לדלג לתוכן

דפנה לוינסון-זמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפנה לוינסון-זמיר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 בפברואר 1963 (בת 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי מחקר דיני קניין, דיני תכנון ובנייה, ניתוח כלכלי של המשפט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איל זמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דפנה לוינסון-זמיר (נולדה ב-9 בפברואר 1963) היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במרץ 2019 נבחרה לדיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עד לסיום תפקידה ב-2022. היא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה.[1][2].

לוינסון-זמיר סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בהצטיינות (1986), ודוקטורט בהצטיינות יתרה (1994) בהדרכתו של פרופ' יהושע ויסמן. הייתה מתמחה של שופט בית המשפט העליון דב לוין. זכתה בפרסים רבים, כולל פרס נשיא האוניברסיטה העברית לחוקר צעיר מצטיין, מלגת פולברייט ומלגת רוטשילד. התארחה כחוקרת באוניברסיטת ייל, כפרופסור אורחת באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובמרכז ללימודים משפטיים מעבריים בלונדון.

בשנת 1994 הצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בשנת 1999 הועלתה לדרגת מרצה בכיר, בשנת 2004 הועלתה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2009 לדרגת פרופסור מן המניין.

תחומי התמחותה כוללים דיני קניין, דיני תכנון ובנייה, אתיקה נורמטיבית, כלכלה ומשפט וניתוח התנהגותי של כלכלה ומשפט. היא ראש בקתדרה לדיני הסביבה ע"ש לואיס מרשל[2].

כתבה שלושה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים ופרקים בספרים. פרסומיה נכללו בכתבי העת של אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת קורנל.

לוינסון-זמיר חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[3]

דפנה לוינסון-זמיר נשואה לפרופ' איל זמיר, אם לשתי בנות ומתגוררת בירושלים.

  • עדה בר-שירה, הפרת חובה חקוקה (מהד' ב מאת דפנה לוינסון-זמיר), המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים 1989.
  • פגיעות במקרקעין על ידי רשויות התכנון: שאינן מזכות בפיצוי, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994.
  • The Psychology of Property Law (with Stephanie Stern), NYU Press 2019

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אחרי 25 דיקנים: דיקנית בפקולטה למשפטים בעברית, באתר ynet, 21 במרץ 2019
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, לראשונה: דקאנית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2019
  3. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.