דעת זקנים מבעלי התוספות

דעת זקנים או דעת זקנים מבעלי התוספות הוא חיבור הכולל פירוש על התורה, המיוחס לבעלי התוספות. חיבור זה אימץ גישה לפירוש המקרא, המשלבת בין פשט לדרש. וכך נכתב בשער המהודרה הראשונה ”הוא חיבור מרבותינו בעלי התוספות ז"ל על ביאור התורה, ושקלא וטריא על פירש"י כדרך שעשו על הש"ס, אשר היה עד הנה בכת"י ישן נושן”.

מלבד חיבור זה ישנם חיבורים נוספים שמיוחסים לבעלי התוספות על התורה: ספר הדר זקנים, ומושב זקנים.

רקע היסטורי

בעלי התוספות פעלו בעיקר בצרפת ובאשכנז (גרמניה) בין המאות ה-12 וה-14, ורבים מהם היו תלמידיו ונכדיו של רש"י. הם נודעו בעיקר בזכות פירושיהם על התלמוד, אך חיברו גם פירוש על התורה.

חיבור זה החל להיווצר כבר בחיי רש"י ובשנים הסמוכות לפטירתו, ומהווה אסופת הערות, הגהות וחידושים על פירוש רש"י לתורה. כדרך חיבור התוספות על התורה, אף חיבור זה כולל חידושים מכלל בעלי התוספות, כשזהותם אינם ידועה, עם זאת רבים מהחידושים מופעים בחידושי הרא"ש לתורה רובים בלשון זהה ממש.

מבנה ותוכן החיבור

כאמור, חיבור דעת זקנים סובב על המקרא, אך הוא כולל גם הן הערות על פירוש רש"י: דיונים והבהרות לדברי רש"י, לעיתים תוך הצעת פרשנות חלופית או הרחבה. וכן חידושים דרשות ורעיונות מקוריים המתבססות על הפסוקים. כן משלב החיבור מובאות ממדרשי חז"ל, לביסוס והרחבת הפירוש.

החיבור בנוי בצורה של שקלא וטריא: דיונים מעמיקים, שאלות ותשובות, בדומה לסגנון התוספות על התלמוד. והוא כולל לעיתים שילוב של פשט ודרש: התייחסות הן למשמעות הפשוטה של הכתוב והן לדרשות שונות מהכתוב. החיבור מציע מגוון דעות פרשניות, לעיתים ללא הכרעה חד-משמעית.

הדפסת החיבור

החיבור נותר בכתבי יד במשך מאות שנים, עד שהודפס לראשונה בליוורנו בשנת תקמ"ג (1783) על ידי בנו של הרב יצחק נוניס ואיס, רבי יעקב נוניס ואיס, במהדורה זו שולב חיבורו של רבי יהודה בן אליעזר ספר "מנחת יהודה" על פירושו של רש"י על התורה. כן הוסיף בסופו מפתחות על הספר בשם 'עפר יעקב'.

את השם 'דעת זקנים' קבע המוציא לאור לשלושת הספרים, ו"חיבור מרבותינו בעלי התוספות" קבע כשם החיבור הנוכחי. אמנם במשך השנים התקבע השם 'דעת זקנים מבעלי התוספות' כשמן של החיבור.

מהדורות נוספות

לאחר המהדורה הראשונה, יצאו לאור מספר מהדורות נוספות:

• מהדורת אופן (1834): הודפסה על ידי הרב אהרן קוטנא, שהוסיף חיבור בשם "שארית יוסף" בסוף כל פרשה, עם הסכמתו של החת"ם סופר שכתב בדבריו :”מרבותינו בעלי התוספות רבינו תם ור״י ותלמידיהן, ונמצא בספר הנ״ל דברים נפלאים אשר לא שמעתן אוזן מעולם”.
• מהדורת ורשה (1875): במהדורה זו הושמט לגמרי השם "דעת זקנים", והחיבור נקרא "רבותינו בעלי התוספות על חמשה חומשי תורה".

כיום, החיבור מודפס בדרך כלל כחלק ממקראות גדולות או קובצי מפרשים על התורה, ואינו מצוי כספר בפני עצמו: כך למשל בהוצאת המאור, החיבור מופיע בסוף הכרך תחת השם "דעת זקנים מבעלי התוספות", לצד פירוש הרא"ש על התורה. ובהוצאת עוז והדר החיבור נדפס בגוף הספר בצמוד לפסוקי התורה, תחת השם "דעת זקנים".

קישורים חיצוניים

• יהודה בן אליעזר, דעת זקנים מנחת יהודא, ליוורנו, 1783, באתר היברובוקס
• יהודה בן אליעזר, דעת זקנים מנחת יהודא, אופן, 1834, באתר היברובוקס
• רבותינו בעלי התוספות על חמשה חומשי תורה, ‏ווארשא 5636, באתר היברובוקס
• דעת זקנים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• מהודרה מעוצבת, ‏דעת זקנים מבעלי התוספות, באתר "דעת"