנטליים בשביל שירים שבוצעו על ידי זמרי קיי-פופ. בשנות האלפיים נהיה נהוג לשחקנים ראשיים לקחת חלק בפסקולים המקוריים, חלקית בגלל שנהגו להעסיק זמרי קייפופ בתור כוכבים של דרמות. לעיתים, פסקולים מקוריים של קיי-דרמות הגיעו אל תחילת טבלאות הלהיטים, עם מכירות גבוהות של אלבומים דיגיטליים ואלבומים פיזיים. מלחין פסקולים מקוריים לרוב יחפש אחר זמרים בעלי הצלחה קודמת בתחום. לעיתים, זמרים נותנים את שיריהם לדרמות ובאופן נדיר זמרים זרים מוזמנים על מנת לבצע שירים מדרמות.

דרמות קוריאניות בישראל

בשנת 2007, שודרה הדרמה הקוריאנית הראשונה בישראל בערוץ ויוה- "סאם סון המתוקה", ומאז שודרו עוד דרמות באותו הערוץ בעקבות התעניינות שהקהל הישראלי הראה כלפי הז'אנר. ב-2008 העיתון ידיעות אחרונות, אחד מהעיתונים הגדולים בישראל, תיאר את הפופולריות של הדרמות הקוריאניות בישראל בתור "מהפכה" בטעם תרבותי. מעריצי הדרמות בישראל לא הסתפקו רק בדרמות שויוה שידרו, ולכן קמו אתרים וקבוצות מתרגמים שתרגמו דרמות קוריאניות לעברית מתרגומן באנגלית, דבר שגרם לתפוצה רחבה יותר והגדלת קהל המעריצים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דרמות קוריאניות בוויקישיתוף

• Asia4HB
• Sub East Asia (אורכב 28.08.2016 בארכיון Wayback Machine)
• AsiaHebSub
• האנוק
• Love Asian With Us
• צוות אסיה החדש